ערך/נזיר
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
נזיר
איסור גברא או חפצא
המהרי"ט (ח"א סימנים נג-נד) דן אם נזיר הוא איסור חפצא כנדר או איסור גברא כשבועה, והעלה שהוא איסור חפצא כשבועה אלא דמכל מקום יש חילוק בין נזיר לשבועה שבשבועה אף שאסר גופו אין גופו נתפס בשבועה, ואילו בנזיר גופו נתפס ונתקדש בקדושת נזיר דומיא דכהן.
ובסימן נ"ד שם הביא דעת מהר"י באסן שנזיר הרי הוא גנדר ואיסורו איסור חפצא. והביא נדון זה המנחת חינוך (מצוה שסח אות א).
תגלחת זקנו
דעת הרשב"א (שו"ת ח"א תז) שאין נזיר אסור בגילוח זקנו ולא קפיד קרא אלא על תגלחת הראש. וכמו כן אין מצווה לגלח זקנו בתגלחת מצוה.
אמנם בזוהר (נשא דף קכז.) איתא: בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ע"כ[1].
בתוספתא כפשוטה (נזיר א ח) הביא מתשובות הגאונים שנזיר חייב על תגלחת זקנו משום תער לא יעבור על ראשו.
בתוספתא (פ"ד הי"ב) איתא אבל על הזקן אין חייב אלא על שיבלת של זקן בלבד. וכתב בביאור הגר"א דהיינו לגבי איסור השחתת זקן האמור בכהן, אבל נזיר חייב בכל הזקן. ומבואר דס"ל דאף זקן בכלל תער לא יעבור על ראשו[2]
ראיות לדין זה
א. הרשב"א כתב מסברא שלא מצינו שהקפיד הכתוב אלא על שער שבראש, דגבי איסור גילוח נזיר כתיב (במדבר ו ה) תער לא יעבור על ראשו. וכן בתגלחת מצוה כתיב (במדבר ו ט) וגלח את ראשו ביום טהרתו. ולא הזכיר בכל הפרשה זקנו כי אם ראשו.
ב. הרשב"א הוכיח שאין נזיר חייב בגילוח זקנו מדאמרינן בנזיר (כח:) האיש מדיר את בנו בנזיר, ולריש לקיש טעמו כדי לחנכו במצות, ומקשינן בגמרא הא קעביד הקפה, ומשני קסבר הקפת כל הראש דרבנן ואתי חנוך דרבנן ודחי הקפה דרבנן. ותמוה הא קא עביד השחתת זקן ועל זה אין שייכת דחיית הגמרא, ומוכח שאינו חייב בגילוח זקן וממילא אינו עובר בהשחתת זקן.
ג. עוד הביאו להוכיח שאין נזיר חייב בגילוח זקנו מהא דאיתא בתוספתא (נזיר פ"א ה"ח): חומר כו' ובמצורע שאין בנזיר כו' מצורע מגלח ראשו וזקנו וגבות עיניו מה שאין כן בנזיר. ומבואר לכאורה שבנזיר אין תגלחת זקנו וגבות עיניו[3]
ד. עוד הביאו להוכיח שאין נזיר חייב בגילוח זקנו מדברי הגמרא בנזיר (נז:) שגבי ספק נזיר הקשו והא קא עביד הקפה וגבי נזיר ספק מצורע הקשו והא קא עביד השחתה, ומבואר דבנזיר ליכא השחתה[4].
ועי' ג"כ בדברי בעל הטורים (ויקרא יג לג): והתגלח, גימ"ל גדולה שג' צריכין גילוח גדול בכל מקום שיש שער, נזיר ומצורע ולוים. וראו מה שהביא להקשות וליישב בזה בהערות "שוהם יקר" על בעל הטורים (מהדורת פלדהיים תשנ"ו, הערה 21.).
- ↑ הזוהר איירי על איסור נזיר בגילוח תוך ימי נזירותו, אך בפשוטו הוא הדין בתגלחת מצוה, וכמו שדימה הרשב"א. ובטעם הדמיון עי' פירוש ארזי לבנון על תוספות נזיר (כט. אות רלא).
- ↑ כן הוכיח במשנת טהרות (נגעים פ"י מ"ט). וע"ע מה שהוכיח מהתוספתא שם בתוספתא כפשוטה (נזיר א ח) וכתב שאינה ראיה גמורה.
- ↑ כן העיר במשנת ר' יעקב להגר"י שור (עמוד 36. ושו"ת דברי יעקב (שור) סי' צ"ו). ועי' תוספתא כפשוטה (נזיר שם) שהעיר שבתוספתא לא נאמר אלא שאינו מגלח זקנו בשעת תגלחת מצוה אך אכתי אפשר שלפני כן אסור לו לספר אף את הזקן. אך כבר מבואר ברשב"א שדימה הדברים.
- ↑ כ"כ במשנת טהרות (נגעים פ"י מ"ט) בשם הגר"ד לנדו.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |