רש"י/ראש השנה/טז/ב
כדי לערבב. שלא ישטין כשישמע ישראל מחבבין את המצות מסתתמין דבריו:
שרשה בתחלתה. שישראל עושין עצמן רשין בר"ה לדבר תחנונים ותפלה כענין שנאמר תחנונים ידבר רש (משלי יח):
של אותה שעה. ואפילו הוא עתיד להרשיע לאחר זמן:
שנאמר באשר הוא שם. ומצינו בבראשית רבה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מי שעתידין בניו להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר שנא' (ישעיה כא) משא בערב וגו' לקראת צמא התיו מים שהיו מוציאין לקראת הגולים מיני מלוחים ונודות נפוחים וכו' כדאיתא התם אמר להם השעה צדיק הוא או רשע אמרו לו צדיק אמר להם באשר הוא שם איני דן את העולם אלא בשעתו:
קיר נטוי. ועובר תחתיו מזכיר עוונותיו שאומר כלום ראוי זה ליעשות לו נס ומתוך כך הוא נבדק:
ועיון תפילה. סומך על תפילתו שתהא נשמעת ומתאמץ לכוין לבו:
מוסר דין. כמו ישפוט ה' ביני וביניך (בראשית טז) אומרים כלום ראוי הוא שיענש חבירו על ידו:
ויבא אברהם וגו'. הוא קבר אותה:
שינוי מעשה. שב מרעתו:
ובנבלתם לא תגעו. וברגל משתעי קרא כדמפרש ואזיל לקמיה בברייתא:
שלשה ספרים. ספרי זכרון של מעשה הבריות:
ליום הדין. כשיחיו המתים:
רשעים גמורים. רובם עונות:
בינוניים. מחצה על מחצה: