שפת אמת/עירובין/יא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־10:57, 20 באוגוסט 2020 מאת תיכון לעד (שיחה | תרומות) (דף י"א ב')
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
קרן אורה
רש"ש
שפת אמת
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת


שפת אמת TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png ב


דף י"א ע"ב

בגמ' ומנא תימרא כו' ש"מ. השתא למסקנת הגמ' לר"י דקיי"ל כוותי' לגבי ר"ל מהני צוה"פ מן הצד בכלאים כל שאינו יותר מעשר וביותר מעשר לא מהני, וצ"ע שהשמיטו הרמב"ם והפוס' דין זה גבי כלאים:


במשנה הכשר מבוי כו'. עי' מ"ש בפי' הר"י והרע"ב דהלכתא למשה מסיני אתי להוסיף כו' ומשמע דס"ל בלשון הגמ' דמה"ת יש חילוק בין לזרוק בין לטלטל דלא כפי' רש"י, ואולי י"ל הלכתא היינו הלכה ותקנה דרבנן דהא לעיל (ב.) אמרינן מבוי דרבנן, [כנראה מפי' הרע"ב בתרומות (פ"ב מ"א) דבדרבנן נמי אמרינן הל"מ ע"ש, אך בגמ' בב"מ (קיב:) וכן בשבועות (מה.) דפרכי' הני הלכתא נינהו לא משמע כן], אח"כ ראיתי שהתיו"ט ג"כ נדחק בזה, [ועי' מ"ש בפי' ר"נ גאון לעיל (ב.) שהוא בכלל מ"ש שתיקן שלמה עירובין ותקנת נביאים ג"כ נקרא דרבנן ע"ש, אך לפמ"ש הסמ"ג בעשין דרבנן בשם ר"ה גאון הטעם שתיקן שלמה עירובין מפני שהיו כל הימים במלחמות עד שלמה ובמחנה פטורין מעירובי חצירות ע"ש, משמע דלא הוי בכלל תקנת שלמה אלא ע"ח ולא תקוני מבוי]:


שם בגמ' או דילמא לחיין בלא קורה כו'. יש להסתפק לפ"ז אי אתי ר"א לאפלוגי דדוקא לחיין אבל לחי וקורה לא מהני או דמהני גם בלחיין וה"ה דלחי וקורה נמי מהני, ולקמן אמרי' הלכה כר"א בפסי חצר משמע דר"א דוקא לחיין קאמר דהא לא אשכחן בחצר דיועיל לחי משהו וקורה, וכן מוכח מהא שהקשו התוס' שם ד"ה ור"נ כו' דהו"ל למימר הלכה כרבי ואי יועיל לחי וקורה לא הוי מקשין כלום [דאי הוי אמר הלכה כרבי לא הוי ידעינן דמועיל נמי לחי וקורה בחצר] כנ"ל:

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף