רש"י/צפניה/ב

רש"י ‏ צפניה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

התקוששו. התלקטו ואספו יחד כמו לקושש קש (שמות ה):

וקושו. מעשיכם השוו מעשיכם לדעת קונכם, ורז"ל דרשו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים עשו שניהם לשון היקש אדם המשוה עצמו ומישר דרכו:

הגוי לא נכסף. ת"י דלא חמד למיתב לאורייתא:

ב

בטרם לדת חוק. לפני בא הגזירה:

כמוץ עבר. הרי זה מקרא קצר כמוץ העובר מלפני רוח וכעשן העובר מלפני השמש וזהו תרגומו של עבר יום כך ת"י תהוון דמן לכמוצא דנשב ביה רוחא וכתננא דעדי מן קדם יומא, נ"א כטולא דעדו וכו' זהו ל' צל:

ד

כי עזה עזובה תהיה. כי אם תעשו כן אפקוד על שכיניכם הרעים פלשת ועמון ומואב כמו שהנביא מסדרן והולך:

בצהרים יגרשוה. אשדוד שמה ובצהרים אשר ישוד בה קטב יגרשוה ותהי שדודה, ד"א בצהרים יגרשוה מקום מרעה צאן היה וצהרים קשה לצאת בו צאן וכן הוא אומר איכה תרביץ בצהרים (שיר השירים א ז):

ה

חבל הים. ספר ימא ול' חבל מדת הקרקע היא שמודדין בחבל כלומר הסמוכים לים:

גוי כרתים. ת"י עמא דמחייבין לאישתצאה ומי הן יושבי חבל הים כנען ארץ פלשתים כי פלשתים יושבים על שפת הים האחרון במערב' של א"י בתוך מצרי תחומיה ואף שדורשו יונתן לכליה גוי כרתים מדינה היא בפלשתים ושמה כרתי וכן הוא אומר בצקלג אנחנו פשטנו על נגב הכרתי ועל אשר ליהודה ות"י על דרום כרתי ולמטה כתוב בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה:

ו

נות כרות רועים. נוה עראי שיכרו בה הרועים לחם בבוקר כרות לשון ויכרה להם כירה גדולה (מלכים ב, ו כג):

ז

והיה חבל לשארית בית יהודה. והיה אותו הגבול גורל לשארית בני יהודה חבל זה ל' גורל הוא וכן ת"י ויהי עדבא לשארא דבית יהודה:

ח

אשר חרפו את עמי. כשהיו מוליכין ישראל בגולה לצד ארץ כשדים והיו עוברין דרך עמון ומואב ורואים ישראל בוכים וגונחים וצועקין היו מונין אותן ואומרים מה לכם להיות סגופים מה תבכו הלא לבית אביכם אתם הולכים בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם:

ויגדילו על גבולם. ויתגאו על גבולם:

ט

כי מואב כסדום תהיה. גם אתם לקדמתכ' תשובו לוט אביכם לא מסדום היה:

ממשק חרול. השמעת קול כמו משק גבים (ישעיה לג) ואף מ"ם הראשונה יסוד היא בתיבה כמו ממשח הסוכך (יחזקאל כח יד) ממשק חרול השמעת קול חרולים הגדילים שם מאין עובר והן נוקשין זו על זו ומשמיעות קול:

ומכרה מלח. מקום כריית מלח:

יא

כי רזה. התיש כחם:

וישתחוו לו. כשיראו שנתקלקלו יראתן:

יב

גם אתם כושים. כשגלו שם ישראל מעבר לנהרי כוש:

יג

על צפון. אשור בצפון אצל בבל:

נינוה. הוא ראש לאשור:

יד

כל חיתו גוי. כל בהמות הגוים:

קאת וקפוד. עופות:

בכפתוריה. פומל"ש שבראש הגג:

חורב בסף. החורבן יהיה ניכר בספי הבית:

קול ישורר בחלון. קול העופות מצפצפים בחלונות:

כי ארזה ערה. כי ארזיה עקר ושרש כמו ערו ערו (תהילים קלו) וי"ת וטללה סתרו הוא גג הבית הספון בארז שאפי' בתי אבנים מסככין בנסרים של עץ:

טו

ואפסי. ואפס זולתי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף