רש"י/ראש השנה/לב/א
וקבעיה בשמיה. למנותה עם שאר תקנותיו ולהכי תנא תשע תקנות:
מתני' סדר ברכות אומר אבות וגבורות כו' וקדושת היום ותוקע כו'. דמצוה בשלש תקיעות של שלש שלש כדתניא לקמן בפירקין (דף לג:):
גמ' רחמנא אמר אידכר. כדתניא בברייתא לקמן:
לימא תשע דהואיל ואשתני. מלכיות מזכרונות לענין תקיעה שאין תוקעין בהן אשתנו נמי לפחות מהן:
בני אלים. לישנא דתקיפי כמו ואת אילי הארץ לקח (יחזקאל יז):
הבו לה'. הזכירו לפניו האיתנים:
מפני מה לא נאמר שבתון שבות שהרי פתח בו הכתוב תחילה. והוא בא להזהיר על המלאכה שהיא עיקר וכך יפה לדרוש הואיל והוא ראשון במקרא והשביתה ראשונה לכולם:
אני ה' אלהיכם. דלעני ולגר תעזוב וסמיך ליה בחדש השביעי זכרון תרועה:
אני ה' אלהיכם. הוא לשון אני אדון לכם:
אף כאן באמצע. והיום תשע ברכות הן ואומרה בחמישית:
ירד רבי יוחנן בן ברוקא לפני התיבה. לפי שמצוה להתפלל במקום נמוך קתני ירד:
כר' יוחנן בן נורי. דמתניתין:
לא כך היו נוהגין ביבנה. בימי אבא כשהיתה סנהדרין שם:
מתני' אין פוחתין מעשרה מלכיות כו':
גמ' הנך דכתיב בהו הללוהו בתקע שופר. הנך דהללו אל בקדשו:
כנגד עשרת הדברות. דכתיב בהו נמי שופר ולא שמעתיה אלא ראיתיה ביסוד רבינו יצחק בן יהודה:
עשרה מאמרות שהעולם נברא בהן. בראש השנה:
בראשית נמי מאמר הוא. ואף על גב דלא כתיב ביה ויאמר יהי שמים כמאן דכתיב דמי דבאמירה נמי איברי ולא בידים דכתיב (תנ"ך/תהילים/לג#תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו:
היכי קתני. האי דר' יוחנן בן נורי האי מכולם דקאמר אמאן קאי אתורה נביאים וכתובים קאי דהא מכולהו אמר כדתנן מתחיל בתורה ומשלים בנביא והכי קאמר אם אמר שלש מן התורה ושלש מן הנביאים ושלש מן הכתובים מכל אחת ואחת יצא ולא פליג אדרבנן אלא אחדא דאינהו אמרי עשרה ואיהו אמר תשעה:
או דלמא. האי ג' ג' אמלכיות וזכרונות ושופרות קאי שלש למלכיות ושלש לזכרונות ושלש לשופרות דהוו להו אחת מן התורה ואחת מן הנביאים ואחת מן הכתובים:
לא יפחות משבע וכו'. ואי סלקא דעתך שלש מן התורה ושלש מן הנביאים ושלש מן הכתובים לכל אם כן שבע נמי שבע מן התורה ושבע מן הנביאים ושבע מן הכתובים הוה ליה רבי יוחנן בן נורי מוסיף:
מתני' אין מזכירין זכרון כו':