מתנות כהונה על בראשית רבה/סט

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ סט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה סט

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  

א  [עריכה]

ככמהות. שגידולן הוא מליחה המים כדאיתא בפרק כיצד מברכין ובילקוט תהלים גרס כאמבטות ופי' הערוך ערך אבט בריכות מים קטנות שבבית המרחץ וע"ש שוב:

כשם שנפשי כו'. רישא דקרא צמאה לך נפשי כמה לך וגו'. כשם שהנפש הנשמה נקראת נפש:

רמ"ח אברים כו'. ולכן חזר ואמר בשרי:

ב  [עריכה]

כיון שעמד אבינו יעקב שמה יחד כו'. ע"כ לשון רש"י:

איש. יעקב נקרא איש תם:

רעהו. השכינה נקרא ריע וחבר של ישראל שנאמר רעך וריע אביך אל תעזוב:

ג  [עריכה]

עולים ויורדים. וקטרגו עליו וצחקו בו כדלעיל ועיין בעקידה בפ' זו ותנוח דעתך:

על סולם ניחא. והוא כלשון בני אדם:

מי מתקיים עליו. איך יפול על לשון בני אדם לומר שיתקומם עליו:

אלהיהם מתקיימין עליהם. ע"ד שאמרו חז"ל בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפין כח בגבורה של מעלה ובהפך כתיב צור ילדך תשי מלשון תשות כח כביכול וכעין זה פירשו בעקידה פרשה זו:

מי מתקיים. בעקידה ואב"א גרס שהוא מתקיים בניחותא ולא בלשון תמיה והכוונה אחת היא:

ד  [עריכה]

תשעה עשר הם. י"ט פעמים נזכרו האבות בתורה:

ה"ג נצב עליו וגו' לית הוא כו' והטעם שלא נזכר רק אברהם ויצחק:

חד מנהון. אחד מן אותן י"ט פעמים והטעם כיון דכתיב שמי כאילו כתיב יעקב בהדיא דמי:

מן תחות רישך כו'. כלומר שיעור מה שתחת ראשך ומה שמונח תחתיו:

ובלבד שיהא כו'. שיעקב יהא נקבר בארץ ולכן כתיב שוכב לשון שכיבה עם אבותיו וכאן הזהיר אותו שלא יקבר בח"ל:

ה  [עריכה]

דממיגין כו'. נתבאר לעיל סוף פרשה מ"א:

מן חוביך. שעושין אותך ריקם מעונותיך:

כרים. לישב עליהם ולעיל פרשה מ"א גרס רדים פירוש כלי מחרישה לא תחרוש תרגומו לא תרדי וכן מצאתי כאן באב"א ופירש כן:

תרעייא. לשון שבירה וקריעה שנאמר מלפני אלוה יעקב הרי שבזכות יעקב נקרע וכן פירש רש"י ועיין בערוך ערך תרע:

מן המזרח למערב. פירש רש"י שנאמר מפאת קדים עד פאת ימה יהודה א':

ימין ושמאל. הרי צפון ודרום:

ו  [עריכה]

בדרך. כלומר מה שאמר יעקב בדרך הזה א"ל הקב"ה בכל אשר תלך ועיין ריש פרשת בחוקותי הגירסא יותר נכונה וצ"ל דאתיא כמאן דאמר לקמן פרשה ע' מסורסת היא פרשה זו ויעקב אמר בראשונה אם יהיה אלהים עמדי וגו' והקב"ה השיבו עליהם הנה אנכי עמך וגו':

ז  [עריכה]

ממשנתו. מלימודו היה עולה למדרגת הנבואה להביט בהקיץ תמונת ה':

ושיפועו מגיע עד בית המקדש. סוף שיפועו של הסולם דהיינו ראשו כך משמע פירושו ומייתי ראייה מדכתיב ויצא יעקב מבאר שבע מכלל שרגלי הסולם שם היו ומשם ירדו אליו מלאכי א"י לשמרו:

ומה נורא וגו'. משמע שהיה מכוון נגד ב"ה שהוא בית אלהים וזה שער השמים מכוון כנגדו ור' יהודה סבר מדקרא למקום לוז בית אל שמע מיניה ששער השמים ששם ראש הסולם מכוון כנגדו ומדייחד המורא למקום ב"ה ששם היה שוכב שמע מיניה שלפחות רגלי הסולם היה שמה אכן רש"י פי' בפי' החומש שיפועו אמצע שיפוע וראיתי למהר"ר אליהו המזרחי שגם הוא היה חוכך בו ונקיתי אך הפעם:

עתיד שער זה כו'. וזה שער השמים הוא דברי הקב"ה שיעקב אמר שאינו כ"א בית מיוחד לאלהים ואמר הקב"ה שהוא וכל הצדיקים כיוצא בו יש להם ממשלה על שער זה שיהא נפתח בשבילם ולשמירתם:

ה"ג בית אלהים וגו' בנוי ומשוכלל ודייק מסיפיה דקרא דכתיב וזה שער השמים וכתיב התם כי חזק בריחי שעריך והכי מוכח בילקוט בהדיא:

ח  [עריכה]

הטריף. לקמן פרשה פ"א גרס הרטיב ושם גרסינן ליה מאמר זה רש"י וערוך:

לוז היה עומד. אילן לוז היה עומד על פתחה ולפיכך לא ידע איש את מבוא העיר:

הפטרה. סיום וסילוק הדרשה לכבוד האכסניא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף