שיירי קרבן/פסחים/א/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:14, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
גליוני הש"ס




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הוא דתנינן על מה נחלקו וכו'. וא"ת דלמא התם בע"פ שאני שמעצמה תלך לאיבוד וכדמחלק הש"ס לקמן אליבא דר"מ וי"ל הא ר"א ור"י בכל ימות השנה פליגי וכיון דקאר"ש על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה משמע דר"י מתיר לשרוף התלויה אפילו בשאר ימות השנה:

הכל מודין בששה עשר וכו' בבבלי גרסינן א"ר אסי א"ר יוחנן מחלוקת בשש אבל בשבע דברי הכל שורפין וקשה למה קאמר הכא הכל מודין בששה עשר ולא קאמר הכל מודין בשבע וי"ל משום דלעיל אמרינן דלר"מ משש ולמעלה נמי מדבריהן אלא שעה אחת קודם הלילה הוא מדאורייתא הלכך לא מצי למימר הכל מודין בשבע דלמא ר" יוסי כר"מ ס"ל אבל הבבלי סובר דלד"ה משש שעות ולמעלה מדאורייתא אסור כדאמרינן שם דף ד' ע"ב הלכך נקט בשבע ד"ה שורפין:

דר"מ מחמיר בדבריהן כדברי תורה. בבבלי בנדה דף ה' גרסינן ר"מ הוא דמחמיר בכתמים ופי' רש"י דמחמיר בכתמים יותר מראייתה וע"ש. בתוס' ולפום סוגין נראה דה"ק דר"מ היא דמחמיר בדרבנן:

בד"א בבור שיש בו כדי להעלות וכו' כתב הר"א בפ"ח דתרומות בד"א שר"י אומר יטמאנה ביד בשאין בה כדי להעלות גרסינן שאין בחולין שלמטה מאה כנגד התרומה שיתבטל התרומה בהן שאז מפסיד התרומה את החולין אבל אם יש בחולין כדי להעלות שאז אינה מפסידה את החולין שמותרין לזר בימי טומאתו כמו מעיקרא אסור לטמא את התרומה בידים ויניחנה שתרד ואי כר"מ אתיא אפי' יש בבור כדי להעלות נמי שהרי מתיר לשרוף הטהורה עם הטמאה אע"פ שאין שם הפסד לבעלים ואין כר"מ הא בור שיש בו כדי להעלות הא כו' אפילו כ"ש אסור לטמאות לישנא דברייתא כלו' אין חילוק בין שיש בו בין שאין בו כו' בכל ענין אסור לטמאות לפי סברת תנא דברייתא אבל באמת ברייתא גופה קשיא ליה דה"ל למימר בתרווייהו מותר לטמאות אי כר"מ אתיא עכ"ל. ופי' תימא דעיקר הקושיא היא בהיפך ממאי דקאמר וע"ק בשיש בבור ק"א ודאי מודה ר"מ שאין לטמאות התרומה בידים דלמה יפסידנה דכשהיא נופלת לק"א היא נאכלת כדתנן בפ"ה דתרומות תעלה ותאכל נקודים או קליות וכשמטמאה ביד נפסדת לגמרי וגם פירושו בכל הסוגיא אינו מחוור:

אתיא דרבי יהודה כר"ג וכו'. בבבלי בבכורות דף ל"ג ע"ב איתא נמי להא דר"א ומייתי ליה על הברייתא דר"מ כר"א ורבנן כר"י ור"י כר"ג וקשה למה לא מייתי ליה אמתני'

הדרן עלך פרק אור לארבעה עשר
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף