רש"ש על המשנה/כלאים/ט

רש"ש על המשנה ‏ כלאים ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

ברע"ב ד"ה ר"א אוסר. מטפחות ידים לפי שפעמים מחמם בה ידיו. ובפכ"ד מכלים מי"ג איתא דטמאה מדרס ופי' שם מפני שפעמים נותנה עה"כ וישן עליה והוא מהירושלמי דהכא. ואולי כיון דלהציע תחתיו מותר מדאורייתא לא הוי ר"א אוסר מפני חששא זו: שם בתור"ע אות ל"ט [עי' ברע"ב ובר"ש בשם הירושלמי וברא"ש] ותמיה לי דאף כו' ואינו דרך מלבוש מ"מ כו' ליתסר כמו מרדעת על כתפו להוציא עליה זבל ע"ש. ול"נ דלאצולי בגדיו מטינוף לא חשיבא הנאת כלאים וכ"ה בירו' ריו"ח יהיב מפה (פי' של כלאים) על מנוי ואינו אסור משום כלאים. ומשני דלא ינבלון מאניה דאינו אסור רק הנאת הגוף עצמו ומרדעת על כתפו הוה הנאת הגוף דמגנת על כתפו שלא ירגיש קושי הקופה או שלא יתלכלך כתפו מן הזבל והוא דומיא דמפני החמה כו'. וכן הש"ך בסי' ש"א ס"ק ח' ל"ד במחכ"ת שכ' במרדעת שלא ילכלך בגדיו והעט"ז שהביא שם דק שפיר שכ' שלא ילכלך בזבל:

ז

בתוי"ט ד"ה ומנעל של זרד פי' הר"ב מחופים מבפנים בלבדים כו' ולא ידענו טעמא מאי דא"ח כו' ול"נ פשוט משום דלבדין אינן אסורים משום כלאים אלא מדרבנן כדלקמן מ"ט בהרע"ב לכן א"ח לספיקן וכ' עוד והר"ש מפרש בהפך כו' וגם לזה צריך טעם ול"נ משום דא"ח רק בבגד צמר שמא שם בו פשתן אבל לא בהפך וגם מלשון הר"ש משמע דנותנין בו פשתן כמו שהוא בלתי טוי ואולי אף לא מנופץ וא"ש בפשיטות דלא הוי שעוע ולא טוי דאין בו משום כלאים ובסה"ד בבאור דברי הרמב"ם נראה שמפרש דעקב הוא תחתית הרגל וז"א אלא הוא אחורי הרגל לצד מטה כדמוכח בכ"ד בש"ס:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף