האלף לך שלמה/אורח חיים/קיז
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שא' אם מותר להדליק בבה"כ בנפט לבן בחול.
תשובה. לדינא אם האמת כדברי הגבאי שנפט שבזמן הזה הוא מזוקק ואין בו סכנה נראה להתיר ואם כי כת"ד כתב שהוא כן בדה מלבו הנה זה הוי מלתא דעבידא לגלויי ואפשר לשאול עוד מבינים אם הסכנה בו שכיח או לא ואם לא שכיח הסכנה בו אף דאפשר שיבוא לידי סכנה אין בו חשש דבכל גר ובכל אש אפשר שיבא ממנו שרפה לפעמים גם לאדם אם יתחיל לשרוף בגדיו רק כיון דלא שכיח לא חיישינן לי'.
ומ"ש כת"ר דהוי דבר הנאסר במנין דצריך מנין אחר להתירו אינו דומה כלל דדבר הנאסר במנין הוי רק אם הדבר הנאסר בו לא נעשה שינוי רק טעם ההיתר בא ממקום אחר לכך אמרינן כיון דעכ"ם דבר זה נאסר במנין לכך צריך מנין אחר להתירו אבל אם הדבר הנאסר בו עצמו נעשה השינוי בגופו לא שייך לומר בי' דבר הנאסר במנין דהרי זה אינו נאסר במנין דהרי הוא גופו נשתנה וראי' ממשאחז"ל בפ"ב דשבת דבעי אביי מרבה שמנים שאמרו חז"ל אין מדליקין בהם בשבת מה שיתן להם שמן כ"ש וידליק ומה מבעיא לי' הרי הוי דבר הנאסר במנין והן אמת די"ל דזה כוונת רבה שהשיב לו דאין מדליקין מה טעם לפי שאין מדליקין והוא מחוסר טעם ולפי הנ"ל י"ל רכן הכונה לפי שאין מדליקין והוי רבד הנאסר במנין מיהו באמת ז"א דהרי מפורש בש"ס הטעם דנאמר גזרה אטו בעין ולא אמר הטעם מכח דבר הנאסר במנין וגם בחלב מהותך שנתן לתוכו שמן כ"ש מותר מכח דהוי גזרה לגזרה והרי הוי דבר הנאסר במנין ובע"כ מה דהוי שינוי בגוף הדבר ממה שנגזר עליו לא שייך לומר דהוי דבר הנאסר במנין וגם מ"ש כת"ד מכח דבא מרבד המאוס ז"א דדוקא באכילת העכבר הוי כן דהוא מאוס ביותר כמובן בחוש ולא בשאר דבר ודאי' דהרי לא נאסר בשבת מה"ט דהוי מאוס והדי הוי נמי למצוה והרי באתרוג שאכלוהו עכברים פסול מכח דמאום מוכח דגם לשאר סצוה קפדינן על מאום ולמה לא נאמר כן בשבת לאסור נפט ובע"כ רזה לא נחשב מאום לברך נ"ל דמותר להדליק בו בחול כנלפענ"ד נכון לדינא[א].
שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref> עבור קבוצה בשם "hebrew", אך לא נמצא תג <references group="hebrew"/> מתאים.