רש"י/ראש השנה/לב/ב

רש"י ראש השנה לב ב

גמ' דרבים אתו מינה. בההיא פקידה:

רבי יהודה אומר ראשונה אחת שניה שתים. מי הוא זה מלך הכבוד לאו ממניינא:

זמרו למלכנו. לא קא חשיב רבי יהודה דלא אמליכתיה אלא על אומה אחת:

ושוין במלך אלהים כו'. דלא מנינן ישב על כסא קדשו בלשון מלכות:

אינו אומרה אלא עם הזכרונות. תרועה לאו לשון שופרות הוא עד דמזכיר שופר בהדיא:

ומתחיל בתורה ומשלים בנביאים. והכתובים בינתיים:

היו משלימין בתורה. דהוו להו ארבע מן התורה שלש בתחלה ואחת בסוף:

ואנן בעינן עשר. וארבע מהן תורה דקאמר רבי יוסי משלים בתורה:

מתני' העובר לפני התיבה כו' השני מתקיע. המתפלל תפלת מוספין מתקיע:

גמ' בשעת גזרת המלכות שנו. אויבים גזרו שלא יתקעו והיו אורבין להם כל שש שעות לקץ תפלת שחרית לכך העבירוה לתקוע במוספין:

מתני' שופר של ראש השנה אין מפקחין עליו וכו' ואין מעבירין עליו את התחום. לילך חוץ לתחום לשמוע תקיעה:

ואין חותכין אותו. מפרש בגמרא:

אם רצה ליתן לתוכו מים כו'. ולא אמרינן קא מתקן מנא:

גמ' השתא דרבנן אמרת לא. איסור תחומין ופיקוח הגל דליכא למגזר אטו דאורייתא אמרת לא:

דאורייתא. רוכבין דאיכא למימר שמא יחתוך זמורה ועולה באילן דאיכא למימר שמא יתלוש דאורייתא מיבעיא ויש גמגום בדבר ונראה בעיני דלא גרסינן לה:

שולי הגליון

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

תפריט ניווט