קרבן העדה/כתובות/ב/ט

קרבן העדה כתובות ב ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ע"י ממון מותרת לבעלה. אפי' כהן דמפחידין להפסיד ממונם ואינן מפקירין אותה:

ע"י נפשות אסורה. אפילו לבעלה ישראל דחיישינן שמא נבעלה ברצון כדי למצוא חן שלא יהרגוה:

כרקום. מפרש בגמרא:

פסולות. אסורות לכהן דאשת כהן אסורה אפי' באונס:

ר' זכריה בן הקצב. כהן היה:

המעון הזה. כדרך שבועה היא שנשבע בהיכל:

גמ' תמן תנינן. עדיות פרק ח':

שהורהנה. שנתמשכנה שילונה עליה:

ועידיה. אותן המעידין שהורהנה מעידין נמי שלא נסתרה ולא נטמאה ואמרו להן חכמים אם אתם מאמינים שהורהנה האמינו שלא נסתרה ולא נטמאה ואם אי אתם מאמינים שלא נסתרה ולא נטמאה אל תאמינו שהורהנה:

ופריך לפי שהעדים מעידין אותה שלא נסתרה ולא נטמאה. הוא דאמרו חכמים שהיא טהורה הא ליכא עדים אפי' ע"י ממון אסורה ובמתני' תנן ע"י ממון מותרת אפילו ליכא עדים:

שנייא היא בהרהון. שאני הרהון:

שהרבים נוהגין לו בהתר. דכיון דמדעת הוא ואם הגיע הזמן ולא נפדית הרי אלו של המלוה בדיניהם לפיכך צריכין עדים אבל נחבשה דאינה נחלטת להם לא בעינן עדים הואיל וע"י ממון הוא מירתתי:

אשת לסטים. שנחבשה בידי עכו"ם הרי היא כלסטים שאם נחבש בעלה להריגה היא אסורה שדרך המלכות להפקיר נשי הגנבים ובתיהן:

ה"ג כגון זווגין ושלשלאות וכלבים ואווזים וכו' וכ"ה בגיטין. וה"פ כגון ששמו סביבות העיר זוגין ושלשלאות של ברזל שישמיעו קול כשירוץ איש עליהם או ששמו סביב כלבים ואווזים ותרנגולים שיזעקו בבוא בן אדם לצאת חוצה:

ה"ג ואסרטוטות מקיפין את העיר. וה"פ חיילות שומרים העיר סביב:

וברחה. משם מן עיר שהקיפוה כרקום סומא אחת והכשירו את הכל דכי היכי דהיא ברחה י"ל על כל אחת ואחת:

היה שם פירצה אחת. שיכולין לצאת משם מצלת על כל הכהנות שבעיר:

ה"ג היה שם מחבוי' צריכה וכ"ה בגיטין. וה"פ היה בעיר מחבואה שיכולה אשה אחת להסתתר בתוכה מיבעיא לן מי מצלת על הכל דכל חדא וחדא אמרינן היינו הא או דלמא לא אמרינן הכי:

ובלבד כרקום של אותה מלכות. שיושבין בטח ואין עליהן אימה לפי שאין מחנה אחריהן ויש להן פנאי לבעול אבל כרקום של מלכות אחרת שאימת מלכות שבאה בגבולה עליהן פן יבואו אחריהן אין להן פנאי והרי הן כלסטים:

ואפי' קטן. נאמן להעיד על האשה שלא נטמאה:

אפי' קטן וקרוב. מיבעיא ליה הא דקאמר ריב"ל אפי' קטן אפילו קרוב היינו אפילו קטן והוא קרוב נאמן או דלמא קטן או קרוב נאמן אבל קטן וקרוב לא:

נשמעינה מן הדא. תא שמע:

חנניה קרתיסיה. כהן היה:

אישתבאי. נשבה הוא ובניו ואשתו והיה הוא ובניו הקטנים מעידין על אשתו שלא נטמאה:

אתון. באו לפני ר"ח ולא קיבל עדותן דהוא אינו נאמן להעיד על עצמו ובניו קטנים היו ואין קטן וקרוב נאמן:

אתון לגבי ריב"ל. וקיבל עדותן זאת אומרת אפי' קטן וקרוב נאמן:

ה"ג שלח בתר איתתיה. וכ"ה בסוטה:

אמר. יעלו עמה ג' תלמידים שאם יפנה אחד מהן לצרכיו ישתיירו שנים ולא יהיה יחוד:

ופריך והא תנינן. בפ"ק דסוטה שמוסרין לסוטה שני ת"ח שיעלו עמה משמע דבתרי סגי:

ומשני אר"א ובעלה. שעולה גם הוא עמה הרי כאן ג' ומכאן סייעתא לדר"ח בר יוסף:

אף הוא וכו'. אמתני' קאי ר' זכריה בן הקצב אף שאסרו עליו אשתו שכר לה בית וכו':

יגעתי באנחתי. בשעת אנחה דהיינו בשעה שנכנסו לירושלים יגע עצמו לשמרה כדי להעיד עליה ואפ"ה לא מצא מנוחה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף