מראי מקומות/ראש השנה/טז/ב

מראי מקומות ראש השנה טז ב

אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה וכו'

החילוק בין ישמעאל לבן סורר ומורה שנידון על שם סופו - אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/ראש השנה/טז.

בינוניים תלויין ועומדין מר"ה ועד יוה"כ זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה

רבינו חננאל (כאן) והרמב"ם (תשובה פ"ג) למדו ש'זכו' היינו עשו תשובה ו'לא זכו' היינו לא עשו תשובה. וכ"ה בירושלמי (ר"ה פ"א ה"ג).

והריטב"א בחידושיו הביא דברי הרבינו יונה ליישב מה שהקשו מפני מה אם 'לא זכו' נחתמים למיתה, והלא כיון שיש להם מחצה זכויות ומחצה עוונות, הקב"ה רב חסד ומטה כלפי חסד. וביאר רבינו יונה שהוא מילתא דממילא שכיון שלא זכו ולא עשו תשובה אף שמצוה מן התורה להתוודות ביום כיפור כדכתיב "מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו", אם כן דבר אחד הוא או ש'זכו' ועשו תשובה, או שלא עשו תשובה וממילא 'לא זכו' היינו שהעוונות מטים כיון שהוסיפו עבירה זו שלא עשו תשובה ביום כיפור.

כעין זה הוסיף בספר כוכבי אור ליישב מה שיש להקשות מפני מה תלו הראשונים 'זכו' ו'לא זכו' בתשובה, הלא אף אם לא עשה תשובה יכול להוסיף כמה זכויות ולהטות בכך את הכף. ויישב ר' איצל'ה בלאזר שחובת התשובה בימים אלו גדולה מאד עד שאם נמנע מכך לא יועיל תוספת הזכויות לגבור על העבירה במה שלא עשה תשובה.

ורבי אריה פומרנצ'יק בספרו עמק ברכה (תשובה אות ב) הקשה שלפי זה מה שצריך לעשות תשובה אינו דין בעצם אלא רק כדי למנוע ההטייה לצד חובה וליתן כח להכרעת כף הזכויות או עכ"פ להטיית רב חסד לצד חסד, ולא משמע כן בירושלמי וברמב"ם. ועוד, שאפשר שיעשה מעשה זכות גדול מאד כמו הצלת נפשות שודאי יכריע את כף הזכויות אף כנגד איסור של אי עשיית התשובה.

ומכח קושיות אלו ביאר ש'שיקול עוונות' נעשה בראש השנה ומצבו נקבע אז ולא יועיל לו להוסיף בין ר"ה ליו"כ זכויות כיון שכבר נמצא בשיקול עוונות שהוא בינוני, ויש עליו תביעה מצד זה על מה שלא נמצאו זכויותיו יתירות על עוונותיו. ודבר זה אפשר להסירו רק על ידי תשובה, ורק תשובה תועיל ולא הוספת זכויות.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף