שיירי קרבן/קידושין/ג/ג

שיירי קרבן קידושין ג ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

או שניא היא דכתיב לתת וכו'. בבבלי גרסינן ור"מ בתוככם כל היכא דאית לכו משמע וא"ת הא כתיב לתת לתשעת המטות את ארץ כנען וי"ל קסבר ר"מ דוקא מסיפא דהך קרא דכתיב כי לקחו בני גד ובני ראובן נחלתם מעבר לירדן א"כ כשלא יקחו מעבר לירדן יקחו גם בארץ כנען דהא כתיב בתוככם. מיהו מאי דמקשין תוס' בד"ה אי לא וכו' וקשה מהיכי תיסק אדעתא שלא יטלו כלל בארץ כנען כיון שסייעו בכיבוש ע"כ. יש ליישב כיון דכתיב לתת לתשעת המטות וגו' ה"א שהן מסולקים מארץ כנען בכל ענין. ר"מ דקידושין דתני וכו'. ותימא למה לא מייתי ר"מ דמתני' דמפורש דבעי ר"מ תנאי כפול וא"ל דשאני מתני' דאיירי בשבא להוציא מידו וכדמסיק לקמן הא עדיין לא אסיק אדעתיה לחלק בכך וי"ל דמתני' איכא לפרושי דאיירי בדבר ממון אבל בדבר איסור לא בעי ר"מ תנאי כפול לכך מייתי הך ברייתא דאף בקידושין שהוא דבר איסור סובר ר"מ כן אך דוחק לומר כן דקשה למה תנן פלוגתייהו דר"מ ור"ח כאן בפרקין דלא איירי אלא ממילי דקידושין. וא"ת הא מסיק בבבלי ס"פ שבועות העדות דבאיסורא מודה ר"מ דאמרי' מכלל לאו אתה שומע הן משמע דבקידושין נמי מודה וקשיא נמי למה מייתי פלוגתייהו הכא וי"ל דקסבר הבבלי אף בקידושין פליג ר"מ דהוה איסורא דאית ביה ממונא כמו דמשני התם בסוטה. מיהו הירושלמי צ"ל דלא ס"ל לחלק בהכי דא"כ מאי מייתי מקידושין לעירובין דעירוב איסורא דלית ביה ממונא הוא:

על מנת שירדו גשמים וכו'. וקשה וכי ס"ד שלא ירדו גשמים לעולם א"כ לעולם היא בספק מקודשת מיהת וי"ל באומר ע"מ שירדו גשמים היום ואם לא ירדו היום אינה מקודשת:

עד שיכפול תנאו. וקשה אם לא כפל תנאו בעירוב עדיין לא ידעינן איזהו מעירוביו יהיה קיים דהא במניח שני עירובין אנן קיימין וי"ל דבאמת אסור לילך חוץ לעיר אפי' אמה אחת וה"ז חמר גמל:

והן אם לא כי לא וכו'. עיין מ"ש בעירובין דף י' ע"ב בתו' בד"ה ההן וכו' עוד פירושים אחרים. אך ראיתי ברא"ש בגיטין פ' מי שאחזו שגורס והן אם לא כלאחר הוא וה"פ והא אם לא יעברו ה"ל כאומר לאחר שירדו גשמים דאמרי' לעיל דמודה ר"מ דלא בעינן תנאי כפול וזה נכון ועיין בר"ן שם:

אלו לא כפל לתנאו וכו'. בעירובין דף י' פירשתי מי עקר קידושיו וכי היו נעקרים הקידושין שנתן מתחלה שיהיו לה במתנה אלא ה"א תנאו בטל והקידושין חוזרין אבל השתא דקאמר לא יהיו לי עליך כלום משמע דאף הקידושין הראשונים שנתן לה לא תחזירם לו ע"כ. ומיהי מה שפירשתי כאן מסכים יותר ללשון הש"ס:

ירדו לסמפון בשיטת ר"מ. כחב הרשב"א בחי' בגיטין דף ע"ה בד"ה אתקין וכו' ועוד דגרסינן בירושלמי בקידושין סדר סמפון כך הוא וכו' אלמא מעשה קודם לתנאי הוי תנאה ומיהו נמי יש לומר דרבנן היא ואפילו בגיטין וקידושין לא בעי הנך תנאין ואינו מחוור דודאי משמע דכולהו אמוראי בגיטין וקידושין חששו להא דר' מאיר ע"כ. ותימא הא בסוגיין מפורש דסמפון ודאי בשיטת ר"מ נאמר אלא דבעי למוקמי אף כרבנן. גם משמע כאן דלא חששו לדר"מ אפילו בגיטין וקידושין וצ"ע:

חומר היא בעריות. עמ"ש בעירובין פ"ג ה"ה בד"ה על שם וכו'. ותוס' כתבו בגיטין דף ע"ה בד"ה לאפוקי וכו' והא דגרסי' בירושלמי פ' האומר אר"י בר' בון בכל אתר וכו' נראה להר"ר אלחנן דגרסי' בכל אתר לית ליה ר"מ וכו' והכא אית ליה ומשני ר"ח חומר היא בערוה כלומר אע"ג דלא כפל לתנאי ומן הדין התנאי בטל והמעשה קיים ומשום חומר אין הגט והקידושין קיימים ואם קבלה קידושין מאחר צריכה גט משניהם ובהכי איירי התם לעיל ע"כ. ולא ידעתי אהיכא קאי הא דקאמר בהכי איירי דנימא דלר"מ בעי תנאי כפול מספק. אדרבה מדמדמי קידושין לעירובין משמע דקסבר הירושלמי שאין לחלק בין איסור לממון לענין תנאי כפול וכמש"ל וצ"ע. ועיין בב"י בח"מ סי' ר"ז:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף