שפת אמת/עירובין/יב/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
בגמ' וכ"ת ד' מכאן כו' כי סליק ר"ז כו' רבי היא וס"ל כר"י כו'. לכאורה קשה דכיון דמסיק דאתי כר"י א"כ הוי מצי למימר נמי כשינויא דוכי תימא דצריך ד' מכאן וד' מכאן והתם ר' יוסי היא, אכן נראה דלק"מ דהא באמת ר"י לא איירי כלל בחצר רק במבוי מחמיר דצריך לחי של ג' טפחים וא"כ למסקנא דסגי ב' לחיין דמשהו א"ש דמ"מ לר' יוסי דגם בלחי מבוי צריך ג' ה"ה לחיין בחצר הוי כלחי א' במבוי וצריך ג' מכאן וג' מכאן, אבל אי נימא כדאמרינן וכ"ת דד' וד' בעינן א"כ אדרבה לר' יוסי יש להחמיר טפי להצריך ד' וד' כנ"ל פשוט.
ומה"ט נראה כשיטת התוס' דר"י ס"ל כרבי דלפרש"י מדאמרי רבנן חצר ניתרת בפס א' היינו ד' ובב' רוחות סגי במשהו ע"כ ס"ל לרבי דבעינן ב' פסין של ד', ואין לומר דרבי ס"ל כר' יוסי ב' פסין של ג' וכמ"ש המהרש"א, דא"כ רבי בא לחלוק אהא דלרבנן סגי בב' משהוין קאמר הוא דצריך ג' א"כ העיקר חסר מן הספר והו"ל לפלוגי במבוי בשיעור לחי, אלא ע"כ רבי ס"ל ב' פסין של ד' אלא דממילא קאמר הגמ' דהא דתני ר' אדא ס"ל כר"י ולכך סגי בג' ג' וע"ז קשה הא ר"י לא מיירי בחצר כלום וכדכתיבנא לכן פי' התוס' א"ש טפי ודו"ק. שוב ראיתי דמפורש בגמ' לקמן (יד:) דרבי קאי כר"י בלחיין ע"ש [א"כ משמע כפי' המהרש"א הנ"ל לשיטת רש"י], ובאמת תימה על התוס' מגמ' הנ"ל, וראיתי אח"כ שגם בתו"ח עמד על התוס' בזה. וגם קשה קצת לפי' התוס' לשון הגמ' רבי היא וס"ל כר"י דהא כל הפלפול בגמ' מעיקרא ופסק דר' יוחנן נמי אליבא דרבי קאי ולא הו"ל למימר אלא דס"ל כר"י: