רש"י/ראש השנה/יז/א

רש"י ראש השנה יז א

ומצפצפים. צועקים ובוכים מתוך יסורין שעה אחת ועולין:

מטה כלפי חסד. הואיל ומחצה על מחצה הם מטה את ההכרע לצד זכות ואין יורדין לגיהנם:

בגופן. לקמיה מפרש:

המינין. האנשים אשר הפכו דברי אלהים חיים לרעה כגון צדוקים ובייתוסים:

והמסורות. מלשינים שמוסרים ממון ישראל ביד העובדי כוכבים:

אפיקורוס. מבזה תלמידי חכמים:

שכפרו בתורה. האומרים אין תורה מן השמים:

שפירשו מדרכי ציבור לא גרסינן דהיינו כל הני דלעיל והך מתני' בסדר עולם והכי גרסינן ליה התם שפירשו מדרכי הצבור כגון המינין והמסורות כו' מדרכי ציבור מדרכי ישראל:

ושנתנו חיתיתם. לקמן מפרש:

וצורם. כמו וצורתם:

שפשטו ידיהם בזבול. שהחריבו בהמ"ק בעוונם:

בני מחוזא. מעונגים ושמינים היו:

ומקריין בני גיהנם. כך יקראו להם:

והאמרת לית לה תקנתא. דנעשין אפר והכא וצרפתים כצרוף את הכסף שימרקו יסוריהן את עוונם:

דלה אני במצות. כגון בינוניים שאין זכיותיהן מכריעין לתלות להם בזכותם:

ולי יהושיע. להטות כלפי חסד:

אמר רב יהודה. גרסינן ולא גרסינן דאמר:

כובש. את כף המאזנים של זכות ומכריעין את העונות:

יכבוש עונותינו. יכרעו בו:

נושא. מגביה כף מאזנים של עון:

מעביר ראשון ראשון. עון שבראשונים הבאים לתתם לכף מעבירו ושומטו שאם היו מחצה על מחצה כיון שחסר אחד מהן יכרעו הזכיות וכך היא המדה:

ועון עצמו אינו נמחק. אלא מונח לצד אחד דאי איכא רובא עוונות בהדיה ההוא עון מתחשב בהדייהו למנות עם רשעים גמורים:

המעביר על מדותיו. שאינו מדקדק למדוד מדה למצערים אותו ומניח מדותיו והולך לו כמו אין מעבירין על המצות (יומא דף לג.) אין מעבירין על האוכלין (עירובין דף סד:) מניחן והולך לו:

מעבירין לו על כל פשעיו. אין מדת הדין מדקדקת אחריהן אלא מנחתן והולכת:

צביתו ליה זוודתא. הכינו לו צדה לדרך מה היא צידת המתים תכריכין:

איתפח. נתרפא:

הכי הוה. מיתה נקנסה עלי:

לא מוקים במיליה. אינו מעמיד על מדותיו:

לא תקומו בהדיה. לא תדקדקו אחריו:

אליה. שמינה יש כאן וקוץ בה כלומר דבר תנחומין יש כאן אבל יש בתוכה דבר קשה שאינו שוה לכל:

למי

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף