גליוני הש"ס/מגילה/טז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־09:52, 25 באוגוסט 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' אגדות מהרש"א
מהר"ם שיף
טורי אבן
מהר"צ חיות
רש"ש
גליוני הש"ס
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ט"ז ע"א

אתא מלא קומצי קמחא דידכו ודחי כו'. נ"ב ע' רש"י דהכוונה על מנחת העומר והתייחסות עניין העומר לבטל את המן י"ל עפ"י הגמ' כאן עמוד ב' וששון זה מילה וכה"א שש אנכי על אמרתך וגו' ע"ש ברש"י דהמן גזר לבטל מילה וזהו שאמר הכתוב במפלת המן ליהודים הית' אורה ושמחה וששון דהוא מילה כו' וצריך טעם מדוע הוציא הכתוב מילה בל' ששון ולא נתפרש להדיא מילה ונ' בכ"ז עפ"י גמ' שבת ק"ל א' כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה דכתי' שש אנכי על אמרתך וגו' עדיין עושין אותה בשמחה כו' והנה מצינו עוד מצוה ששמחים עלי' והיא הקרבת העומר דישראל שמחים עליו אם מתקיים כתיקנו ומן המובחר כמבואר בסנהדרין י"א ב' ובזמן שיהודה אחד מהן הכל שמחין שאין עומר בא אלא מיהודה ע"ש ברש"י דשמחין על שהעומר קרב כתיקנו למצוה מן המובחר מיהודה ואין צריך לבא משאר ארצות ואף שמתארך עליהם איסור חדש עי"כ בכל זאת שמחין על הקרבו באופן מובחר שציותה תורה והוא דוגמת מילה דמוציאין הוצאות וממשכנין עצמן על שמחתו וע"כ כאשר עלתה לימודו של מרדכי שלמד דיני עומר לרצון לפני השי"ת דהוא כאילו הוקרב עומר כמבואר שלהי מנחות והי' זה כהקרבת עומר ממש ואך שמחת ישראל בהקרבתו היא שהית' חסירה והי' ראוי שתנתן להם גם השמחה ואך הרי הי' זמן הגלות ולא הי' עדיין זמן גאולתם ובניין הבית שיותן להם שמחת ההקרבה בפועל ולכן עכ"פ הועיל הזכות שתתקיים ביד ישראל שמחת מצוה אחרת אשר היא אתם בגלות והיא מילה דג"כ שמחים עלי' והועיל שיתקיים זה עכ"פ בידם וע"כ עי"ז הי' מפלה להמן שגזר על המילה ונשאר בידם מקוים שמחת המילה ולכן הוציא הכתוב את המילה בל' ששון כי עניין הששון שבו מה ששמחים עליו וכמ"ש שש אנכי וגו' וכש"ס שבת הנ"ל הוא שהועיל שיתבטל המן הגוזר עלי' וכנ"ל ודו"ק ונכון מאוד בס"ד:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף