מראי מקומות/שבת/קמד/ב

מראי מקומות שבת קמד ב

כיון דלאו בני סחיטה נינהו אפילו לכתחילה נמי, טעם ההיתר בזה? עי' תורי"ד – שלא כדרך, (ועי' אגלי טל בפתיחה שיש שינוי המתיר לכתחילה), רשב"א וריטב"א.

ערביא אתרא הוא וכו', ומתי מנהג של מקום עחד קובע לכל העולם? עי' תוס' לעיל צב: שבעי שכל העולם אם היו באותו מצב היו עושים כן, ועי' ב"י ורמ"א שכ' לגבי פרי הנסחט במקום אחד אי נאסר לכל העולם, ועי"ש בבאור הלכה.

כיון דאחשבינהו הוה להו משקה, ואי מהני לכל הפירות או רק לתותים ורימונים? עי' רש"י ותוס' רי"ף ורא"ש, ועי' ב"י וב"ח שכ' מה שהקשו ממי תרדין במקוה ועי' באור הלכה.

אמר ר"ח מדברי רבינו נלמד חולב אדם עז לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה, ובאיזה עז איירי? עי' תוס' ובשלטי גיבורים, וחיובו של חולב משום מה? עי' רש"י ורשב"א לעיל צה:, ורשב"א בשיטמ"ק כתובות ס:, והאם מוכח מכאן שיש דישה גם שלא בגידולי קרקע? עי' תוס' לעיל עג:, רשב"א לעיל צה:, רמב"ם ח' ז' מ"מ ובריש ספר שביתת השבת.

תוד"ה חולב, אי כוונתם משום דש או משום בורר? עי' מהרש"א, ועי' באור הלכה שכ' סעי' ה', וע"ע רמב"ן, ובר"ן הביא שי"א שגם בשבת מותר.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף