רש"י/ראש השנה/לב/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן יום תרועה טורי אבן ערוך לנר רש"ש |
גמ' דרבים אתו מינה. בההיא פקידה:
רבי יהודה אומר ראשונה אחת שניה שתים. מי הוא זה מלך הכבוד לאו ממניינא:
זמרו למלכנו. לא קא חשיב רבי יהודה דלא אמליכתיה אלא על אומה אחת:
ושוין במלך אלהים כו'. דלא מנינן ישב על כסא קדשו בלשון מלכות:
אינו אומרה אלא עם הזכרונות. תרועה לאו לשון שופרות הוא עד דמזכיר שופר בהדיא:
ומתחיל בתורה ומשלים בנביאים. והכתובים בינתיים:
היו משלימין בתורה. דהוו להו ארבע מן התורה שלש בתחלה ואחת בסוף:
ואנן בעינן עשר. וארבע מהן תורה דקאמר רבי יוסי משלים בתורה:
מתני' העובר לפני התיבה כו' השני מתקיע. המתפלל תפלת מוספין מתקיע:
גמ' בשעת גזרת המלכות שנו. אויבים גזרו שלא יתקעו והיו אורבין להם כל שש שעות לקץ תפלת שחרית לכך העבירוה לתקוע במוספין:
מתני' שופר של ראש השנה אין מפקחין עליו וכו' ואין מעבירין עליו את התחום. לילך חוץ לתחום לשמוע תקיעה:
ואין חותכין אותו. מפרש בגמרא:
אם רצה ליתן לתוכו מים כו'. ולא אמרינן קא מתקן מנא:
גמ' השתא דרבנן אמרת לא. איסור תחומין ופיקוח הגל דליכא למגזר אטו דאורייתא אמרת לא:
דאורייתא. רוכבין דאיכא למימר שמא יחתוך זמורה ועולה באילן דאיכא למימר שמא יתלוש דאורייתא מיבעיא ויש גמגום בדבר ונראה בעיני דלא גרסינן לה: