פני משה/בבא מציעא/ג/א

פני משה בבא מציעא ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המפקיד שילם ולא רצה לישבע. שבועת השומרין שהי' יכול לפטור בשבועה שלא פשע בה ושלא שלח בה יד כדין ש"ח שהרי אמרו וכו':

למי שהפקדון אצלו. דכיון ששילם ואפי' עדיין לא שילם ממש אלא מכיון שאמר לפני הב"ד הריני משלם קנה כל תשלומיה לא שנא תשלומי כפל ולא שנא תשלומי ארבעה וחמשה:

גמ' מנן תיתי לי'. מנא לי' להתנא דין זה מן התור' דהיכא דשילם השומר דקני לי' כפילא:

אם המצא תמצא וכו'. דכתיב בפ' כי יגנוב איש שור או שה וגו' אם המצא תמצא בידו הגנבה וגו' שנים ישלם ודרשינן להאי קרא בפ' מרובה דבגנב עצמו הכתוב מדבר:

וכי אין אנו יודעין וכו'. שהרי כתב קרא אם ימצא הגנב ישלם שנים ומה ת"ל כאן שנים ישלם:

אם אינו ענין לו. לגנב עצמו שישלם כפל למי שגנב ממנו:

תניהו ענין לשלפניו. כלומר לפרשה שכתובה לפנינו לקמן כי יתן איש אל רעהו וגו' דבש"ח מישתעי ובטוען טענת גנב בפקדון כדמוקמינן במרובה ולמדנו הכתוב שם דברוצ' לפטור עצמו בטענת גנב דאם ימצא שהוא הגנב ישלם שנים וכאן למדנו דאם טען טענת גנב ושילם לו להמפקיד דאם נמצא הגנב אח"כ שנים ישלם להנפקד:

רבי נכנס לשמוע דרשה דר' יודא ואמר לפניו דרשה זו מן הכתוב:

א"ל אמור דבתרה. אם כדבריך דמן התורה למדנו דמקני לי' כפילא להשומר א"כ אימא סיפא נשבע וכו' דמשלם לבעל הפקדון אמאי וישלם למי שהפקדון אצלו אפי' בסיפא דכיון דאמרת דמקרא יתירה דרשינן להאי מילתא היכא רמיזא בהאי קרא דדוקא בשילם ואימא אפי' בנשבע שלא פשע בה דג"כ פוטר עצמו מן המפקיד ושוב אין עליו כלום ואם אח"כ נמצא הגנב נהי דהקרן ודאי דמשלם להבעלים הכפל מיהת ישלם להשומר שהרי התורה זכתה לו:

רבי נסא וכו'. משני לעולם אימא לך דמן התורה הוא דקני כפל כששילם ושאני הוא בנשבע שהכתוב גילה לנו במקרא הזה דכתיב חיים שנים ישלם וחיים לשון קרן הוא דכל דבר שהוא משלם כמו שגנב או גזל קרוי חיים כלומר התשלומין שלם מבלתי חסרון וכעין דדרשינן במרובה אחייה לקרן וכו' וה"נ דרשי' למקום שהקרן מהלך שם הכפל מהלך והלכך בסיפא ישלם לבעל הפקדון:

ר' יוחנן ור' לעזר. אמרי תרווייהו דר' נסא מוסיף בשם ריב"ח אמתני' דקתני שילם וקאמר דלא סוף דבר שכבר שילם אלא מכיון שקיבל עליו לשלם ולא הטריחו לבא לב"ד ולדון עמו כמי ששילם הוא וקני לי' כפילא:

אמר משלם אני. מילתא אחריתא היא דאם הנפקד אומר משלם אני אעפ"כ חוששין אנו שמא שלח בו יד וכלומר שעיניו נתן בו לשלוח בו יד ולהסתירו וצריך לישבע שאינו ברשותו:

וחזר ואמר משלם אני חוששין. שמא לפטור עצמו משבועה על הגילגול הוא מתכוין אלא או ישבע על הכל או ישלם את הכל:

הי' לו עדים שנגנבה באונס. ולא בפשיעה ופטור הוא מלשלם מן הדין ואפ"ה אמר לו לשלם ואם אח"כ נמצא הגנב אם משלם לו הכפל דהוי כמו ששילם או לא:

הדא היא דאמר ר' לעזר. על דין זה דלא קני לה כפילה דהמוכר קנסו לאחר מאחר שמתחייב הגנב כבר ליתן להמפקיד הכפל והוא מוכר עכשיו הקנס לאחר כשיבא לידו לא עשה כלום דלא מצי המפקיד למקני ליה אלא בתחל' בשעה שהפקידו אצלו דלכשיגנב ממנו וירצ' לשלם לו אבל השתא לא מצי למקני לי' ובכה"ג לא אסיק המפקיד אדעתי' מעיקרא:

היו לו עדים שנגנבה בפשיעה. ובכה"ג ודאי אסיק אדעתיה מעיקרא דכשיתברר שיגנבו ממנו ע"י פשיעה צריך לשלם לו והילכך הרי הוא בכלל ישלם ומן הסברא הוא דמקני ליה כפילא ואם ימצא הגנב למי הוא משלם תשלומי כפל להמפקיד או להנפקד או לשניהן כלומר שיחלוקו בהכפל ולא איפשיטא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף