אמרי נועם (הגר"א)/ברכות/כה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־09:06, 28 בנובמבר 2024 מאת עכ"פ (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית של טקסטים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אמרי נועם (הגר"א) ברכות כה ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דף כ"ה ע"ב

והרי לבו וכו' פי' רש"י קס"ד דכל אבר שאין דרכו לראות וכו' פי' רש"י תמוה דבגמ' לא קאמר רק לבו ולמה לי' לרש"י למימר דכל אבר כו' ואמר רבינו דפירש"י זה צ"ל על והרי עקיבו רואה את הפרוה וע"כ פירש"י קס"ד כל אבר שאין דרכו לראות דהיינו עקיבו ועי' תוס' ד"ה והרי כו' אלא דרבינו שמעי' פסק דלבו ראה הערוה מותר ומיהו שטף וכו' יש לישב פי' רבינו שמעיה וסברתו מדפריך בתחלה והרי לבו רואה את הערוה ומשני לבו רואה מותר ואעפ"כ פריך אח"כ והרי עקיבו וכו' ש"מ שעקיבו חמור מלב וכמו שפירש"י דכל אבר שאין דרכו לראות כו' ועקיבו אין דרכו לראות והשתא אמרינן להיפך מסברת התוס' שפירשו משום דפליגי בעקיבו ש"מ דלבו ודאי אסור דאדרבה ש"מ דלבו לכ"ע מותר ומיהו אנן פסקינן כפי' התוס' משום דהרי"ף נמי פסק דלבו רואה את הערוה אסור (ועי' בביאורו סי' ע"ד ס"ק א' וס"ק ד'): וכמה מיא רמי ואזיל נראה דלאו אמתניתין פריך דמתניתין איכא למימר דאיירי במים שמבטלין ברוב דב' מיני ביטול במים איכא א' ברוב וא' ברביעית אפי' לכמה פעמים די ברביעית א' וכן משמע מדאמר ת"ק אפי' כל שהוא ובכל שהוא ודאי אין חילוק בין פ"א לכמה פעמים וה"ה לר' זכאי דאמר ברביעית נמי לכמה פעמים והיינו דוקא ליותר מרביעית אבל לפחות מרביעית אין צריך רביעית אלא בטל ברוב וא"כ מתניתין נמי איכא לאוקמי הא דקתני עד שיתן לתוכן מים היינו רוב מים שיבטלו והא דפריך בגמ' היינו אברייתא דמשמע ליה דברייתא ג"כ קאי אמתניתין וקתני דסגי ברביעית או בכל שהוא ועל זה מקשי כמה מיא רמי ואזיל דהיינו כמה מי משרה מבטל הרביעית דליכא למימר כל מי משרה מבטל הרביעית דהא פסולין מחמת ריח רע שיש בהן ואם כן מאי מהני כשיש בה רביעית ועל זה משני חסורא מחסרא וה"ק ומי רגלים עד שיטיל כו' וא"כ כיון דמתניתין מיירי במי רגלים א"כ איכא למימר דקאי על מי רגלים שמבטלין ברביעית לר' זכאי וכל שהוא לרבנן והרמב"ם ס"ל דצריך כ"כ רביעיות ככמה פעמים שהוא משתין וכ"כ בשו"ע ואין נראה לרבינו אלא דסגי ברביעית א' אפי' לכמה פעמים וכנ"ל וכן דעת הרשב"א וכ"ה דעת התוס' בשבת קי"א ד"ה האי מסוכרייתא כו' ועל תינוק שליכלך בגדי אמו שמע ר"י משום רבינו תם שהתיר ליטול ידיה ולקנח בהבגד ע"ש ואם כדעת הרמב"ם איך יתכן שבקינוח המים יהיה שיעור רביעית אע"כ צ"ל שרביעית די אפי' לכמה פעמים ואם מעט די לבטל ברוב אפי' אין בו רביעית (עי' ביאורו סי' פ"ז סק"ד) (ובמגן אברהם סי' ש"ב ס"ק כ"ה]:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף