תוספות רי"ד/נדרים/נז/ב
תוספות רי"ד 
נדרים נז ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אתו גידולי היתר ומעלין את האיסור או לא. פי' אתי גידולי היתר ומעלין את האיסור והכל מותרין ואע"פ שאין לבטלו בששים דהא כי לקמן פשטי' מבצלים של שביעית שירדו עליהם גשמים בשמינית וצימחי והיו העלים שחורים או אם יכול לתולשן באותן העלין הן מותרין אע"פ שלא נתרבה ההיתר בששים אי לא אתו ומבטלי לי' והכל אסור גם השרשין גם העלין שגם העלין שצמחו ויצאו לחוץ מכח השרשין שנתפשטו הם ואין לך עלה שלא יהא האיסור מעורב בו והכי אזלי השתא סוגיא דשמעתתא דמאן דאסר אבל אפילו הגגידולין אבל רב חסדא מפלג לקמן בין השרשין לגידולין ופליגי עללוי' שאין חילוק ביניהן אלא או כולן מותרין או כולן אסורין ואין לפשוט מאיסור שנתבשל דבעל בששים דהתם נימוח האוסור ואינו עודמ בעיני אבל הכא לא נימוח האיסור ויש לאסור אפי' בששים או יש לומר שהקרקע מבטלי ואפי' בפחות מס' וגם אין לפשוט מיבש ביבש דבטל חד בתרי דהתם אין האיסור מעורב בהירת אלא כל אחד ואחד עומד בפני עצמו אלא שאינו ניכר הילכך בטל ברוב אבל הכא שהאיסור מעורב עם ההירת אסור או דלמא הקרקע מבטלו ושרי:
אתא לקמי' דר' יצחק נפחא ופשט לי' מהא דאמר רב חנינא בר טורתאה אמר ר' ינאי בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו מורת אלמא דאתי גידולי ומבטלי לי' לעיקר דהוה אסור ואפילו בדבר שאין זרעו וה"ה בבצל של שביעית ומיהו לקמן מקשי' לר' ינאי ממאי דתנן גידולי תרומה תרומה אפילו בדר שזרעו כלה וכ"ש בדבר שאין זרעו כלה ומוקמינן למילתי' בגידולי גידולין ובדבר שזרעו כלה וממתני' דתרומה דתנן התם הטבל גידולין מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין לא מצי למיפשט משום דהוי דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטל אלא שביעית אין לך מתירין ופשט השתא מתרומה שיש לה מתירין ומקינמות דמתני' דתנן אבל בדבר שזרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין בעי לאיתובי' לקמן ואיהו משני ועביד להו בדבר שיש לו מתירין:
א"ל ר' ירמי' ואיתימא ר' זריקא שביק מר תרתין ועביד כחד מאן נינהו תרין דאמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן ילדה שסיבכה בזקנה ובה פירות אע"פ שהוסיפה מאתים אסור. פי' היינו הרכבה אלא הרכבה מקריא כשמתכוין לחייש האילן על ידי נטיעה זו שהרכיב עליו ומניחה שם לעולם ומונין שני ערהל לכל האילן משעת ההרכבה אבל זה לא נתוון אל אשלא יבשו פירות הילדה שהיו בוסר כשנעקרה מן האין ומרכיבה על אילן זקן כדי שתינק ממני עד שיתבשלו פירותי' ואח"כ עתיד לסלקה משם ומשום הכי קרי לה סיבוך שאינו לועלם א אלפי שעה הילכך אילו הזקן עומד בהיתרו לפירות הילדה שהיו אסורין אע"פ שינקי עכשיו מן ההיתר והוספי הירת על האיסור מאתים ויש כאן מאתים על הירת ואחר של איסור ודין ערהל להיות בטלה באחד ומאתים אפ"ה אסור דהיכא בטלא במאתים הנ"ממ תלוש בתלוש אבל המחובר חשוב הוא ולא אתי גידולי היתר ומבטלין את האיסור:
וא"ר שמואל א"ר יוחנן בצל שנטעו בכרם ונעקר הכרם אסור. פי' נטעו בכרם ונאסר אע"פ שאח"כ נעקר הכרם וגדל בהיתר עד שנוסף ההירת על האיסור במאתים אסור הוא דאל אתי גידולי הירת ומבטלין את האיסור ואע"פ שמצאנו ששרשי היתר בטלין אצל האיסור כדתנן המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף במאתים אסור דלמא אתי גידולי איסור שהם מועטין ואוסרין קצ"ט דהיתר ובטל ההירת אצל האיסור האיסור אינו בטל אצל ההיתר ואע"פ שיש בהירת מאתים כנגד האיסור אלא הכל אסור מפני האיסור שהוא מעורב בכולן וה"ה בבצל של שביעית:
הדר אתא לקמי' דר' אמי ופשט לי' מן הדא דא"ר יצחק אר"י ליטרא בצלים שם קנה וזרעה מתעשרת לפי כולה פי' אלמא בטלו השרשין אצל הגידולין ונאסרו עד שיעשרם וקס"ד כי היכא דבטלין לאיסורא הם ה"נ בטלין להיתרא ופליגי ר' יצחק ור' אבהו אליבא דר' יוחנן ואיכא השתא תרי להיתרא ותרי לאיסורא ר' ינאי ור' יצחק אר"י להיתרא ור' אבהו אר"י ור' יונתן לאיסורא:
ודלמ' לחומר' שני. פי' דלמ' ל"פ ר"י ור' אבהו אלא לחומר' אבל אלו הי' השרשין דאיסור' וזרען לא היו בטלין כדבעינן למימר לקמן דמעשר עלי' ממקום אחר. והו"ל דומיא דערלה וכלאי הכרם דשרשי היתר נאסרין ושרי איסור אינן ניתרין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |