פני משה/כתובות/ב/ט

פני משה כתובות ב ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' על ידי ממון מותרת לבעל'. דמרתתי להפסיד ממונם ואין מפקירין אותה ובבבלי מחלק דוקא כשיד ישראל תקיפה על העכומ"ז אז מותרת אפילו לבעלה כהן ולא דמי לשבויה משום דמתפחדין להפסיד ממונם אבל כשיד העכומ"ז תקיפה אפילו על ידי ממון אסורה לבעלה אם היה כהן ואם בעלה ישראל מותרת בכל ענין דאשת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה לא חיישינן שמא נתרצית:

ע"י נפשות. שהיתה נדונת למות:

אסורה. אפי' לבעלה ישראל דחיישינן שמא נתרצו כדי למצוא חן בעיניו שלא יהרגנה:

כרקום. מצור תרגום כרכומה:

פסולות. אסורות לכהן דלבעול יש פנאי דתקיף להו יצרייהו ואשת כהן שנאנסה אסורה:

אפי' שפחה. חוץ משפחתה מפני שלבה גס בה:

שאין. כמו ואין ומילתא אחריתא. היא דאין אדם מעיד ע"י עצמו אם העיד על שבויה שהיא טהורה ה"ז לא ישאנה אם הוא כהן מפני החשד. ואם פדה אותה מן השבי בממונו ה"ז מעיד עליה ונושאה דלא שדי אינש זוזי בכדי ואם לא ידע שהיא טהורה. לא נתן ממונה עליה:

המעון הזה. דרך שבועה היא:

גמ' שהורהנה. שנתמשכנה בידי עכומ"ז:

וריחקוה בני משפחתה. מן הכהונה:

ועדיה מעידין וכו'. אותן עדים שהעידו שהורהנה. ותנינן התם. דאמרו להם חכמים אם אתם מאמינים שהורהנה תאמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה:

ומדייק הש"ס דטעמא לפי שהעדים מעידין אותה הא אם אין עדים מעידין לא. ואסורה לכהונה וקשיא על מתני' דקתני על ידי ממון מותרת דקא ס"ד לא שני לן בין הורהנה לנחבשה:

שנייה היא בהירהון. דכיון שהרבים נוהגין לו בהיתר כלו' שנעשה להם כהיתר ונוהגין. כן מדעת להרהן אצלם וכיון דהגיע זמן ולא נפדית הרי היא של עכומ"ז בדיניהן ומשום הכי בעינן עדים מעידין שלא נטמאה אבל מתני' דנחבשה ואינה נחלטת להם הילכך מותרת ולא בעינן עדים:

והוא שנגמר דינה. דאז כהפקר היא וחיישינן שמא נתרצית מחמת פחד:

אשת ליסטים כליסטים. ואפי' היא לא נתחייבה להריגה אלא שבעלה נתפס מחמת ליסטות היא נמי כהפקר מפני שדרך המלכות להפקיר ביתם ונשיהם:

איזהו כרקום. דקתני במתני' כל כהנות שבתוכה פסולות:

דוגין. בעלי מלחמה כמו ארכי דוגין דריש גט פשוט והן מושלי המלחמה:

ואפרטוטות. בלשון רומי דברים המוכנים למלחמה. הערוך:

מקיפין את העיר. ששמו סביבות העיר שלשלאות של ברזל להשמיע קול בהכשל איש הרץ עליהן וכלבים ואווזי' צועקין והילכך כל כהנות שבתוכה פסולות דאינה יכולה לשמוט מהם ולברוח:

מעשה היה כו'. דאע"פ כן אירע פעם א' שברחה משם סומא אחת:

היה שם פירצה אחת. ויכולה לשמוט. מהן ולערוק מצלת את הכל דתלינן כל חדא וחדא לקולא:

היה שם מחבוי'. שיכולה להחבא בהן:

צריכה. מספקא לן אם מצלת על הכל או לא:

ובלבד כרקום של אותה מלכות. הוא דחוששין לפסול הכהנות משום דהן מתיישבין בעיר ויושבים בטח ויש להם פנאי לבעול:

אבל כרקום של מלכות אחרת. הבאה עליהן:

כליסטים הן. דאימת המלכות שבאו בגבולה עליהן והן עוסקין בשלל ובורחין להן ואין להן פנאי לבעול ולא נאסרו הנשים:

ואפילו קטן. לשון בעיא הוא דקתני במתני' אפי' עבד אפי' שפחה נאמנין להעידה אם אפי' קטן נאמן וקאמר ר' אימי בשם ריב"ל דאפי' קטן ואפי' קרוב נאמן:

אפי' קטן וקרוב. כלומר אפי' קטן והוא קרוב. אם נימא דנאמן לריב"ל:

נשמעינה כו'. ופשיט לה מדקיבלן ריב"ל והכשירה משום עדות בנה וקטן היה דעדות בעלה לא מהני לה דאין אדם מעיד ע"י עצמו ש"מ אפילו קטן והוא קרוב נאמן:

ר' חייא בר יוסף כו'. מבואר לעיל פ"א דסוטה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף