עץ יוסף על שיר השירים רבה/א/ב/ז

עץ יוסף על שיר השירים רבה א ב ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מקוה מים. שלא היה צריך לומר מים, אלא לומר שכל אלו מעין ומקוה נקראו מים לענין הכשר זרעים דכתיב גבייהו וכי יתן מים על זרע, וכדיליף להו בתורת כהנים:

חביבין דברי סופרים כדברי תורה. ששכרן ועונשן כעוסק בדברי תורה וכעובר על דברי תורה. ומייתי ראיה מחכך כיין הטוב, דחכך היינו דברי סופרים שהם בעל פה, ויין הטוב היינו דברי תורה כדכתיב (ישעיה נה א) ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב, הרי דאקשינהו אהדדי:

חביבין דברי סופרים מדברי תורה. משום שתורה שבעל פה אצל תורה שבכתב מדרגת הצורה אצלה החומר ע"ד שפירשו קצת על מ"ש ז"ל התורה היתה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה, שתורה שבכתב היא כהיולי המקבל כל הצורות, ותורה שבעל פה היא כצורה שתחול עליה ומסלקת היולניותה ולכן אמרו שבעים פנים לתורה, שהפירושים במדרגת הפנים והצורות (יפה עינים):

שנאמר כי טובים דודיך מיין. והכי קאמר קרא ישקני מנשיקות פיהו הוא תורה שבעל פה, כי טובים דודיך היינו דברי סופרים, שהם דומים ודודים לדברי תורה, כלומר סמוכים וקרובים לדברי תורה, שדברי סופרים מלמדים על דברי תורה, מיין הוא דברי תורה שבכתב. ורצה לומר שאני משתעשע מנשיקות פיך הרבה יותר ממה שתשעשעני שתיית יינך, כי התורה שבכתב נדמה בזה ליין, כמו שהיין מצד עצמותו אינו ראוי לשתיה מחוזק חריפותו, בלתי אם יוחלש על ידי מזיגת המים, ככה התורה שבכתב מעומק המושג שבה היא מחוסרת השגה בעצמותה בלתי אם יתמזגו דבריה עם מימי התורה שבעל פה, כי אין טעם מצות התורה שבכתב מוטעמת לנו לגודל ההעלם וההסתר שבהם, ואף מצוה אחת מכל מצותיה לא נוכל לקיימה כראוי בלתי התגלם לעינינו בתורה שבעל פה להיותה מבארת לפנינו כל הפרטים היא לנו לתועלת יותר גדולה וחשובה מן תורה שבכתב שמגודל ההעלם שבה היא מחוסרת ההשגה בכוונותיה העמוקות:

האומר אין תפילין כו'. שאף על פי שהוא אפיקורוס, מכל מקום פטור ממיתת בית דין כי אין דין זקן ממרא בכיוצא בזה, שאין כאן הוראה דזיל קרי הוא, ולא חייבה תורה בזקן ממרא אלא במידי דהוראה כדכתיב (דברים יז, יא) על פי התורה אשר יורוך:

להוסיף על דברי סופרים. שאמרו ארבע, מדרשא לטטפת לטטפת, חייב חנק:

והטיתי לקרות. קריאת שמע, שבית שמאי סברי שצריך לישב בשעת קריאת שמע ובית הלל סברי שקורא דרך הילוכו והלכה כבית הלל כדאיתא בפרק קמא דברכות (יא, א):

את חמי כו'. הרי אתה רואה שאם כו':

וחמורים מדברי תורה. שבדברי תורה יש עשה ולא תעשה וחילוק עונשין, ובדברי סופרים כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה, אבל בירושלמי לא גרסינן כאן וחמורים מדברי תורה רק וחמורים מדברי נביאים, שהרי במקרא אל תטיפו שהביא לא כתיב רק דברי נביאים (מתנות כהונה) ועיין בענף:

דכתיב אל תטיפו יטיפון. שפירושו שהקדוש ברוך הוא הוא אמר לנביאים שלא ינבאו לדור הרע הזה ולא ישיגו כלימות מהם, ומדמנע הקב"ה דברי נבואה ולא דברי סופרים לבל יורו משפטים לדור ההוא, שמע מינה דברי סופרים חמורים טפי שאין למנעם בשום צד (יפה מראה):

פלמנטרין. פירוש פולמו בלשון יוני צבא, ופירוש נוטרין בלשון רומי סופר, כלומר סופר ממונה על אנשי הצבא (מוסף הערוך):

כתב להם. לבני המדינה:

וסמנטרין שלי. הנה הערוך פירש סמנטרין מצנפת, אבל המוסף הערוך פירש סמנטרין חותם, והביא ראיה וסעד לדבריו ממדרש שמות רבה פרשה י"ט (סימן ה [ו]) דאיתא שם אמר המלך אם אין סמנטרי על כל המסובין אל יכנס אחד מהם לכאן, כך האלהים עשה משתה להם צלי אש על מצות ומרורים מפני שנגאלו מן הצרה אמר להם אם אין חותמו של אברהם בבשרכם לא תטעמו ממנו עד כאן לשונו, הרי שסמנטרין הוא חותם, ולפי זה צריך לומר חותמי שכתיב כאן בפנים המדרש היה כתוב על גליון המדרש והוא פירוש על תיבת סמנטרין, והכניסוהו המדפיסים בפנים המדרש, ושלא במקומו, שהיה להם להכניסו אחר תיבת סמנטרין, והם הציגוהו קודם והוסיפו אות וא"ו לתיבת סמנטרין:

יורוך. שהכל תלוי בהם ובדעתם:

אשר תאמר. לשון נסתר לנקבה, ושב אל התורה:

שמע להם. כלומר זה אין צריך לומר, אלא אפילו אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל כו', ועיין בענף:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף