מראה הפנים/נדרים/ה/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:40, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
חתם סופר




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אית תניי תני נשאל בין על הראשון בין על השני. והכי תני בברייתא בבבלי שלהי מכלתין דף צ' וקאמר התם דנשאל תחילה על הראשון ואח"כ נשאל על השני וטעמא שאין מתירין הנדר או השבועה עד שיחולו כדפסק הרמב"ם ז"ל בפרק ו' מהל' שבועות הלכ' ט"ו:

קונם הנייתי על בני עירי אינו נשאל לזקן שיש שם. וכן הביא הריב"ש בתשוב' סי' ת"ו וסי' תקי"א וכמו דפרישית בפנים והרמב"ם ז"ל כתב בפ"י מהל' נדרים הל"ט אסר על עצמו הנאת בני העיר אסור להשאל נדרו לחכם מבני אותה העיר ההיא ולכאורה הוא בהפך מדברי האי תלמודא והכ"מ פירש להאי דהכא דה"ק קונם הנייתי על בני העיר היינו שהוא אוסר עצמו מליהנות מבני העיר ולפיכך אינו נשאל לחכם שבאות' העיר לפי שהוא נהנה מהחכם בהתרתו וקונם הניית בני העיר עלי היינו שאוסר בני עירו ליהנות ממנו וכן פי' בב"י סי' רכ"ח וכבר השיגו הב"ח וע"ש וכבר העיד בעצמו שם דפשע משמעות הירושלמי משמע כפי' הריב"ש וגם דברי הטור בסי' הנזכר כך הם וכן פי' הב"ח שם לדברי הרמב"ם דמ"ש אסר על עצמו הניית בני העיר היינו שקיבל על עצמו שלא יהנו בני עירו מנכסיו כגון שאמר קודם נכסי על בני עירי וכן הוא דעת הרמב"ן ז"ל הביאו הרלב"ח בתשוב' סי' נ"ו:

הנודר הנא' מחבירו בפניו. ברייתא בבבלי דף ס"ה וכחב שם הר"ן ז"ל דנ"מ לבין ב' הטעמים דפליגי הכא דלמ"ד מפני הבושה דוקא בנדר שהיה לתועל' חבירו ובכי הא שייך ה"ט ואפילו הודיעוהו לאו כלום הוא ודוקא בפניו הא לאו הכי מתירין אפילו שלא בפניו ולמ"ד מפני החשד לעולם אין מתירין אלא בפניו אא"כ הודיעוהו דתו ליכא חשדא ורמב"ם ז"ל פסק כהאי טעמא מפני החשד כנראה מדבריו פ"ז משבועות הלכה ז' וע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף