מחצית השקל/אורח חיים/קנב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) (ס"ק א) שמא כו' בגמר' במס' ב"ב דף ג' ע"ב דאר"ח אין סותרים בה"כ כדי לבנות כו' ואיכא תרי טעמי איכא דאמרי משום פשיעותא שיתרשלו בבנין החדשה ולא יהיה להם ב"ה כלל וא"ד משום צלויי ר"ל שלא יהי' להם בנתיים מקום להתפלל דהישנ' תהיה סתור' והחדש' עדיין לא נבנית ואמר מאי בינייהו ואמר איכא בינייהו דאיכא דוכתי לצלויי כ"ה גירסת רי"ף ורא"ש ופירש הר"ן דודאי לפשיעות' שיתרשלו ולא יבנו לעולם ב"ה חדשה לא חיישי' אלא חיישי' שישתרשלו ולא יבנו מהר לכך אי איכא דוכתי לצלויי למ"ד משום צלויי שרי דהא א"ל מקום להתפלל ולהתרשלות לא חייש ובנתיים יבנו החדש' ומ"ד משום פשיעות' אפי' איכא דוכתי לצלויי אסור כיון דאותו מקום אינו קבוע רק דרך עראי חיישי' לפשיעות' שיתרשלו בבנין החדשה ולא ימהרו בנינ' ובנתיים יתבטל אותו מקום עראי שה"ל להתפלל ולא יהיה להם מקום להתפלל ולפ"ז כ' שאם יש להם מלבד ב"ה זו עוד ב"ה אחרת קבוע מותר לכ"ע דאפי' יתרשלו בבנינ' יהי' להם עכ"פ מקום להתפלל ולהתרשלות לעולם שלא יבנו' כלל לא חיישי' כנ"ל אבל לפי גרסתינו בגמ' איכא בינייהו דאיכא בי כנישתא אחריתי משמע דלא כהר"ן דלמ"ד משום פשיעותא אפי' א"ל ב"ה קבוע אסור דחיישי' שיתרשלו ולא יבנו' לעולם ואף שהט"ז כ' דיש לפ' בי כנישתא אחריתי שר"ל ב"ה עראי אבל ב"ה קבוע באמת מותר לא ס"ל למ"א כן:
(ב) (סק"ב) ואח"כ סותרים וזה אפי' בכרכים שרי ר"ל אע"ג דמבואר בסי' קנ"ג סעיף י"ד אפי' ז' טובי העיר במעמד א"ה אין רשאי למכור בה"כ של כרכים דמסתמ' תחל' בנאו' ע"ד כל העולם או דמסתמא רבים מבני העולם התנדבו ג"כ מעות לבנין ב"ה לכן בעי' דעת כל העולם משא"כ הכא ודאי ניחא לכל העולם:
(ד) (סק"ד) במהר' כו' דעיילו כו' והכי עביד ר"א שבנה החדש' ועי"ז לא יתעצל בבנינו שהחמה והגשמים היו מצערים אותו בהיות מטתו שם כן פירש"י:
סמוך לבה"כ ע"ס קנ"א סי"א כ"כ התו' שם. ור"ל דאע"ג דב"ה שבבבל על תנאי עשויין ל"מ לדידן בח"ל כ' מ"א בסי"א סקי"ב דבעי' שהתנ' בפי' ולא בסתם ואפי' התם בעובדא דר"א שהוא בבבל לפמ"ש מ"א סקי"ג בשם אגודה אם דעת' לבנותו לא מהני תנאי וע"ש בתו':
(ה) (סק"ה) ואסור כו' כ' הב"ח דאם הישן כו' המ"א הבין מדברי הב"ח דמיירי שבנאו החדש' סביב הישן והישן עומד באמצע החדש דכה"ג ל"ל לפשיעותא וא"כ אי א"ל דוכתי לצלויי שרי. דהאבעיא היתה במגילה דף ך"ו ע"ב רמי בר אבא הוי בני בי כנישתא הוי בי כנישתא עתיקא והיה רוצה לסתור א' לא' כו' וקמבע"ל הא דאמר ר"ח אין סותרים ב"ה כדי לבנות כו' התם משום פשיעות' כה"ג מאי אתי לקמי' דר"פ ואסר קמיה דר"ה בריה דר"י ואסר עכ"ל הגמרא וס"ל למ"א דאע"ג דכה"ג ל"ל לפשיעותא מ"מ אסרו ר"פ ור"ה בריה דר"י משום דחיישי' לאונס: ועוד כי פריך בגמ' בב"ב דף ג' ע"ב הנ"ל מאי בינייהו בין טעם דחיישי' לפשיעותא ובין משום צלויי:
ולכן שינו הפוסקים לשון הגמ'. ר"ל דהרב"י כתב תחלת סי' אין סותרים כו' שמא יארע להם אונס וה"ל לו' כלשון הש"ס דחיישינן לפשיעות' אלא מה"ט נקט אונס כדי לכלול אפי' כה"ג דרמי בר אבא במס' מגלה הנ"ל דנ"ל לפשיעותא מ"מ אסור משום אונס כפשיטות ר"פ ור"ה בריה דר"י שם:
ולכן לא כ' רמ"א סוף ל' של הג"א ר"ל שממנו נובע הגהת רמ"א וז"ל הג"א וכן אסור ליקח אבנים מבה"כ ישנה כדי לבנות בחדש' כי ליכא דוכתי לצלויי עכ"ל:
ואני בעניותי לא הבנתי דברי מ"א[1] דזה ל' הב"ח אחר שהביא דברי הרמב"ם שכ' דאפי' צריך לעצים ואבנים של הישנה לקובעו בחדש' אפ"ה אסור וכ' הב"ח דיליף לה מעובדא דדמי בר אבא הנ"ל וכ' וז"ל משמע התם (ר"ל במגלה) דאפילו בשכבר התחילו בבנין החדש ול"ל לפשיעותא אפ"ה אין סותרים כו' ולעיולי להחדש ואיכא לתמוה מאיזה טעם אסרוה כיון דל"ל לפשיעותא ותו קשה אמאי לא כתבו הרי"ף ורא"ש ורמב"ם דאפילו בעומד באמצע בנין החדש נמי אסור לסתור הישן להביא משם עצים ואבנים וצ"ל דמפרשי' הך עובד' בליכא דוכתי' לצלוי אבל בדאיכא דוכתי לצלויי פשיטא דשרי כיון דל"ל לפשיעותא והכי מוכח בהג"א שכ' וכן אסור כו' כי ליכא דוכתי לצלויי עכ"ל ובהג"ה ש"ע כ' וז"ל ואסור ליקח אבנים מב"ה ישנה כדי לבנות בחדשה ויש מקום לטעות בלשונו דאפי' כבר נותץ הישנה נמי אסור וזה ודאי שקר כו' ואם בא להוסיף איסור דאפי' עומד באמצע בנין החדש נמי אסור אע"ג דל"ל לפשיעותא וכדאי' בעובדא דרמי ב"א הלא אין זה אסור אלא בליכ' דוכתי לצלויי כדפי' עכ"ל הב"ח וא"כ ודאי לפי הבנת מ"א דברי הב"ח דלא התיר הב"ח אלא בבונה סביב הישן אבל אם בונה במקום אחר אע"ג דנוטל א' א' מן הישן וקובעו בחדש מ"מ חיישי' לפשיעות' ע"ז יפה הקשה מ"א דא"כ מה יוסיף בזה במה שבונה החדש סביב הישן מ"מ א"ל לפשיעות' אבל לפי המבואר מל' הב"ח הנ"ל לא נתכוין כלל שבונה החדש סביב הישן אלא מ"ש שעומד באמצע החדש ר"ל האדם הבונה החדש עומד באמצע הבנין ר"ל שכבר התחיל לבנות ועדיין לא גמר הבנין וכה"ג אמרי' במגלה שם דל"ל לפשיעות' וכמ"ש גם מ"א אלא דמ"מ אח"ז פשטה ר"פ ור"ה בריה דר"י לאיסור' אבל אין מבואר בש"ס טעם לדבריהם וס"ל למ"א טעם דחיישי' לאונס. והב"ח ס"ל הטעם משום דליכ' דוכתי לצלויי אבל לאונס לא חיישי' ולכן היכי דאיכא דוכתי לצלויי כה"ג שכבר התחיל בבנין חדש ס"ל להב"ח דשרי וכמבואר כ"ז להדיא תוך דברי הב"ח שהבאתי ואין על הב"ח שום תפיסה כ"א בהא דהמ"ל איכא בינייהו דכבר התחיל בבנין החדש' חדא דאין זה קושיא כ"כ דמצילו כה"ג טובא בש"ס דהמ"ל איכא בינייהו אחריתי. גם י"ל דהש"ס ר"ל איכא בינייהו לדינא וס"ל להש"ס דטעמא דצלויי ס"ל לכ"ע אלא דפליגי אי חיישי' לפשיעות' ולכן אם כבר התחיל לבנות החדש אי ליכא דוכתי לצלויי לכ"ע אסו' ולכן אמר א"ב איפכ' דאיכ' דוכתי לצלויי דלמ"ד משום פשיעות' אסור ולמ"ד משום צלויי דלא חייש לפשיעות' שרי:
(ו) (סק"ו) ואסור כו' מן ההיכל דקדושת ב"ה יש לו קצת קדושת היכל וכדלעיל ס"ס קנ"א בשם מרדכי ומהרי"ק דוקא מחובר דהא ילפינן לה לאיסורא מדכתיב את מזבחותיהם תתוצון כו' לא תעשון כן לה' אלקיכם ולכן בעינן דומיא דמזבח דהוא מחובר כן מבואר בתשובת שם ונותץ ע"מ לבנות שרי ועבט"ז ס"ס קנ"א אסור לעשות גומא בכותל לתחוב שם העץ או הברזל על השעטנד"ר ובס' א"ר מתיר דברמב"ם מבואר דאינו אסור נתיצה אלא השחתה:
- ↑ עי' שו"ת חתם סופר (או"ח סי' לד) שהסכים עם רבנו בתפיסתו על המג"א בהבנת דברי הב"ח והוסיף למעשה 'אבל לא מפני זה נדחו דברי מגן־אברהם, דיהיה איך שיהיה דברי מגן־אברהם נכונים'.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |