ט"ז/יורה דעה/סה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אחורי האזנים. לפי שהם מלאים דם אבל בב"י כתב ששאר חוטין אע"פ שנראה בהן דם אין צריכין לחתכן דשומנא בעלמא הם כ"כ הר"ן משום הכי מסיק רמ"א דאינו אלא חומרא:
(ב) וקרום שעל המוח. בטור כתוב ואם צלאום ולא חתכום ולא הניחום על בית השחיטה הקרום אסור והמוח מותר ותמה ב"י שהרי בסימן ס"ח כתב הטור שאף המוח אסור ותירץ דכאן מיירי שהוציא המוח עם קרומו וצלאוהו אצל האש ומשום הכי לא נאסר המוח ולקמן מיירי שהראש שלם והדם מתקבץ בקדירות המוח ונמצא שהמוח מתבשל בתוכו ואף שדבריו תמוהין מצד לשון הטור שכתב בכאן ולא הניחו על בית השחיטה ש"מ דמיירי שלא הוציא המוח מ"מ העתקתי דבריו ללמוד מהם דין אחר דהיינו שמותר לצלות כבד כשהיא מוכרכת בנייר על האש ולא אמרינן דהנייר מפסיק בין הכבד ובין האש והוי כבישול מדשרי כאן בצולה המוח בקרומו על האש. ולענין קושיית הב"י דברי הטור אהדדי יש תירוצים לקצת מפרשים ואין להם יסוד והעיקר כמו שכתב מה"ר אברהם מפראג דעיקר הנוסחא כאן המוח אסור והראש מותר: בטור כתוב וחומרא היא שהחמיר כו' משמע דלא קאי על רמב"ם כמ"ש ב"י מדלא אמר שהחמירו לשון רבים וקשה מאי טעמא באמת לא כתב כן על רמב"ם שהרי גם הוא חשב מה שלא נזכר בגמרא ונראה דהרמב"ם לא אמר אלא על האסורין משום דם ואפשר דלא קאי על מליחה אלא דבלא מליחה אסור לאפוקי מעיים שכתב אח"כ אבל בדברי גאון א"א לומר כן שהרי הצריך לחתוך דוקא משמע דלא סגי במליחה:
(ג) ובצלי סגי בקליפה. לעיל סימן כ"ב משמע דחומרא בעלמא היא הקליפה ורש"ל פסק דא"צ קליפה כלל במליח' או צלייה. ובטור כתוב בשם גאונים שאפי' לכתחלה מותר לצלותו בלא חתיכה. והקשה בד"מ ממ"ש בסי' כ"ב גבי ורידים דאם נצלו בלא חתיכה בעי נטילה סביב הורידין ותירץ דחוטין אלו הם עבים יותר ואין פולטין כלל בבשר עכ"ל והך סבר' לא מהני בבישול:
(ד) אפי' אם אין כף שלהם עגול. פרש"י היינו הנכרך סביבות עצם הקוליא בעגול אבל בעוף אינו כן שהבשר שעל הקוליא ברוחב הוא וכל דבר עגול' וגבוה נקרא כף:
(ה) ואומר לו שהיא כשרה. כל סעיף זה הוא דברי הרמב"ם מלבד הך ואומר לו שהיא כשירה הוא לשון המ"מ כמ"ש וז"ל נראה לי דרבינו הרמב"ם סבר דהכא במפרש שהירך מבשר כשירה ובכהאי גוונא יש לחוש שמא ישראל הרואה הוא שנתנה לו בחזקת כשירה והיא חתוכה וסבור דודאי כשירה היא דאי לא לא הוה ישראל גניב דעתיה דאסור הוא וסבור גם כן שגידה ניטל מפני שהיא חתוכה ואתי למזבין מיניה ואוכלה עם גידה וכבר כתב רבינו למעלה דבשר הנמצא ביד עובד כוכבים אסור בכל מקום הלכך ליכא למיחש אלא בכהאי גווני ובכ"מ מותר למכור להם נבילות וטרפות עכ"ל. הנה הוצרך לזה מכח שקשה לו הא לא יקנה שום ישראל מן העובד כוכבי' ולמה לא יתננה לו בפני ישראל וצריך לומר דלא ס"ל דניקור הגיד הוה סימן דאל"כ הא ודאי יקנה ממנו מכח הסי' דכשיש סימן מודה רמב"ם שקונין בשר מן העובד כוכבים כמ"ש סי' ס"ג אבל לדעת הטור דהוה סי' צריך טעם לחלק בין בפני ישראל לשלא בפניו והטעם מבואר בתוס' פרק ג"ה דבמקום שאין קונין בשר מן העובדי כוכבים מחמת טריפות לא מהני לזה סימן דחתיכות הניקור לקנות ממנו דאימור אחר שניקרה נודע לישראל שהיתה טריפה וע"כ נתנה לעובד כוכבים והקשו על זה למה לא נאסר בשולח ירך לחבירו על ידי עובד כוכבים שמא נזדמנה לעובד כוכבים ירך מחמת שלא נודע לישראל שהיתה טריפה עד אחר שניטל גידה והחליפה בזאת ותירצו דכולי האי לא חיישינן דלא שכיח שיזדמן כך ליד עובד כוכבים אבל היכא דישראל שולח לעובד כוכבים לא מהני אפי' ניטל גידה דאמרי' דלכך שולחה לעובד כוכבים לפי שנודע לו אחר הניקור דטרפה היא עכ"ל ובזה מבוא' החילוק דלעיל דכל שניתן שלא בפני ישראל לא יקנה ישראל ממנו שמתיירא שנודע הטריפו' אחר הניקור ולהכי נתנה לעובד כוכבים אבל בפניו איכא למיחש שהישראל הרואה יהיה יודע שבהמה זאת כשיר' באמת ורואה החיתוך של ניקור ויטעה לומר שניטל הגיד על כן צריך ליטול הגיד קודם הנתינה לעובד כוכבים ובפרישה האריך לפרש ההיתר שלא בפני ישראל דלא יקחו מן העובד כוכבי' שיסברו שהעובד כוכבים עשה חיתוך זה ועוד חשש שמא טריפ' היתה כו' ודבריו תמוהי' דהא אמרי' בגמרא חתוכא דעובד כוכבי' מידע ידעי שאינה כשל ישראל המנקר וא"א לטעות בזאת וכמ"ש מבואר בסוגיא להדיא:
(ו) אם לא ידעי' כו'. כן צריך להיו' אם בלא וא"ו:
(ז) נאמני' על גיד הנשה. בטור כתוב כמו על החלב פי' אע"פ שיש יותר טירחא בגיד הנשה. וכ' רש"ל וז"ל ואני הגבר שמעתי וראיתי שרוב המנקרי' שלנו אע"פ שמחמירין לחתוך אף ההיתר מ"מ כמה פעמים מקילין בחלב ובקנוקנות של גיד מחמת מהירות על כן נהגתי בעצמי שלא לאכול בשר המנוקר עד שיראה למנקר אחר ויבדוק אם הוא מנוקר כראוי עכ"ל.
(ח) ששוחט לעצמו. ומוכר לאחרים. כן צריך להיות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |