שערי תשובה/אורח חיים/תרכה
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בהגה ומצוה כו'. ובאליה־רבה (סק"א) משמע שאין לתקן הסוכה מכל וכל קודם יום־הכיפורים ומפרש על פי המדרש למה אנו עושין סוכות אחר יום הכיפורים שמא יצא דינינו לגלות כו'. ע"ש. והוא סמך בעלמא, דודאי מה שהסוכה היא דוגמת גלות אינו רק מחמת הישיבה אבל לא העשיה. ואם כן, אדרבא היה טוב להקדים מטעם שכתב שמצוה זו שעשה הסוכה תצטרף להכריע לכף זכות כמו שכתב הלבוש לענין קידוש הלבנה. ועיין בבר"י כתב שהמדקדקים עושים הדפנות ועצי הסכך קודם יום־הכיפורים ובמוצאי יום־הכיפורים מניחים הסכך אם לא כולו מקצתו ע"ש.
ועיין בספר אור צדיקים להר"מ פאפרש שיש להרבות בצדקה ערב סוכות. ומהרח"ו היה מחלק הקופה לעניים ערב סוכות (עיין בפרי עץ חיים טעם הדבר).
וטוב להדליק ז' נרות בסוכה נגד ז' צדיקים כו' ע"ש. והביאו בקונטרס־אחרון למחזיק־ברכה. וכתב באר יעקב בחושן משפט סי' ח' דאין־הכי־נמי דקיימא־לן 'כיון שנתמנה פרנס על הצבור אסור לעשות מלאכה בפני שלשה' מכל מקום סוכה שרי. ועיין בקידושין פרק עשרה יוחסין ובליקוטי מהרי"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |