הגדה של פסח (יפה נוף)/מגיד/מה נשתנה
הגדה של פסח || הגדה של פסח (יפה נוף) 
הא לחמא עניא • יכול מראש חודש 
 |
|
הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה. הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת. הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת. הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין. הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין:
הנה שתי קושיות הראשונות יש לפרש על פי דאיתא בגמרא (פסחים קטז:) טעם אכילת מצה בלילה הזה ע"ש ויאפו את הבצק:
והקשה הגאון מהרש"א בחי' אגדות וז"ל לפ"ז היה לאכול מצה אחר חצות שאז היה יציאת מצרים ואח"כ ויאפו את הבצק ע"ש:
אך יש עוד טעם אחר על אכילת מצה שהוא זכר לעבדות שדרך ליתן לעבדים מאכל שאינו נתעכל מהר עיי' מפרשים:
ולפ"ז יש ב' טעמים על מצה, טעם אחד זכר לחירות וטעם ב' זכר לעבודה וכאן הבן שואל מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שעברו ומה טעם יש לאכילת מצה בלילה הזה. ואם תאמר הטעם משום זכר לחירות קשה הלילה הזה כולו מצה מה טעם, דלפ"ז היה לאכול אחר חות לילה כקושיות מהרש"א וזהו שדייק תיבת כולו דהיינו מה טעם שאוכלין לילה כולו מבערב. ואם תאמר זכר לעבדות קשה קושיא השניה הלילה הזה כולו מרור. והוא ע"ד דאיתא דישראל יצאו מעבדות בתשרי כמ"ש חז"ל בתשרי בטלה עבודה מאבותינו במצרים ע"ש:
אבל באותו חצי שנה מתשרי עד ניסן אע"פ שבטלה בחינת עבדות ועינוי שלא עשו בחומר ובלבנים מ"מ עדיין היו משועבדים לפרעה והטעם ע"פ שכתב תוס' במס' שבת (י:) אהא דאמרינן בשביל משקל ב' סלעים וכו' ירדו אבותינו למצרים וכו' וא"ת והא אמרינן בשביל שאמר אברהם במה אדע וכו' ותירצו דשיעבוד בעלמא היו בשביל במה אדע אבל קושי השעבוד ועבדות היה בשביל יוסף ע"ש. ולפ"ז כיון דהעבדות דעינוי היה בשביל יוסף ולפי שיוסף יצא מבית האסורין בתשרי לכן באותו פרק בטלה העבודה אבל השיעבוד בעלמא שהיה בשביל אברהם שאמר במה אדע שנאמר לאברהם ידוע תדע וגו' הוא משנולד יצחק בפסח ובעצם היום ההוא יצאו שלא עיכבום אפילו רגע אחת אחר ת' שנה משנולד יצחק כפרש"י.
ולפ"ז כיון שמרור זכר לעבדות הקשה והעינוי מה טעם לאכילתו בלילה הזה. בשלמא מצה ניחא לפי שבאותו פרק יצאו גם משעבוד לגמרי וזהו בתחלת הלילה זכר לעבדות שעדיין היו משועבדים עד חצות שאז יצאו לגמרי אבל מרור, כבר בטלה קושי השעבוד מתשרי כנ"ל וא"כ יש לאכול מרור שהורה על קושי השעבוד ע"ש וימררו את חייהם בעבודה קשה וזמנו היה לאכול בתשרי וזהו שאלת שני השינויים הראשונים:
ושני קושיות האחרונים הוא בדרך זה דהנה כיון דאכילת מצה ומרור שניהם מורים על עבדות וא"כ קשה הלילה הזה מטבילין שני פעמים בזה הורה על חירות משני עבדות, דטיבול ראשון הורה על חירות משעבוד רוחני מנו"ן שערי טומאה שזה היה בלילה ולזה בא טיבול ראשון בחומץ להורות חירות מכף מעוול וחומץ עיין בשל"ה והמפרשים. וטיבול שני הורה על חירות הגשמי שביום יצאו הגופים משעבוד גשמי.
וא"כ קשה היה להיות טיבול שני ביום ומה טעם הלילה הזה שתי פעמים. ויותר על כולם קשה הלילה הזה כולנו מסובין שזה הוראה על חירות לגמרי ואף כוס ראשון שותה בהסיבה ולפ"ז דמצה ומרור הורה על עבדות וגם טיבולין הורה קצת על עבדות אך שיצאו מזה העבדות. וא"כ כיון דעבדות היה קודם ואח"כ היה חירות היה להקדים אכילת מצה ומרור והטיבולין קודם להסיבה שזה הורה על חירות לגמרי שהיה אחר העבדות וזהו שאלת הבן: