עץ יוסף על שיר השירים רבה/א/ב/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שיר השירים רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שיר השירים רבה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה מים חיים לעולם. תעורר אותנו על ענין הנותן חיים לנפשינו, ורצה לומר שכמו שתועלת המים בדרך כלל להצמיח פרי תבואה וחציר לבהמה, והמים לטבעו הוא יסוד פשוט ותהפך אל כל פרי וצמח ולטעמו להחיות אותו, כן דברי תורה חיים לעולם, רצה לומר לכל הנמצאים, במה שאדם שלם עוסק בתורה ומתקן מדותיו, על ידי זה יתהפך שפע של עסק התורה לכל מין ומין מהנמצאים כפי שייכות שיש להם במדה מהמדות:

וכתיב לכו שברו ואכלו וגו'. ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב, והנה ממקרא זה אין מוכח על חיים לעולם, ואפשר שלמד חיים לעולם מרישא דכתיב הוי כל צמא לכו למים, ומדמה התורה למים שהיא נותנת חיים לעולם וכמו שכתבתי לעיל. אבל יותר נראה כמו שכתב הרד"ל וזה לשונו, ונראה שחסר כאן עוד בבא זו דאיתא בספרי סדר עקב פיסקא מ"ח ובשוחר טוב מזמור א' (ובילקוט ישעיה) מה מים חנם לעולם אף דברי תורה חנם לעולם שנאמר לכו שברו כו':

מה מים מן השמים. סבירא ליה כמאן דאמר (תענית ט, ב) הארץ ממים העליונים היא שותה, ועיין בבראשית רבה (יג, י):

מה מים משיבין הנפש כו'. אמר כמו מי שהוא צמא ועיף ונפשו שוקקה ויזדמן לידו מים יוכר חסד הבורא יתר מאד ממי שאינו צמא ולא חסר לו מים לעולם כי אינו מצייר העדרה, כך דברי תורה אם כי יכיר גודל מעלתה מי שגדל על ברכיה מנערותו וזכך נפשו, עם כל זה יוכר ויובחן תועלתה יותר במה שמשיב נפש רשע אִוְתָה רע תמיד הולך בשרירות לבו אשר נפשו לא מטוהרה והולכות למות באבדן עולם, ואחר כך כשמשים לבו אל התורה תשוב נפשו מני שחת ותצרור בצרור החיים, וזהו תורת ה' תמימה, ואימתי יוכר תמימותה יותר במה שהיא משיבת נפש ממות לחיים כנזכר לעיל:

אשר בלחי. וסיפא דקרא וישת ותשב רוחו:

מה מים מטהרים את האדם כו'. לאו בטמא בטומאת הגוף מיירי דבזה פשיטא דאינו מועיל לו דברי תורה להעלותו מטומאתו אלא כל אחד כפי טהרתו המפורש בתורה, אלא בטמא בטומאת הנפש מיירי, וזהו שאמר מה מים מטהרים את האדם כי הנפש נקראת אדם כמו שכתב האלשי"ך בהרבה מקומות, ולכך מביא מקרא זה דוזרקתי כו' (זרע אברהם):

ומה המים מטהרים הגוף. היינו טבילה לטהר מטומאה, לכן מביא מקרא דאורייתא ורחץ כו' (רד"ל):

צרופה אמרתך. פירוש טהורה ומזוקקת כמה דאת אמר (מלאכי ג, ג) מצרף ומטהר:

ערותו. הגומא שבלעדי המים נשארת חסרה ורקה:

עיף בה. יגע בתורה תמיד כדאמרינן (דברים כה, יח) ואתה עיף ויגע:

בירוד. בפחות וטפל והוא כלי חרס, וכמו שהשיב רבי (עקיבא) [יהושע] לבת קיסר (תענית ז, א):

אלא במי שעושה עצמו ככלי חרס. ליכא לפרש דהיינו שמשפיל את עצמו ודעתו שפלה, דהא זה כבר אמר לעיל ומה המים מניחין כו' כך תורה מנחת מי שדעתו גבוה עליו ומדבקת במי שדעתו נמוכה עליו, אלא כאן הכוונה שנעשה שחור ככלי חרס מעמל התורה כמו שאמרו באבות (פרק ו משנה ד) כך היא דרכה של תורה כו' ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל:

כך דברי תורה אין הגדול כו'. צריך שהגדול לא יתבייש לומר לקטן למדני כו':

מתבלע. נבלע ומת בהם:

ולהורות. כמו שדרשו חז"ל (סוטה כב, א) רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה:

מה המים נמשכין לגנות ולפרדסים. להצמיחם, ולבתי כסאות לשוטפם ולעשותם נקיים, ומרחצאות לרחוץ בהם ולשטוף הבית המרחץ, נמצא עושה המים פעולה טובה אף לבתי כסאות ומרחצאות.

יכול אף דברי תורה כן. עושין פעולה טובה גם לרשעים.

תלמוד לומר כי ישרים דרכי ה' וגו' צדיקים ילכו בם ויגדל צדקתם, ופושעים יכשלו בם שיצמיח פשעם עוד ויכשלו עוד בהגותם בה ויגדיל הטינא אשר בלבם עד אשר מעלה שרטון:

מתיישן. נעשה ישן:

משתבחין בגדולה. מסיים בספרי שנאמר (איוב יב יב) בישישים חכמה ואורך ימים תבונה. שבשעה שהם מזקינים ונחלשים ויפסיד גופם תרבה חכמתם ויתחזק שכלם ויוסיפו שלימות (רמב"ם פירוש המשנה סוף מסכת קנים):

היין ניכר בגוף. שפניו וכל גופו יתאדם שנאמר (משלי כג לא) אל תרא יין כי יתאדם:

ומרמזין לאחרים לומר זהו תלמיד חכם:

רע לראש. כששותה יותר מדאי כמו שאמרו חז"ל (גיטין ע.) רובו קשה ומעוטו יפה:

שנאמר נר לרגלי דבריך וגו'. מכלל שכל גופו בבריאותו, שאם לא כן אין רגלים עומדות במישור וכמשל המושלים לא יכשלו הרגלים כי אם לאשמת העינים, וסתם נר הוא מן השמן. ובילקוט ישעיה גרים שנאמר לריח שמניך טובים (מתנות כהונה). ובספרי גרס שנאמר רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך, ואומר כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך, והוא על דרך שאמרו בגמרא (עירובין נד, א) חש בראשו יעסוק בתורה שנאמר כי לוית חן הם לראשך, חש בגרונו יעסוק בתורה שנאמר וענקים לגרגרותיך, חש בבני מעים יעסוק בתורה שנאמר רפאות תהי לשרך, חש בעצמותיו יעסוק בתורה שנאמר ושקוי לעצמותיך:

קצרים. פסולת ודבר מאוס שנפשו של אדם קצה בו כמה דאת אמר (שופטים י, טז) ותקצר נפשו בעמל ישראל:

תפל. בלי מלח ואין בו רק המתיקות הגמור וטבעו קר מאד:

כשמעורבים כו'. שהדבש טבעו חם, והחלב טבעו קר, ושניהם כאחד טובים ושוים לגוף:

מיין אלו הנשיאים. אפשר הכוונה על הזקנים שהם נשיאי העדה שנהרגו על שמיחו ישראל מלעשות העגל, כדאיתא ברבה סדר בהעלותך פרשה ט"ו סימן כ"א [י"ז] ובתנחומא שם (סימן יד), שכשבאו ישראל לאותו מעשה הזכיר משה זכות האבות ולא הזכיר זכות הזקנים:

אלו הנסכים. ממה שמסיים המדרש אילו היה משה יודע כו' משמע שצריך לומר מיין אלו האבות שנמשלו ליין דכתיב (ישעיה ה א) כרם היה לידידי דרשו חז"ל (איכה רבה ב, ו) על אברהם. ויותר נראה שהיה הנוסחא דבר אחר כי טובים דודיך אלו האבות (שנקראו דודים כמו שנאמר (ירמיה יא טו) מה לידידי בביתי שדרשוהו חז"ל (איכה רבה פתיחה כד, א, כ) על אברהם), מיין אלו הנסכים, רצה לומר אלו הקרבנות, וזה שאמר אילו היה יודע משה מה הקרבנות חביבין, כלומר אילו היה יודע שהקרבנות חביבין, היה מקריב כל הקרבנות, אלא היה יודע שאין הקרבנות חביבין כמו זכות אבות לכן פנה אל זכות אבות:

לאותו מעשה. של עגל:

דבר אחר כי טובים דודיך אלו ישראל כו'. וזהו למאן דאמר שישראל אינם בכלל השבעים אומות (עיין סוכה נה, ב) וזהו שהקדוש ברוך הוא אומר לישראל שאתם טובים מהשבעים אומות, אבל למאן דאמר שישראל הם בכלל שבעים (עיין בראשית רבה לח, י) שעִם ישראל הם שבעים, ליכא לפרש פירוש זה אלא מפרש שישראל אומרים כן להקדוש ברוך הוא כי טובים דודיך מיין וכפי פירוש הפשוט:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף