פני משה/בבא מציעא/ב/יא

פני משה בבא מציעא ב יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שלו קודמת. דאמר קרא אפס כי לא יהי' בך אביון הזהר שלא תהי' אתה אביון:

של רבו קודמת. והוא שיהי' רבו מובהק שלמד רוב חכמתו ממנו וכן כל הנך רבו דאמרינן במתניתין שקודמין לאביו דוקא ברבו מובהק:

גמ' תני. בתוספתא שם סוף פרקין:

כל שפתח לו תחלה. בתורה ללמוד עמו:

כל שהאיר עיניו במשנתו. אפי' האיר עיניו במשנה אחת רבו מקרי וכן פליגי במ"ק פ"ג הלכ' ז' לענין קריעה וכן בהוריות פ"ג הלכה ז' להחיותו קודם:

רב כר"מ. שמענו ממילתיה דרב דלקמן שפוסק כר"מ וכן מדר"י לקמן כר' יודה ומדשמואל כר' יוסי:

פתח פומי' דרב. בקטנותו פתח עמו ללמדו תורה ושמע רב שנפטר וקרע עליו כדין רבו:

נחת מן תמן. מצפורי ומשום שצפורי יושבת בראש ההר קרי ליה נחית:

חד רבן דמך. רב א' נפטר וכל העם רצים להטפל בו וידע ר' יוחנן שהוא ר' חנינא שהי' ראש ישיבה בצפורי:

מאנין טבין דשובתא. הבגדים החשובים שלו שלובש בשבת וקרע אותם עליו:

ולא כן תני כל קרע שאינו של בהלה. בשעת מעשה וחימום אינו קרע ואמאי המתן ר' יוחנן עד ששלח להביאן לו בגדי שבת ובין כך עבר שעת החימום ובהלה ומשני ר' יוחנן בעי מיעבד דרבה הי' רוצה לעשות דבר גדול וחידוש ומוקריתיה בשביל לכבדו והלכך שלח אחר בגדי שבת החשובין שלו ולקרוע עליו:

ולא ידעינן. וקאמר הש"ס דאפ"ה לא ידעינן אם טעמי דר' יוחנן כר' יהודה ומשום דהוה רביה מובהק ר' חנינא או משום שמועות הרעות דצריך לקרוע על אב"ד שמת משום שמועות רעות ואע"פ שלא הי' רבו:

מילתיה דר' חייא בר ווא בצפורי. וממלתי' דר' חייא שמענו שלא הי' ר' חנינא רבו מובהק של ר' יוחנן. והא דר' חייא מבואר ביותר בהוריות דגרסי' התם ר' חנינא הוה מיסתמיך בר' חייא בר' בא בציפורן חמא כל עמא פריי. ראה ר' חנינא כל העם היו רצין ושאל לר' חייה על מה זה כל העם רצין כל כך והשיב דר' יוחנן יושב ודורש בבית מדרשו של ר' בנאה וכל העם רצין לשמוע הדרשה:

אמר. ר' חנינא בריך רחמנא דחמי לו פורין. שהראה לעיני הפירות שעשיתי עם תלמידי והראני בעוד שאני בחיים:

וכל אגדתא פשטת לי'. מה שלמד ר' יוחנן ממני הוא שפשטתי לו כל דברי הגדה חוץ מעל משלי וקהלת:

הדא אמרה כל תלמיד ותלמיד. השתא מסיק לה דממילתיה דר' חייה בר בא שמעינן דלאו רבו מובהק הי' ר' חנינא שהרי א"ל שלא למד עם ר' יוחנן אלא מלתא דאגדתא ואפ"ה קרע עליו ש"מ דלאו דוקא רבו מובהק כדאמרינן מעיקרא אליבא דר' יוחנן אלא דס"ל כל תלמיד אע"פ שלא הי' רוב חכמתו ממנו חייב לקרוע עליו:

שמואל כר' יוסי אמר. אמרו על שמואל דחד בר נש אסבריה ליה האי מתני' דפ"ג דתמיד וב' מפתחות היו לו א' יורד לאמת השחי וא' פותח כיון ופירש לו אמת השחי שהיה מוריד ידו בחור שבכותל עד בית השחי שלו והיה פותח בידו מבפנים. והשני הי' פותח כיון מיד בלא טורח וכדרכו וכששמע שמואל שנפטר קרע עליו כדין רבו וכר' יוסי שאפי' האיר עינו במשנה אחת רבו מיקרי:

הדרן עלך אלו מציאות

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף