מראה הפנים/ביצה/ה/ב

מראה הפנים ביצה ה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אית תניי תני נשענים בבהמה וכו'. כל האי שקלא וטריא דהכא לא קיימא אלא כדגרסינן בבבלי פ' מי שהחשיך דף קנד גבי אביי אשכחיה ליה לרבה דקא משפשף ליה לבריה אגבה דחמרא א"ל קא משתמש מר בבעלי חיים א"ל צדדים הן וכו' עד דמסיק הש"ס לבסוף והלכתא צדדין אסורין צדי צדדין מותרין:

זאת אומרת שאסור להושיט דבר וכו'. ולא קיימא להמסקנא הכי אלא כדלקמן הדא דתנינן שובר אדם את החבית וכו' וא"כ מכ"ש שאין כאן משום שבירה להמים ומשום גזירה שמא יעשה חבית של שייטין נמי לא שייכא בכה"ג למיגזר דלא אמרו אלא אם הוא שט על פני המים ושלא יעשה דבר כדי ללמוד לשוט ולפיכך יש לתמוה על המרדכי שהביא להא דר' אבהו בפשיטות והביאו הב"י בסי' של"ט וקבע כן בש"ע הא ר' מתניה מיפריך פריך עלה ממתני' דשובר אדם את החבית ולא א"ל ר' אבא מארי ולא מידי:

ולא מספקין וכו'. כל זה הביא הרי"ף ז"ל בפרקין. ונראה דסובר דלהלכה היא דגם בכה"ג דאיתמר הכא נמי אסור. עוד כתב הרי"ף ירושלמי וכולן שעשו בין אנוסין בין שוגגין בין מזידין בין מוטעין מה שעשו עשו בשבת ואצ"ל בי"ט ושמעינן מינה דמאן דעבר ואקני בשבת מקרקעי או מטלטלי הקנאתו הקנאה עכ"ל ולא נמצא זה בירושלמי בספרים שלפנינו. ותוספתא היא במכלתין פ"ד. והר"ן כתב על זה מיהו בתרומות תנן שאם הפריש תרומה ומעשר בשבת דינו כמבשל בשבת דבשוגג יאכל במזיד לא יאכל עכ"ל ולפ"ז יש לדון ג"כ במה שהוכיח הרי"ף מתוספתא זו לענין הקנאה דאפשר אם במזיד עבר ועשה דלא כלום היא אלא שכבר הסכימו כל הפוסקים לדעת הרי"ף כמו שהוכיח כאן וכ"כ הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות מכירה והטור וש"ע ח"מ בסוף סי' רל"ה וליישב קושית הר"ן מההיא דמתני דתרומות י"ל דלא דמי הנך דחשיב הכא להאי דמפריש מעשרות ומבשל דהתם איכא טעמא דאתי לאימשוכי ולמיעבד זימנא אחריתא וסברא זו נלמדה מהאי תלמודא דתרומות וע"ש בפ"ב דתרומות בהלכה ג' מה שנתבאר מענין זה בס"ד:

כל משמיעי קול אסורין בשבת. הרי"ף ז"ל הביא לזה בשלהי עירובין ודחאה מהלכה מדגרסי' בבבלי שם דף ק"ד עולא איקלע לבי רב מנשיא אתא ההיא גברא טרף אבבא אמר מאן האי ליתחיל גופיה דקא מחיל ליה לשבת א"ל רבא (כך היא גי' הרי"ף ובגמ' שלפנינו רבה) לא אסרו אלא קול של שיר. ועל זה כתב להלכתא כוותיה דרבא וחזינן למקצת רבוותא דס"ל כעולא וסמכי אגמרא דבני מערבא דגרסינן התם במס' י"ט אמר ר' אלעור כל משמיעי קול אסורין בשבת וכו' ואנן לא ס"ל הכי דכיון דסוגיא דגמרא דילן להיתרא לא איכפת לן להא דבני מערבא דעל גמרא דילן סמכינן דבתרא הוא ואינהו הוו בקיאי בגמרא דבני מערבא טפי מינן ואי לאו דקים להו דהאי מימרא דבני מערבא לאו דסמכא הוא לא קא שרו ליה אינהו עכ"ל ובלאו הכי הא בגמרא דהכא נמי לאו מסקנא היא להא דר' אלעזר דהא ר' שמואל בר רב יצחק דלקמן פליג עליה והלכה למעשה היא דקאמר כמו שהובא בדיבור דלקמן. וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ' כ"ג מהלכות שבת בהל' ד' לפיכך אסור להשמיע קול של שיר בשבת וכו' וא"כ כל דלאו דקול שיר מותר. וכן בענין מטפחין כתב שם ולטפח כלאחר יד מותר וזה נולד מהאי עובדא מרבי דהכא לעיל:

רבי שמואל בר רב יצחק וכו'. במרדכי בפרקין הביא הגי' ר' שמואל בר רב יצחק סבי אקושא דבי כנישתא הוה פי' זקני היה חזן הדופק לבית הכנסת כנהוג השמש בינינו ונראה דאהא סמכינן לדפוק על הפתחים בשבת להקיץ את הקהל לבה"כ ולית הלכתא כאמוראי דפליגי על ר' שמואל בר רב יצחק וכו' וכדרך הרי"ף ז"ל וע"ש ובכלי המיוחד לכך מחמיר האגור הביאו הב"י סי' של"ח והובא בהגה"ת ש"ע שם:

מהו מקשה על כריסא בשובתא. נראה דהשאלה היא משום דתנן בפ' כ"ב דשבת אין מתעמלין ואם הוא כהאי פירושא שכתב הרמב"ם בפכ"א מהל' שבת הל' כ"ח איזה הוא מתעמל זה שדורסין על גופו בכח עד שייגע ויזיע והשיב לו בחול מאן שרא לך משום ההוא דאיתמר בפ' כל היד אסור ליתן ידיו מן הטיבור ולמטה וכדנראה מהא דלקמן נהגין רבנן בחולה וכו' והאי בחולה בחול הוא וכדגריס ה"נ בחולה מאן שרא לך דאי בשבת אסור דה"ז משום רפואה ואין מתעמלין וכפי' הנזכר:

איתפלגון ר' יוחנן ור"ש בן לקיש חד אמר מקדישין וכו'. עיין לעיל בפסחים שם מה שנתבאר מזה בס"ד:

לא תאסור ולא תשרי. משמע דר' יוחנן הוה מסופק בזה אם אמרינן מתוך גבי הבערה כמו גבי הוצאה או לאו דדוקא בהוצאה שלא לצורך הוא דמתירין ב"ה אבל בבבלי פ"ק דף י"ב קאמר ר' יוחנן בהדיא דלב"ה כיון דאמרי מתוך שהותרה הוצאה וכו' ה"נ מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך וכן פסק הרמב"ם בפ"א מהל' י"ט בהל' ד' מותר להבעיר שלא לצורך והראב"ד כתב על זה שם בירושלמי לא תיאסור ולא תשרי וכבר כתב הה"מ שם דהרמב"ם סמיך על הא דר' יוחנן בגמרא דילן. ובלאו הכי נמצא כמה פעמים בש"ס הזה לא תאסור ולא תשרי ועיין לעיל פ' במה אשה בהלכה א' ותמצא זה ולא שבקינן הלכה מוסכמת בשביל אחד שהיה מסופק בדבר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף