כובע ישועה/בבא קמא/לז/ב
כובע ישועה 
בבא קמא לז ב
שור שור ושור חמור וגמל מהו. וסליק בתיקו, ופסקו הפוסקים לקולא למזיק. ולכאורה י"ל למ"ש הנימוקי יוסף ביבמות דף ס"ד דפסקי' בנשואין ומלקות כרבי ובוסתות ושור המועד כרשב"ג משום דספק אי חזקה בב' זימני או בג' הלכך בשור המועד שא"מ ממון מחזקתו אלא בדבר ברור אזלינן לקולא ע"ש. ובתשו' שם אריה בקונטרס רוב וספק בממון אות ל"ה מצדד דספק פלוגתא וכן ספק איבעיא הוי ספק ספיקא ומוציאין ממון ע"ש. וא"כ הוי ספק ספיקא ספק כרבי דבב' זימני חזקה ואף אי שור בתרא בתר שוורים שדינן אייעד לכולהו מיני משום חמור וגמל. ואף אי הל' כרשב"ג דג' הוי חזקה שמא יש ג' משום דשור בתרא בתר חמור וגמל שדינן ליה ואייעד לג' מינים. וצע"ק בלשון הנימוקי יוסף במתני' דהכא ובדף כ"ג ע"ב דמשמע דלחזרה ל"מ בפחות מג' ימים. והרי לשיטתו דספק אי אתחזק בב' זימני או בג' ראוי שיהני חזרה דב' ימים כדי שלא להוציא מהמזיק המוחזק. ועיין מה שכתבתי בספרי נפש חיה בבבא מציעא דף ק"ו ע"ב בד"ה הא כרבי:
שור רעהו ולא שור של הקדש. והקשה בשיטה מקובצת ל"ל רעהו והלא הנהנה מעל ותירץ שזהו ??בנהנה שלא לצורך וחובות שהקדשות חייבין?? לפרוע אף מתרומת הלשכה וכ"ש מבה"ב המקבלה והנהנה ממנה לא מעל והרי שוכרים מכאן אומני בית אבטינס ודברים הרבה וה"ה לפרוע נזקין ע"ש. וק"ל דבחולין [קלה.] אמרינן דראשית הגז אינו נוהג בקדשי בה"ב מדכתיב צאנך ולא דהקדש דסל"א הואיל מדאורייתא בני גיזה נינהו היכי דגזז ליתוב ליה קמ"ל ופריך והא קדיש לה ופרש"י והיכא ס"ד דנחייב למיתב מידי דהקדש ול"ל למעוטינהו ע"ש ולהשיטה מקובצת מאי קושיא דזה נמי אינו שלא לצורך דחוב דהקדש הוא כנזקין. וא"ל דנזקין יותר בגדר חוב מראשית הגז. דבכתובות דף נ"ו בתוד"ה ה"ז בחד מחתא מחתינהו לנזקין וערכין ופדיון הבן דחשיבו מלוה הכתובה בתורה דמסברא לא מחייבינן ול"ד למלוה שמסברא חייב לשלם ע"ש. ומשמע דה"ה ראשית הגז דהוא מתנות כהונה כפדיון הבן דמי לנזקין. ובאמת ל"ד לשכר האומנין דהוא לצרכי המקדש ואף שכר דייני גזילות כתב בקרבן העדה פ"ד דשקלים הל' ב' בד"ה מגיהי דהיה לצורך המקדש שלא יגנבו ויגזלו שם, וזה ל"ש בראשית הגז ונזקין [ולמה שכתב שם עוד טעם שלא ימנעו מלהביא קרבנותיהם לירושלים. אולי זה שייך גם בנזקין] אך י"ל כתירוץ הש"ס בחולין דסד"א ליפרוק וליתיב ליה וה"נ ס"ד דליפרוק להתם ויתנו להניזק. ואף דתם משלם מגופו ואיך נחייב לפורקו בדמים אחרים. י"ל דהיינו בליתא שמת או נאבד א"צ לשלם מנכסים אחרים אבל באיתא וא"א ליתנו מטעם דקדיש ה"א דישתדל ליתנו ע"י פדיון. דהרי גם מתנות כהונה אין משתלמין רק מגופן. דהמזיק מתנות כהונה או שאכלן פטור מלשלם כדאיתא בחולין [ק"ל:] ומכל מקום בישנן ה"א דחייב ליפרוק לראשית הגז בדמים וליתנם וה"נ בתם דהקדש והרי שם גם שינוי פוטר כדתנן בריש פרק ראשית הגז משא"כ בתם ושפיר נוכל למילף חיוב השתדלות בישנן בתם מראשית הגז. זולת דנימא דראשית הגז נושא עליו שם מצוה [לחייבו בהשתדלות קיומו] יותר מתשלומי נזקין. ועיין בספרי נפש חיה בבבא מציעא דף נ"ח ע"א בד"ה שקנו ומה שהבאתי ד' הרמב"ם ספ"ו ממעילה דאין מועלין בשירי הלשכה. ועיין מה שכתבתי בדף ו' ע"ב בד"ה שור ודוק. וצע"ק אי שייך הכא לומר וכי יגוף כו' ומכרו כו' וחצו את כספו מי שאינו מחוסר אלא מכירה ולחצות כספו יצא זה שמחוסר פדייה כדאמרינן בחולין דף קל"ה גז צאנך תתן מי שאינו מחוסר אלא גזיזה ונתינה יצא זה שמחוסר גזיזה פדייה ונתינה. ועיין מה שכתבתי בספרי נפש חיה בבבא מציעא דף פ"ז ע"ב בד"ה רעך: