שיירי קרבן/סוטה/ח/ג

שיירי קרבן סוטה ח ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה. כמו שפירשתי בקונט' כן פי' הי"מ. והוא דחוק ונ"ל דדייק מדלא כתיב וארון ברית ה' לא נסע לפני המחנה וכן מדייק בספרי אלא לא משו כתיב ש"מ שארון זה שהיה באהל מועד לא נסע לפני העם והא דכתיב וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים זהו הארון שהשברי לוחות מונחים בתוכו. וראיתי שבהגהות י"מ הרגיש קצת בזה אבל לא ביאר דבריו. ועמ"ש בשקלים דף י"א ע"ב בתוס' בד"ה וארון וכו':

סכך שהיה בקירוי. כתב הי"מ שיפה הקשה רי"א שלא היה זה חידוש לשעתו וכו' ע"ש. נעלם ממנו דברי תוס' פ' הדר שהקשו כן ע"ש. אך תוס' פירשו שהיה בקירוי של חול ואינו בבה"מ ואע"פ שאין נאסרין בכך בתשמיש המטה וכו' מ"מ כיון דאיכא תרתי לריעותא דישראל היו במלחמה בסוכות וגם הארון אינו במקדש היה רוצה להחמיר על עצמו ואי גרסי' שהיה שלא בקירוי עי' אלא בתוך היריעה ניחא טפי דלישנא דקירוי לא משמע שיהא חול ע"כ. ופי' שבקונט' נראה וכ"כ י"מ:

אין אתם מחזירין וכו'. כתב בהגהות י"מ מכאן נראה ראיה לדברי הרמב"ן שהשי' על סברת הרמב"ם בהה"מ שנשתנה מצות נשיאת הארון בכתף מהלוים לכהנים. וכתב שלעולם לא נשתני' ונשארת ללוים ולכהנים. מדמשתעי קרא בלוים כי הם ישאו את הארון לגנזו ואם יהא גולה לבבל לא יהא בידם להחזירו למקומו ש"מ שעל הלוים הוטל לשאת אותו אם היה אפשר בחזרה ע"כ. ואני תמה מדבריו אלו איך שכח שבכ"ד מקומות נקראו כהנים לוים וזו כאחת מהן. וגם כשצוה דוד לשאת את הארון בפעם שנית אמר בד"ה וישאו בני הלוים את ארון אלקים כאשר צוה משה וגו'. וזה ודאי יפורש לדברי הרמב"ם דעל הכהנים קאי שהרי הוא בעצמו מביא פסוק זה בדבריו במ"ע ל"ד ע"ש. וכבר פירשתי בקונט' דאם נאמר דקאי על הלוים ולא על הכהנים יש מכאן קצת ראיה לדברי הרמב"ם. והרמב"ן בהשגותיו בשרש ג' כתב שראיית הרמב"ם מהא דגרסי' פ"ק דחולין דף כ"ד יכול אף בשילה ובית העולמים כן ת"ל לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא לא אמרתי שיפסלו הלוים בשנים אלא בזמן שעבודה בכתף וקשה שאין מכאן ראיה שהרי מצות עבודה בכתף נוהג לדורות כדמוכח מדוד א"כ מאי קאמר בזמן וכו' אלא ודאי דה"ק במדבר שהיתה המשא תדיר נפסלו הלוים אף בשאר העבודות בשנים כדי שלא יבואו לישא גם הארון אבל אין נפסלים לדורות בשנים לשאר העבודות אבל נפסלים בשנים למשא הארון בעת נוסעו ממקום למקום ע"כ. ואני תמה שאין לשון הש"ס סובל פירושו דקאמר סתמא בזמן שהעבודה בכתף. ועוד לא מצינו כיוצא בזה שנאמר דבר בתורה משום גזרה ונ"ל שזו היא ראיית הרמב"ם דה"פ ת"ל לעבוד וכו' בזמן שהעבודה בכתף בלוים אז נפסלו בשנים אבל בשילה וכי' שאין עבודת משא בלוים אלא בכהנים וכמ"ש הרמב"ם בסי' ל"ד אין הלוים נפסלים בשנים ומה שמקשה הרמב"ן עוד ולמה לא תהיה מצות שלא יעבוד עוד על הכהנים לדורות כמו שהיה על הלוים במדבר ע"ש נ"ל דסובר כיון שגם במדבר היה לכהנים משא בכתף וכ"כ סי' ל"ד וז"ל ואע"פ שזה היה ציווי ללוים בעת ההיא אמנם היה זה למספר מיעוט הכהנים החייבין במצוה ע"כ ומצאתי ראיה מבוררת מהא דגרסי' בירושלמי פ' המצניע ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן למאור וקטורת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה א' בימינו וא' בשמאלו וא' ע"ג כתפו וא' בחיקו. הרי דגם במדבר היה לכהנים משא בכתף ואפ"ה לא נפסלו בשנים כדתניא בחולין שם דכתיב אשר ללוים ולא לכהנים. א"כ ה"ה לדורות לא נפסלו הכהנים בשנים והדברים ברורים. וניחא לן בהא הא דמקשי' איך טעה דוד לשאת הארון בעגלה הרי ראה בדי הארון אשר צוה ה' לעשות לשאת אותו בו כמפורש בקרא. אלא ודאי דדריש קרא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא בזמן שהעבודה בכתף אבל לדורות אין עבודה בכתף ואחיתופל השיב לו מדכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו וקשיא למה לי' למימר כי עבודת הקדש עליהם הלא די באמרו בכתף ישאו לכך לא יותן להם עגלות אלא ללמד לדורות כל מי שישא דברים מקודשים בכתף ישאם:

אם לסוך. פי' הי"מ לשרות ודלא כר"י דסובר שהביא את העקרים ושרו אותם במים הוסיף עליהן השמן וקלט הריח וקנחן ע"כ. ול"נ שא"צ לדחוק לחלוק עלינו את השוין. ועוד דסתם ר' יהודה בר פלוגתיה דר"מ הוא ר"י בר' אילעי ואיך נאמר דפליג דידיה אדידיה אלא ודאי פירושי שבקונט' עיקר:

אין מושחין כהנים מלכים. הנה הי"מ האריך כאן ותמה שלפי דברי הרמב"ן עברי על לא יסיר שבט מיהודה וכו' ע"ש ואני תמה שלא ראה שגם הרמב"ם כתב כן בפ"ק מה' מלכים ואין ממנין אותן בירושלים לעולם אלא מלך מזרע דוד ורוב דבריו מתבארים שם בדברי הרמב"ם והמפרשים ע"ש:

לשילוט וא"ת איך היה אפשר להניח בב' טפחים ריוח ס"ת שעביה שני טפחים וי"ל כבר תירצו בבבלי בב"ב פ"ק שכרכו ביה פורתא וכרכוהו מלמעלה:

חצי טפח מכאן וכו' לשילוט. כתב הי"מ ולא נתפרש כאן ריוח זה למה אבל בבבלי בב"ב מפרש שבו עמודים עומדים ע"כ. ול"נ ליטלם מתוך הארון כשיצטרך לתקן הארון אלו היו מונחין בדוחק היו צריכין להפך הארון כדי ליטלם מתוכו. והשתא יתפרש לשילוט דר"י כמו דר' מאיר:

שלש תיבות עשאן וכו'. בבבלי ביומא דף ע"ב גרסי' אר"י ג' ארונות עשה בצלאל אמצעי' של עץ ט' פנימי של זהב וכו' הא כמ"ד יש בעביו טפח וכו' פירש"י כאשר יש בעובי שולי העץ וכו' ולא ידענא היכי איפלגו בה. ולפי פי' ר"ח שכתבו תוספות ישנים שם ע"ש קשה דאתיא דלא כר"מ ודלא כר"י דלעיל דלכ"ע לא הוי עובי כותל הארון יותר מחצי טפח ולפירש"י קשה קושית תוס' דבכמה מקומות בש"ס מפורש דארון גובהו תשעה וע"ק הא לפי פי' לא היה בעובי שולי העץ טפח כי אם בצירוף שולי עובי הפנימי ולמה נאמר שהיה בעובי שולי החיצון לבדו טפח. ונראה כפי' ר"ח והך סוגי' אתיא כר"מ וס"ל שברחבו לא היה אלא טפח לשילוט ועובי הכתלים היה כל אחד טפח ואע"ג שלא היה בארכו עובי הכתלים רק חצי טפח קחשיב גבהו החיצון ברחבו. והא דקאמר כמ"ד אין בעביו טפח וכו' היינו כר"י דלשיטתו לא נשתיירו שני טפחים לכותלים לא באורך ולא ברוחב אך קשה כיון דתרווייהו קחשבו גובה הארון תשעה טפחים ש"מ דסברו באמה בת ששה טפחים הוה הארון וזה הוא כשיטת ר"מ ודלא כר"י וי"ל הא דקאמר כמ"ד יש בעביו טפח היינו כמ"ד שעובי הכותל היה טפח וטפח לשילוט ומ"ד אין בעביו טפח היינו כתנא דברייתא דאמר שני טפחים היו לשילוט ועובי הכותל היה חצי טפח וצ"ע:

מזה ומזה הם כתובים. פירשתי בקונט' בלישנא בתרא דפליג אמ"ד דמ"ם וסמ"ך בנס היו עומדים. והי"מ כתב דא"נ דהא אמרינן מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין ליכא מאן דפליג עליו ע"ש. ול"נ דמאן דמפרש כתב ליבונאה שבו היו כתיב התורה והלוחות היינו שהכתב נעשה מן הלבן שממלאין החלק דיו והכתב נעשית מאליו מנייר חלק וכמ"ש תוס' פ"ב דסנהדרין ע"ש ע"כ לומר דפליג אמ"ד מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים שהרי היו יכולין לעמוד כיון שהפנימי הוא שנחצב מהן ולא הצדדים:

ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה. וא"ת הא כתיב נמי קודם מעשה הכפורת ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך וי"ל דהאי בלוחות איירי ואל הארון תתן את העדות איירי בס"ת דאל"כ תרתי למה לי. ורש"י בחומש פי' דקרא קמא איירי בס"ת ובתרא בלוחות ע"ש. והוא תמוה וגם הרא"ם תמה עליו ע"ש. אך קשה מאי משני לר"י אין מוקדם ומאוחר בתורה אכתי תיקשי תרתי למה לי וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף