דרישה/אורח חיים/תקג
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א
וכן נחתום יכול לחמם כו'. לפי מ"ש המגיד משנה בשם הרשב"א והביאו בית יוסף וז"ל ובלבד שיתן את הכל קודם שהניח החבית על גבי האש על כן נראה דוכן דנקט רבינו הוא לאו דוקא דלא דמי ממש להא דלעיל דממלא קדירה דהתם מותר ליתן בקדירה חתיכה אפילו אחר שהניח הקדירה על גבי האש וכמ"ש המגיד משנה והביאו בית יוסף אלא דבהא הם שוים דמותר למלאות קודם שיניח על גבי האש. עיין בב"י שהביא דברי סמ"ג שכתב ז"ל אם הוא אוכל קצת מן העוף או מן הבהמה בו ביום שרי משום דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה אבל לאפות ולבשל מי"ט לחבירו אסור אפי' כשאוכל קצת ממנו כו' ותמה עליו הוא ז"ל ממה שהתירו חכמים לבשל קדירה מלאה בשר אע"פ שא"צ אלא לחתיכה אחת ומתוך כך הוצרך לדחוק ולהעמיד דברי סמ"ג דמיירי כשמבשלו לאחר אכילה ולעד"נ דאינו מוכרח לזה די"ל דסמ"ג מיירי כשאומר בפירוש שהוא רוצה אותה לצורך מחר וסבר כי"א שהביא רבינו וכן מוכח לשונו שכתב לבשל מיום טוב לחבירו דמשמע דמיירי שאומר שהוא לצורך חבירו והא דהתירו חכמים למלאות קדירה כו' איכא למימר דלא התירו אלא לבשל סתם שנראה שאינו מבשל אלא לצורך יום טוב. ומ"ש על דברי הסמ"ק דשרי לשחוט בריאה אפי' אחר אכילה אע"ג דחכמים לא התירו אלא מסוכנת דוקא היינו לענין שא"צ בדיקה ואע"פ שאינו אוכל רק שיש שהות ביום כדי לבודקה ולאכול דזה דוקא במסוכנת התירו משום הפסד אבל לא בבריאה אבל אם אוכל ממנה כזית בבדיקה מותר אפילו בבריאה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |