אילת השחר/בבא קמא/יב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:23, 10 במאי 2019 מאת אילת השחר (שיחה | תרומות) (לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
רש"ש
כובע ישועה
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png יב TriangleArrow-Left.png א

דף י"ב ע"א

ואי לא מגבינן לכו לאפדנייכו. עי' בשטמ"ק דהדיינים צריכים לחזור הדין ור"נ לא הי' יכול להחזיר לכן אמר שהם יחזרו ואם לא יחזרו הדין יגבו מהם האפדנא, ולכאורה היינו דחייבין מדינא דגרמי כדאמרינן בסנהדרין דף ל"ג בדן את הדין וזיכה את החייב וחייב את הזכאי, אלא דלמ"ד דחייב רק בנשא ונתן ביד צע"ק וכי איירי כאן בנתן את העבד ביד להמלוה, וא"כ למה יגבה מהם את האפדנא.

אמנם מהתוס' כתובות דף נ' ע"ב אפשר דס"ל דגם דיין אחר יכול להחזיר את הדין, ולפי"ז ע"כ מה דיגבה אפדנייהו הוא משום דקניס את הדיינים אע"ג דהוא בעצמו הי' יכול להחזיר העבדים להיתומים, א"כ אפשר דאפילו להשטמ"ק הא דיגבה האפדנא מהם הוא דקניס אותם, וצ"ע בכתובות דף פ"ד ע"ב דדון דייני כר' טרפון ואהדרי' ר"ל לעובדא מינייהו, ומבואר שם דהיינו משום דחשיב להו טועה בדבר משנה, הרי דהוא החזיר בלי שהדיינין החזירו, ודוחק לומר דאהדרי' לעובדא היינו דאמר להדיינים שיהדרו, וצע"ק.


החזיק בעבדים קנה מטלטלין. והיינו לפי לשון הראשון מחמת דהוי כקרקע וקונה מטלטלין אגבו. ויש לעיין אם יועיל ג"כ משיכת העבד דנקנה העבד בזה כדאמרינן בקידושין דף כ"ב ע"ב כדי לקנות המטלטלין, דאפשר דצריך דוקא קנין שקרקע נקנית בו הוא דמהני לקנות מטלטלין, והיינו מלבד דצריך שיהי' קרקע כדי לקנות מטלטלין אגבן צריך נמי שיהא קנין של קרקע ומשיכה אינה קנין של קרקע, ואע"ג דבפנ"י שם הקשה אי עבדי כמקרקעי איך נקנה במשיכה, ועי' בחזו"א אהע"ז סי' קמ"ח לדף כ"ב ע"ב דקרקע דאינה נקנית במשיכה הוא מחמת דלא שייך למשוך, דכדי למשוך הי' צריך למשוך כל העולם כיון דמחובר הוא לכל העולם, ובזה מתרץ קושית הנתיה"מ מעציץ נקוב דלא מהני משיכה, אבל עבד דשייך למשוך דהא אינו מחובר לקרקע רק דינו כקרקע שייך למשוך אותו [וצ"ע למה לא מהני לקנות קרקע כגון עציץ נקוב בקנין יד כמבואר בתוס' גיטין כ"א ע"ב], ולדבריו נמצא דגם קרקע נקנית במשיכה, ומ"מ הא במציאות אין קנין משיכה לקרקע אפשר דלא יועיל לקנות במשיכת העבד את המטלטלין, ולסברת הפנ"י דמשיכה לא מהני בקרקע, וע"כ הא דנקנה עבד במשיכה היינו משום דלגבי זה מהני בו גם קנין של מטלטלין, מסתבר יותר דלא שייך לקנות אגב משיכת העבד מטלטלין אחרים מדין אגב.

יש לעיין אם יקנה קרקע בחליפין והתנה גם לקנות מטלטלין אגב הקרקע שקנה בחליפין, אם מהני, דבכולי דוכתי נזכר דנקנה אג"ק בכסף בשטר ובחזקה ולא נזכר חליפין, אם זה משום דכשקונה בחליפין הא יכול לקנות המטלטל עצמו בחליפין ולא צריך אג"ק, משא"כ בכסף ושטר וחזקה דלא מהני על המטלטל לבד, אבל איה"נ דגם בחליפין יקנה אג"ק, או דאז לא מהני בתור אגב, וצריך שיאמר דקונה גם הקרקע וגם המטלטלין בחליפין.


בעינן קרקע דומיא דערים מצורות ביהודה דלא ניידי. ואידך תנא ס"ל דגם בניידי מהני לקנות מטלטלין אגבן. הנה לפימש"כ התוס' דכל דין אגב דקונה הוא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, צ"ע סברת האי תנא דלמה לא יועיל החזיק בעבדים לקנות מטלטלין ולמה להשוותם לערי מצורות, והיינו דיש להסתפק אם בכל אסמכתא התקנה היתה מחמת האסמכתא אז א"ש, דלפי"מ דמשמע האסמכתא לפי"ז תיקנו, אבל אם התקנה היתה בשביל איזה צורך אלא דגם מצאו אסמכתא, א"כ למה לא יועיל אגב באופן שזה לא דומיא דערי מצורות והיינו דלא כמשמעות האסמכתא, משמע דס"ל להאי תנא ביסוד התקנה התחשבו עם האסמכתא ותיקנו דוקא דומיא דהאסמכתא, ולכאורה לפי"ז פליגי הברייתות ביסוד דין תקנות המיוסדות על אסמכתא איך היתה התקנה.

ועי' ברשב"א דהא דאין קרקע נקנית אגב קרקע, היינו ג"כ משום דזה לא דומיא דערי מצורות, ומשמע דכו"ע מודו בזה. ולולא הרשב"א הי' אפשר דזה סברא דמטלטלין בטל אל הקרקע אבל קרקע אינה בטילה אל הקרקע אפי' שזה על גבה, משמע דס"ל דשייך לקרקע להתבטל אל קרקע אחרת, וכל מחלוקתם אם צריך להיות דומיא דערי מצורות לכל הדברים, ולתנא א' לא צריך להיות דומה בענין מטלטלי דניידי, אבל לגבי שלא יהי' דבר הנקנה קרקע בעינן דומיא דערי מצורות, נמצא דכולם מודים דיסוד תקנה בנוי' על האסמכתא וצ"ע.

וכן אם קנין אגב מהני מה"ת מקרא דערי מצורות, ג"כ צריך טעם לחלק דעבדים דהם ניידי מהני לקנותם רק אם נמצאים בתוכה, משא"כ שאר מטלטלין נקנים אפי' אינם צבורים בתוכה.


אלא להך לישנא דאמר עבדי כמקרקעי דמי למה לי עומדין בתוכה הא אמר שמואל מכר לו עשר שדות וכו'. מבואר דהי' ס"ד דיועיל חזקה שבקרקע על עבד אפי' כשאינו בתוך הקרקע, ולמסקנא הא מיהת דמהני כשהוא בתוכה, וחזינן דאע"פ דקנין חזקה שבקרקע אינה כלל דומה לזה שבעבד, דבעבד הוי חזקה הלבישו והנעילו היינו שהעבד הלביש את האדון וכה"ג, ונעל גדר פרץ לא שייך בו, מ"מ הי' מהני גדר ופרץ לקנות העבד, הרי דלא צריך לעשות תיקון כזה שהי' שייך לעשות תיקון כזה גם לעבד, אלא דקנין החזקה נחשב גם להעבד ולא התיקון כאילו נעשה בהעבד, וצע"ק לפי"ז מאי איכפת לן דלא שייך כאן סדנא דארעא חד הוא, מ"מ הא העיקר הקנין שמהני בזה מהני בהדבר השני א"כ למה לא יועיל לקנות העבד.


למה לי עומדין בתוכה הא אמר שמואל מכר עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן. יש לעיין קצת דהנה בקידושין דף כ"ז אמרינן דזה מהני רק בנתן דמי כולן, והתוס' שם הקשו דא"כ תיפו"ל מדין כסף, ותירצו או באתרא דלא קנו בכספא או דלא נתן לו כסף בעין אלא מחל לו מלוה שהי' לו עליו, ולהרמב"ם דבמלוה קונה צריך ע"כ לומר באתרא דלא קנו בכספא, וצ"ל דאע"ג דלא סמכא דעתה לקנות בלי שטר מ"מ בחזקה מהני וסמכה דעתה. ואותה הקושיא של התוס' שם תהי' גם על עבדים דהא נקנים בכסף, ונצטרך לומר באתרא דלא קנו בכספא, אבל לא מצינו בגמ' דיש מקומות דלא קנו עבדים בכספא, וא"כ הדרא קושית התוס' להרמב"ם, וצ"ל כגון דהתנה בפירוש דלא יקנה ע"י הכסף.

אמנם לכאורה מאי קושיא למה לי עומדין בתוכה, דהנה ע"כ קושית הגמ' היא כמש"כ התוס' בד"ה למה לי דכיון דאינו נקנה בתורת חצר דאינו שמור בהקרקע, וע"כ הא דמהני עומדין בתוכה הוא מחמת דהוי כמחובר לקרקע לכן קשה דיועיל גם באין עומדין בתוכה מדינא דשמואל דחידש דמהני אפי' באינן מחוברות, משמע דלולא החידוש דשמואל לא הוי קשה לי' דצריך עומד בתוכה דהוי כקרקע אחד, ובקרקע אחד מבואר בב"מ דף מ"ח ע"ב דבנתן מקצת מעות קונה כל השדה והשאר נשאר חוב, וא"כ הא יש לחלק דמיירי דלא נתן דמי כולן, דרק בעומדין לתוכה מהני בלי חידוש דשמואל אלא דהוי קרקע אחד אז לא צריך שישלם הכל דסגי בנתן קצת הדמים ולכן בעינן דוקא עומדין לתוכה.

אבל בשטמ"ק בשם גליון תוספות כתב דאי לא נתן דמי כולן גם בעומדין לתוכה לא יהיו קנויים, וצריך טעם למה דהא משמע דבעומדין בתוכה מהני בלי חידוש דשמואל, ולכן גם למסקנא קונה אע"ג דניידי וא"כ למה צריך דוקא כשנתן דמי העבדים, שו"ר דגם ברא"ש מבואר דהא דמהני בעומדין לתוכה הוא ג"כ מדין דשמואל, וצע"ק.


רש"י ד"ה ואין נקנין עם העבדים. שאם החזיק בעבדים לא קנה מטלטלין ויכול מוכר לחזור במטלטלין. צ"ע למה רק מוכר יכול לחזור דהא שניהם יכולין לחזור, ואע"ג דמיירי דנתן דמי כל המטלטלין, מ"מ הא רק ר"ש ס"ל בב"מ דף מ"ד דרק מוכר יכול לחזור ולמה לנו להכניס עצמנו בפלוגתא.


תוד"ה מכר לו עבדים. דאי מטעם חצר. משמע דשייך לקנות עבד כשהוא בחצירו, והוכיח מזה בחזו"א עבדים ס"ק י"ז דקרקע נקנית בחצר. אמנם יש לומר דחצר אינו נקנה בחצר וכמש"כ בנתיה"מ סי' רמ"א סק"ג, וכן הביא בברכת שמואל בשם תשו' הרי"ף סי' קפ"ז דקרקע אינה נקנית בחצר, והסברא דלא שייך שקרקע נמצא ברשות אחר, אבל בעבדים שייך שפיר לומר שנמצאים ברשות של הקרקע ושפיר נקנים בחצר. כן נתבאר בדברינו באילת השחר גיטין דף כ"א ע"ב.

והנה בחזו"א קידושין דף כ"ב ביאר דהא דלא מהני משיכה בקרקע משום דמשיכה הא צריך למשוך כל הדבר ולא שייך למשוך כל העולם, וא"כ ע"כ מדמהני משיכה לקנות עבד כמבואר בקידושין דף כ"ב ע"ב ע"כ זהו משום דבמציאות אין הוא דבר א' עם הקרקע, וכעי"ז נמי שייך לומר דהעבד נמצא ברשות של החצר ולכן מהני שפיר. ועימש"כ באילה"ש גיטין לדף כ"א ע"ב.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א