מראה הפנים/סוטה/ח/ג

מראה הפנים סוטה ח ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הדא הוא דכתיב וארון ברית ה' ומשה וגו'. היפ"מ פירש דמייתי ראיה שאותו שהתורה נתונה בו לא היה יוצא עמהן למלחמה שאלו היה דרכם להוציא עמהן היו המעפילים מוציאין אותו בע"כ דמשה כמו שהלכו למלחמה בע"כ וכבר הקשה עליו הרב בעל יופי מכלול ז"ל דאיך יעלה על הדעת שיכנסו המעפילים לפני ולפנים אחרי שאמרו הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה' כי חטאנו ולהוציא בחזקה משם ארון הקודש ולפיכך פירש כמו שפירשתי בפנים אלא דלפ"ז היה נכון לגרוס הדא הוא דכתיב כו' אחר וזה שהיו שברי הלוחות כו' א"נ דגרסינן זה שהיה כו' והדא הוא דכתיב אדבתרא קאי והכי איתא בספרי פ' בהעלותך וארון ברית ה' נוסע לפניהם זה שיצא עמהן במחנה והיו בו שברי לוחות שנאמר וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה. ומינה שמעינן נמי דשני ארונות היו שהרי הארון שבו לוחות שניות לא היה נוסע לפניהם כדכתיב ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות. וקרבן העדה עשה עצמו כאלו הקריב את קרבנו וכתב שם מעצמו על הא דמביא היפ"מ הברייתא דמלאכת המשכן דמייתי ראיה דשני ארונות היו מדכתיב וארון ברית ה' וגו' ונראה לי שכוונת ראייתו דהא כתיב כאשר יחנו כן יסעו ובחנייתה היה ארון באמצע המחנה ועוד כו' אלא ודאי דשני ארונות היו וזה ברור ע"כ וכאלו באו עלינו בעקיפין ובהוכחה לברר דבריו והשמיט רישא דקרא דמפורש בהדיא ונסע וגו' בתוך המחנות ומבואר בספרי הוא וכן בברייתא דמלאכת המשכן. ושם קאמר לריב"ל דהארון שהיה עמהם במחנה בו היה נתון הס"ת וכן הוא בתוספתא מביאים התוס' ד"ה מפני ובזה פליג אדהכא:

סכך שהיה בקירוי. מה שפירשתי בפנים הוא מדברי התוס' פ' הדר דף ס"ה ומסיימי שם ואי הוה גריס בירושלמי שהיה שלא בקירוי כלומר אלא בתוך היריעה ניחא טפי:

שהן אלף וחמש מאות מנים. מנינא אתא לאשמועינן דקרא דוקא הוא קנמן בשם וקנה בשם כל אחד ואחד חמשים ומאתים והא דקאמר בקנמן בשם מחציתו על מר דרור קאי מחציתו של מר דרור וכן בקנה בשם וכן פירש הרב המפ' הראשון לסדר זרעים ומסכת שקלים ואפשר לומר דתיבת מחציתו דמיותרת ללמדינו על הסדר המשקל היא באה דכך היתה הציווי מהשם יתעלה ב"ה למשה מתחילה ליקח מר דרור במשקלו' המפורש אח"כ ליקח קנמן בשם וקנה בשם כנגד מחצית המשקל של מר דרור ואח"כ קדה ולערבן לעשות מהן שמן ולפיכך הפסיק הכתוב עמהן בין מר דרור לקידה ואם שהמה שוין במשקלן חמש מאות וזה מפני הכונה הנעלמת וכעין שפירש הרלב"ג בפי' החומש אלא דשם פירש לפי שיטת הבבלי בכריתות דף ה' דקחשיב שם אלף ות"ש מאות וחמשים מנים היו ודריש מחציתו של קנמן בשם יהיה חמשים ומאתים ובין הכל חמש מאות ואתא לאשמועינן שלא יהא שוקלים אותו הכל ביחד אלא לחצאין כדי שיהיו שם שתי הכרעות וקרבן העדה כתב בשקלים שם שהן אלף ות"ק מנים ודקשיא מחציתו דקנמן בשם למאי אתא י"ל דגזירת הכתוב הוא שיביא ת"ק מנים וחוצהו ולוקח ממנו ר"ן מנים לשמן המשחה וכה"ג אמרי' במנחות מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה ומחצה אבד ודלא כרא"פ. וראיה זו אבודה בשעת הפרשה היא דשם אמרי' גבי כ"ג שמת ומינו כהן אחר תחתיו שלא יבא חצי עשרון מביתו כו' וחוצהו ומקריב מחצה כו' וכי אנו למדין דין הנהוג במצוה מסבה המקרית לפעמים. וכן כתב שם ברישא דברייתא פיטום שמן המשחה כו' מדפריך עלה לקמן מהא דיאשיהו גנזו מייתי ליה הכא ודלא כר"פ. וסירכא דלאו לאו נקטיה וכי בשביל זה אנו צוללין במים אדירים אלו להעלות חרס בידינו ולפרש איידי כו' והאי לאו איידי הוא ועוד דההיא דלקמן על ברייתא אחריתא תני ר' יהודה כו' הוא דמקשי וכמו דמצינו בבבלי כריתות מייתי להני תרתי ברייתות זא"ז ובהוריות לא מייתי אלא בתרייתא. ואם סירכיה נקט ואתי טפי היה לו לומר דאיידי דקאמר לעיל ומי גנזן יאשיהו נקט לה:

רבי אומר שולקן כו'. ובבבלי כריתות והוריות פלוגתא דר' יודא ורי יוסי היא וגריס שם לדר' יודא כדברי ר"מ דהכא והרב המפרש הראשון גריס הכא נמי כן ולא מצאתי לגי' זו אבל הנכון כדבריו דהרי סתם רבי יודא ר' יודא ברבי אילעאי הוא וקאמר לקמיה דמעשה נסים היו בו:

אלא יהואחז. כן הגי' בשקלים וכפי פי' היפ"מ שם. ואכתי קשה למה נמשח יהוא והפ"מ תירץ שם דע"פ הדיבור היה ולפי גי' הספר אפשר לפרש כשיטת הבבלי דקאמר התם אף יהוא לא נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם ותיפוק ליה דמלך ראשון הוה חסורי מחסרא וה"ק מלכי בית דוד מושחין מלכי ישראל אין מושחין כו' ואמר מר אף יהוא לא נמשח אלא מפני מחלוקתו כו' ומפני מחלוקתו של יורם נמעול בשמן המשחה כדאמר רב פפא לקמן אהא דיהואחז באפרסמא דכיא ה"נ באפרסמא דכיא. וגרסינן נמי ליהואחז מפני יהויקים קודם לא כן כו' וכן היא הגי' בזה במס' שקלים הנדפס עם תלמוד הבבלי וקאי הדא אמרה כו' לתרץ לב' הקושיות ואף אם נגרוס הכא אלא אפשר לפרש כן וכמו אלא מעתה הוא וקרבן העדה כתב שם גירסא משובשת נזדמנה לו לרא"פ ומפני כך כו'. וגי' זו עיקרית היא אבל לא היה לו להרב המפרש לדחוק שם כן:

אין מושחין כהנים מלכים. והרמב"ן ז"ל בפי' החומש פ' ויחי כתב ותוזכרו הכהנים שאע"פ שהן בעצמן ראוין למשיחה אין מושחין אותן לשם מלכות וכ"ש שאר השבטים. ולפ"ז לא פליגי ר' יודן ורבי חייא בר אדא וע"ש וקרבן העדה כתב שם דברים מעורבבין:

והלוחות היו כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה. כן הגירסא הנכונה וכן גרסי התוספות במנחות דף צ"ט בשם הירושלמי וכן גרסי שם לפי פירושם כמו גי' הספר דהכא תן רחבן של לוחות לארכו של ארון ותן ארכן של לוחות לרחבו של ארון בדברי ר"מ וכן בדברי ר"י לקמן. והיפ"מ כ' בשקלים ואני לא מצאתי בשום מקום שאמר רחבן ג' ואולי גי' אחרת היה לו כאן אבל באמת זו הגי' אמתית ונכונה היא לפי שיטתא דהאי תלמודא ואין לזוז הימנה והגי' בשקלים משובשת היא. וקרבן העדה נשתבש שם בגי' לארכו ולרחבו שכתב שם בדברי ר"מ ה"ג תן רחבן של לוחות לרחבו של ארון ובדברי ר' יהודה לקמן כתב ה"ג ורחבן שלשה תן ארכן של לוחות לארכו של ארון. וראה הגי' דהכא ועם כל זה לא שת לבו לנטות אל דרך האמת ובודאי דהגי' בתוספות מנחות שם הטעתו דראה שם שהביאו בשם הירושלמי דשקלים ומונחות ארכן לארכו של ארון ומפני כך ראה לקיים הגי' בראש דבריו של ר"מ ושיבש בסוף דבריו ובדברי ר"י שם להיפך ודחה הימין וקירב השמאל דהרי ראה שם דכתבו התוס' ויכול ליישב ארבעתן זו אצל זו ברחבן ולפי גירסתו א"א ביישוב ארבעתן ברחבן זא"ז אלא שתים למעלן זא"ז ושתים למטן וזה לא עלה על דעת שום מפ' מעולם דהרי אפי' לשיטת התוספות דשם לא פליגי שיטת הבבלי והירושלמי אלא לפי הבבלי היו שברי הלוחות תחת השלימות ולפי הירושלמי ארבעתן זא"ז ומי נתן לו דעת שלישית להכריע וזה ע"פ שיבוש הגרסאות בחנם וזה נראה לעין כל דבתוס' שם טעות דמוכח הוא ומצידה תברא דכתבו ויכול ליישב כו' ומפני מה לא ראה הגי' אמיתית של התוס' כפי אשר העתיק היפ"מ בשמם שכתב שם ועוד כתבו וז"ל ובירושלמי דשקלים משמע דארכן ו' ורחבן ג' ומונחות ארכן לרחבו של ארון ויכול לישב ארבעתן זו אצל זו כו' היינו בין לוחות ושברי לוחות כשהיו מונחות זא"ז ארכן לרחבו של ארון עכ"ל הרי לך גי' התוס' שם כגי' דהכא הנכונה ומתפרשה בדרך הפשוט ועל קו האמת וכן היא הגי' בתוס' בגמרא שם בכל דפוסים הישנים מלבד חדשים מקרוב באו ורצו להגיה בדפוסים החדשים ארכן לארכו וכבר הכה על קדקדם בספר צאן קדשים וכתב עליהם שהם דברים קשה להולמן ובלתי אפשר לידע פירושים וכן מ"ש שם בדברי ר' יהודה לשיגיע ליטול הלוחות מן הארון לעת הצורך ולא מנצינו בשום מקום דקאמר שיצטרך ליטול הלוחות אלא בפ"ת כדפי' ר"ת בהשותפין שם ד"ה שלא יהא ולא שייך ה"ט בלוחות:

על דעתיה דר"מ דאמר אין מוקדם כו'. ואע"ג דלכאורה ע"כ לומר לר"י נמי אין מוקדם ומאוחר דהרי לכ"ע תתן את העדות קאי אלוחות אלא דלר"מ אס"ת נמי קאי איכא למימר דבהא פליגי דהרי תרי קראי כתיבי ונתת אל הארון את העדת אשר אתן אליך ונתת את הכפרת וגו' ואל הארון תתן וגו' חד ללוחות יחד לס"ת ובין לר"מ ובין לר"י קרא קמא ונתת וגו' על הלוחות קאי וקרא בתרא תתן את העדת על הס"ת קאי אלא דר"מ מפרש דאל הארון דקאמר בתרווייהו בתוך הארון קאמר והיינו דס"ל כמ"ד בגיטין דף ס' תורה מגילה מגילה ניתנה וכתב משה כל פרשה ופרשה מיד אחר ששמע מפי הקב"ה כדפי' רש"י ז"ל ונקרא ספר כדכתיב ויקח ספר הברית וגו' וכדפי' הוא ז"ל בחומש ספר הברית מבראשית ועד מ"ת ומצות שנצטוו במרה ושייך שפיר דהס"ת הונח מיד בתוך הארון וא"כ לר"מ ע"כ לומר בקרא בתרא דאין מוקדם ומאוחר הוא אבל ר"י מפרש קרא קמא ונתת אל הארון את העדת דבלחות מישתעי ואל הארון בתוך הארון קאמר ואל הארון תתן מקרא בתרא דבס"ת מישתעי מפרש ר"י אל כמו אצל הוא כמו הנגשים אל ה' ותרגומו קדם וכמוהו רבים נמצאים במקרא דבלשון אצל מתפרשים והיינו דשינה הכתוב הכא להקדים מתחילה נתינת הכפרת ולא ס"ל לר"י אין מוקדם ומאוחר בחד ענינא כדאמרי' בפ"ק דפסחים. והיינו דס"ל לר"י כמ"ד בגיטין התם תורה חתומה ניתנה ולא נכתבה עד לאחר ארבעים שנה (ולא כדפי' התוספות התם) וכדדריש לה האי מ"ד התם דכתיב לקוח את ספר התורה הזה דלא נקרא ספר עד שנשלם והילכך שפיר אתייא האי קרא נמי לר"י ונתת את הכפרת וגו' ואל הארון מצד הארון תתן את העדת והוא הס"ת לאחר ארבעים אבל קרא דר"י לקוח וגו' לר"מ קשיא כדלעיל והיינו דקאמר ר' תנחומא אתייא כר"י כו'. ובזה יונחו כל הספיקות והדיקדוקים אשר העיר היפ"מ ולא רצה לפרש שם דפליגי ר"מ ור"י בהכי וע"ש וקרבן העדה שת אל המדבר פניו כפעם בפעם והמציא לו גי' אחרת מה שלא נמצא בשום ספר דגריס ע"ד דר"י אין מוקדם ומאוחר ויהי להפך זו הגי' אף לפירושו שם ועוד הוא מגביה פתחו בחתימה מעין הפתיחה דסיים בדבריו שם וכתב ומה מאד נתלבטו המפרשים בפי' סוגיא זו והנ"ל כתבתי ויפן ויבט לאחוריו מה שכ' שם בפירוש סוגיא זו ונהפך בלשונו מהגירסא והפירושים שונים ומשונים וגם אני מודה בזה וכן כל המעיינים המבינים ומודים על האמת ואין נושאין פנים אשר הנראה לו כתב שם ובכל מקום אשר השיגה ידו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף