האלף לך שלמה/אורח חיים/קיז

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

סימן קיז

שא' אם מותר להדליק בבה"כ בנפט לבן בחול.

תשובה. לדינא אם האמת כדברי הגבאי שנפט שבזמן הזה הוא מזוקק ואין בו סכנה נראה להתיר ואם כי כת"ד כתב שהוא כן בדה מלבו הנה זה הוי מלתא דעבידא לגלויי ואפשר לשאול עוד מבינים אם הסכנה בו שכיח או לא ואם לא שכיח הסכנה בו אף דאפשר שיבוא לידי סכנה אין בו חשש דבכל גר ובכל אש אפשר שיבא ממנו שרפה לפעמים גם לאדם אם יתחיל לשרוף בגדיו רק כיון דלא שכיח לא חיישינן לי'.

ומ"ש כת"ר דהוי דבר הנאסר במנין דצריך מנין אחר להתירו אינו דומה כלל דדבר הנאסר במנין הוי רק אם הדבר הנאסר בו לא נעשה שינוי רק טעם ההיתר בא ממקום אחר לכך אמרינן כיון דעכ"ם דבר זה נאסר במנין לכך צריך מנין אחר להתירו אבל אם הדבר הנאסר בו עצמו נעשה השינוי בגופו לא שייך לומר בי' דבר הנאסר במנין דהרי זה אינו נאסר במנין דהרי הוא גופו נשתנה וראי' ממשאחז"ל בפ"ב דשבת דבעי אביי מרבה שמנים שאמרו חז"ל אין מדליקין בהם בשבת מה שיתן להם שמן כ"ש וידליק ומה מבעיא לי' הרי הוי דבר הנאסר במנין והן אמת די"ל דזה כוונת רבה שהשיב לו דאין מדליקין מה טעם לפי שאין מדליקין והוא מחוסר טעם ולפי הנ"ל י"ל רכן הכונה לפי שאין מדליקין והוי דבר הנאסר במנין מיהו באמת ז"א דהרי מפורש בש"ס הטעם דנאמר גזרה אטו בעין ולא אמר הטעם מכח דבר הנאסר במנין וגם בחלב מהותך שנתן לתוכו שמן כ"ש מותר מכח דהוי גזרה לגזרה והרי הוי דבר הנאסר במנין ובע"כ מה דהוי שינוי בגוף הדבר ממה שנגזר עליו לא שייך לומר דהוי דבר הנאסר במנין וגם מ"ש כת"ד מכח דבא מדבר המאוס ז"א דדוקא באכילת העכבר הוי כן דהוא מאוס ביותר כמובן בחוש ולא בשאר דבר ודאי' דהרי לא נאסר בשבת מה"ט דהוי מאוס והרי הוי נמי למצוה והרי באתרוג שאכלוהו עכברים פסול מכח דמאוס מוכח דגם לשאר סצוה קפדינן על מאום ולמה לא נאמר כן בשבת לאסור נפט ובע"כ דזה לא נחשב מאום לברך נ"ל דמותר להדליק בו בחול כנלפענ"ד נכון לדינא^[א].

↑ א) ומה שהקשה כת"ר על הב"י בהל' שבת דאכתי למה לא כתב הטור דין דנפט שחור דאין מדליקין בו בשבת. הנה זה י"ל דהוי ק"ו מעיטרן דבש"ס מאן דזוכר דאסור בנפט ס"ל דמדליקין בעיטרן לכך קמ"ל בנפט אסור אבל לדידן דאין מדליקין בעיטרן ק"ו בנפט שחור רק בנפט לבן י"ל דבו אין בו ריח כל כך כמו בשחור ואין ראי' לו מעיטרן לכך הוי להטור להזכירו לכך כתב הב"י דזה לא הזכיר כיון דאף בחול אסור. ומה שהקשה כת"ר על הרמב"ם בפ"ה משבת הלכה ט"ז שכתב כלים וכו' בין בנר של שמן זית בין של נפט שאורו רב הרי נפט לבן אוסר שם הרמב"ם אפי' בחול שם בהלכה יו"ד ואם מיירי שם בנפט שחור עכ"פ בשבת אסור אך נראה דא"ש חדא די"ל דהרמב"ם מיירי בהלכה ט"ז דיש שם גם נר אחר דאז מותר להדליק בנפט שחור דלא שייך שמא יניחנו ויצא ונר שבת חובה, רק דהשמש בא לבדוק לאור הנפט. ועוי"ל כיון דמפורש בשבת דף כ"ו דר"ש שזורי מתיר להדליק בשבת בנפט ועיי"ש בתוס' שהקשו דמה קמ"ל ר"ש שזורי הרי ר"י בן נורי נמי מתיר ובאמת י"ל קושייתם דריב"נ דאמר מה יעשו וכו' מוכח דס"ל דדנין אפשר מאי אפשר כר"א דס"ל כן וא"כ נ"מ לכל התורה דדנין אפשר מאי אפשר אבל ר"ש שזורי ס"ל כמ"ד דבעלמא אין דנין אפשר מאי אפשר רק כאן ס"ל דמדליקין בנפט מצד עצמו ולא מכח מה יעשו רק הם מותרין מצד עצמו וכיון דתנא תחלה ומדליקין בשמן דגים ובעיטרן ר"ש שזורי אומר מדליקין בשמן פקועות ובנפט ומדלא זכר בעיטרן מוכח דס"ל דבעיטרן אין מדליקין וס"ל דנפט קיל מעיטרן לכך ס"ל להרמב"ם דהלכה כר"ש שזורי לכן מתיר בנפט שחור. ומה דבמנחות גבי הלכה כר"ש שזורי דלא מנה גם זה היינו דלא מנה שם רק בשל תורה ולא בדרבנן גם לא מנה רק מה דמפורש להדיא דהלכה כר"ש שזורי כנלפענ"ד לפום ריהטא. ובהיותי בזה הוי ק"ל מה דאמרינן בש"ס דאין מדליקין בעיטרן מפני שריחו רע ונר בשבת חובה והרי הטו"ז בסי' רס"ד הקשה במה דאין מדליקין בחלב מהותך הרי זה גופא גזרה והוי גצלג"ז ותי' דחדא גזרה הוי עיי"ש. וא"כ תינח בחלב דהוי גזרה בשוא"ת שלא להדליק בהם י"ל דהוי חדא גזרה אבל נר בשבת חובה דהוי נמי רק דרבנן דמן התורה לא מצינו דין בזה וא"כ הוי רק דרבנן וא"ש זה הוי חיוב בקום ועשה ומה דאין מדליקין בעיטרן הוי בשוא"ת וא"כ הוי ענינים נפרדים ולא שייך לומר חדא גזרה הוא וא"כ קשה הרי הוי גזרה לגזרה כיון דחובה גופה הוי רק דרבנן אך אפשר לומר דהחיוב להדליק נר בשבת הוי מתחלה כך דתקנו החיוב הדלקה רק במה דאין ריחו רע וא"כ אם מדליק במה דהוי ריחו רע לא קיים המצוה של נר שבת אך א"כ קשה מה יאמר ריב"נ מה יעשו וכו' מה קושיא הרי י"ל דאונס רחמנא פטרה ומה ראי' אם אין להם שמן אחר לאם יש להם שמן אחר הרי אונס רחמנא פטרה ואם הוי גזרה זו דאין מדליקין בעיטרן גזרה בפ"ע דרך איסור א"כ בע"כ הוי גזרה בפ"ע וא"כ קשה דהוי תקנתא לתקנתא וצ"ע אך אפשר דשאני נר שבת כיון דכתיב וקראת לשבת עונג ובלי נרות אין עונג וא"כ הוי דברי קבלה וכד"ת דמיא ולא נחשב גזרה לגזרה. והנה כ"ז אני כותב להלכה בדרן תורה דזה בונה וזה סותר אבל למעשה אני אומר כדבריו וחס לי להיות נוגע בכבוד הבה"כ להדליק דבר שאין דרך להדליק בו כי אין עניות במקום עשירות וקיי"ל דציבור לא מיעני לכך חס להזכיר להדליק בבה"כ דבר שלא הי' הדרך להדליק בו מעולם והרי על כיוצא בזה נאמר הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך וכיון דלפני מלך ב"ו אין עושין כן חלילה להדליק בו בבה"כ לחדש דבר חדש שלא שערום הראשונים ויפה הורה כת"ר.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

[1] א) ומה שהקשה כת"ר על הב"י בהל' שבת דאכתי למה לא כתב הטור דין דנפט שחור דאין מדליקין בו בשבת. הנה זה י"ל דהוי ק"ו מעיטרן דבש"ס מאן דזוכר דאסור בנפט ס"ל דמדליקין בעיטרן לכך קמ"ל בנפט אסור אבל לדידן דאין מדליקין בעיטרן ק"ו בנפט שחור רק בנפט לבן י"ל דבו אין בו ריח כל כך כמו בשחור ואין ראי' לו מעיטרן לכך הוי להטור להזכירו לכך כתב הב"י דזה לא הזכיר כיון דאף בחול אסור. ומה שהקשה כת"ר על הרמב"ם בפ"ה משבת הלכה ט"ז שכתב כלים וכו' בין בנר של שמן זית בין של נפט שאורו רב הרי נפט לבן אוסר שם הרמב"ם אפי' בחול שם בהלכה יו"ד ואם מיירי שם בנפט שחור עכ"פ בשבת אסור אך נראה דא"ש חדא די"ל דהרמב"ם מיירי בהלכה ט"ז דיש שם גם נר אחר דאז מותר להדליק בנפט שחור דלא שייך שמא יניחנו ויצא ונר שבת חובה, רק דהשמש בא לבדוק לאור הנפט. ועוי"ל כיון דמפורש בשבת דף כ"ו דר"ש שזורי מתיר להדליק בשבת בנפט ועיי"ש בתוס' שהקשו דמה קמ"ל ר"ש שזורי הרי ר"י בן נורי נמי מתיר ובאמת י"ל קושייתם דריב"נ דאמר מה יעשו וכו' מוכח דס"ל דדנין אפשר מאי אפשר כר"א דס"ל כן וא"כ נ"מ לכל התורה דדנין אפשר מאי אפשר אבל ר"ש שזורי ס"ל כמ"ד דבעלמא אין דנין אפשר מאי אפשר רק כאן ס"ל דמדליקין בנפט מצד עצמו ולא מכח מה יעשו רק הם מותרין מצד עצמו וכיון דתנא תחלה ומדליקין בשמן דגים ובעיטרן ר"ש שזורי אומר מדליקין בשמן פקועות ובנפט ומדלא זכר בעיטרן מוכח דס"ל דבעיטרן אין מדליקין וס"ל דנפט קיל מעיטרן לכך ס"ל להרמב"ם דהלכה כר"ש שזורי לכן מתיר בנפט שחור. ומה דבמנחות גבי הלכה כר"ש שזורי דלא מנה גם זה היינו דלא מנה שם רק בשל תורה ולא בדרבנן גם לא מנה רק מה דמפורש להדיא דהלכה כר"ש שזורי כנלפענ"ד לפום ריהטא. ובהיותי בזה הוי ק"ל מה דאמרינן בש"ס דאין מדליקין בעיטרן מפני שריחו רע ונר בשבת חובה והרי הטו"ז בסי' רס"ד הקשה במה דאין מדליקין בחלב מהותך הרי זה גופא גזרה והוי גצלג"ז ותי' דחדא גזרה הוי עיי"ש. וא"כ תינח בחלב דהוי גזרה בשוא"ת שלא להדליק בהם י"ל דהוי חדא גזרה אבל נר בשבת חובה דהוי נמי רק דרבנן דמן התורה לא מצינו דין בזה וא"כ הוי רק דרבנן וא"ש זה הוי חיוב בקום ועשה ומה דאין מדליקין בעיטרן הוי בשוא"ת וא"כ הוי ענינים נפרדים ולא שייך לומר חדא גזרה הוא וא"כ קשה הרי הוי גזרה לגזרה כיון דחובה גופה הוי רק דרבנן אך אפשר לומר דהחיוב להדליק נר בשבת הוי מתחלה כך דתקנו החיוב הדלקה רק במה דאין ריחו רע וא"כ אם מדליק במה דהוי ריחו רע לא קיים המצוה של נר שבת אך א"כ קשה מה יאמר ריב"נ מה יעשו וכו' מה קושיא הרי י"ל דאונס רחמנא פטרה ומה ראי' אם אין להם שמן אחר לאם יש להם שמן אחר הרי אונס רחמנא פטרה ואם הוי גזרה זו דאין מדליקין בעיטרן גזרה בפ"ע דרך איסור א"כ בע"כ הוי גזרה בפ"ע וא"כ קשה דהוי תקנתא לתקנתא וצ"ע אך אפשר דשאני נר שבת כיון דכתיב וקראת לשבת עונג ובלי נרות אין עונג וא"כ הוי דברי קבלה וכד"ת דמיא ולא נחשב גזרה לגזרה. והנה כ"ז אני כותב להלכה בדרן תורה דזה בונה וזה סותר אבל למעשה אני אומר כדבריו וחס לי להיות נוגע בכבוד הבה"כ להדליק דבר שאין דרך להדליק בו כי אין עניות במקום עשירות וקיי"ל דציבור לא מיעני לכך חס להזכיר להדליק בבה"כ דבר שלא הי' הדרך להדליק בו מעולם והרי על כיוצא בזה נאמר הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך וכיון דלפני מלך ב"ו אין עושין כן חלילה להדליק בו בבה"כ לחדש דבר חדש שלא שערום הראשונים ויפה הורה כת"ר.

[א]