מראי מקומות/שבת/קמה/א

לגופן מותר וכו', וטעם ההיתר אי משום מלשאצל"ג או משום אינו מתכוון? עי' תוס' לעיל עג: תוס' כתובות ו. ובאגלי טל.

כבשין שסחטן לגופן וכו', בטעמא דרב שמתי למימיהן: עי' רש"י ותוס', והאם רבי יוחנן הסובר דסוחט למימיהן חייב חטאצ אוסר בכל הפירות דאין הדרך לסוחטן? עי' רשב"א ור"ן, ועי' מג"א באה"ל ופרי מגדים שכ' סעי' ז'.

ועד עד מפי עד כשר וכו', האם גם כששמע העדות בב"ד? עי' סמ"ע וט"ז חו"מ ל'.