שפת אמת/עירובין/יא/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א בית מאיר קרן אורה רש"ש גליוני הש"ס |
בגמ' ומנא תימרא כו' ש"מ. השתא למסקנת הגמ' לר"י דקיי"ל כוותי' לגבי ר"ל מהני צוה"פ מן הצד בכלאים כל שאינו יותר מעשר וביותר מעשר לא מהני, וצ"ע שהשמיטו הרמב"ם והפוס' דין זה גבי כלאים:
במשנה הכשר מבוי כו'. עי' מ"ש בפי' הר"י והרע"ב דהלכתא למשה מסיני אתי להוסיף כו' ומשמע דס"ל בלשון הגמ' דמה"ת יש חילוק בין לזרוק בין לטלטל דלא כפי' רש"י, ואולי י"ל הלכתא היינו הלכה ותקנה דרבנן דהא לעיל (ב.) אמרינן מבוי דרבנן, [כנראה מפי' הרע"ב בתרומות (פ"ב מ"א) דבדרבנן נמי אמרינן הל"מ ע"ש, אך בגמ' בב"מ (קיב:) וכן בשבועות (מה.) דפרכי' הני הלכתא נינהו לא משמע כן], אח"כ ראיתי שהתיו"ט ג"כ נדחק בזה, [ועי' מ"ש בפי' ר"נ גאון לעיל (ב.) שהוא בכלל מ"ש שתיקן שלמה עירובין ותקנת נביאים ג"כ נקרא דרבנן ע"ש, אך לפמ"ש הסמ"ג בעשין דרבנן בשם ר"ה גאון הטעם שתיקן שלמה עירובין מפני שהיו כל הימים במלחמות עד שלמה ובמחנה פטורין מעירובי חצירות ע"ש, משמע דלא הוי בכלל תקנת שלמה אלא ע"ח ולא תקוני מבוי]:
שם בגמ' או דילמא לחיין בלא קורה כו'. יש להסתפק לפ"ז אי אתי ר"א לאפלוגי דדוקא לחיין אבל לחי וקורה לא מהני או דמהני גם בלחיין וה"ה דלחי וקורה נמי מהני, ולקמן אמרי' הלכה כר"א בפסי חצר משמע דר"א דוקא לחיין קאמר דהא לא אשכחן בחצר דיועיל לחי משהו וקורה, וכן מוכח מהא שהקשו התוס' שם ד"ה ור"נ כו' דהו"ל למימר הלכה כרבי ואי יועיל לחי וקורה לא הוי מקשין כלום [דאי הוי אמר הלכה כרבי לא הוי ידעינן דמועיל נמי לחי וקורה בחצר] כנ"ל: