אליה רבה/אורח חיים/תקעד

אליה רבה ‏ אורח חיים תקעד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] ודעתו לחזור וכו'. ואם קיבל הוא עליו אפילו אין דעתו לחזור צריך להתענות תוס' תענית דף י' ובלא קיבל ודעתו לחזור כתב הט"ז דש"ס מיירי שהיה במקום שמתענין בשעת קבלת תענית, דאם לא כן ודאי לא חלה עליו גזירת קהל שלו כיון שאין שם ביום התענית, עד כאן. ובתענית הקבוע על גזירה שעברה נראה דהוי כמו שהיה בשעת קבלה, ואם כבר התענה בעירו אפשר דהוי כקיבל בפירוש וצריך עיון:

ב

[ב] [לבוש] וישתתף וכו'. ואם כן אפשר כשמתענין על צרה שעברה מותר לאכול בצינעה אם דעתו לחזור וצריך עיון, מגן אברהם, ונראה להחמיר דגם גזירה שעברה מיירי משתתף בצרה על העבר ועוד הא כתב הב"ח טעם דאסור בצינעה דמתוך שיאכל פניו צהובות והוי פרהסיא, וקשה על מגן אברהם דהוא גופיה כתב כהאי גוונא בס"ק ד':

ג

[ג] כיון שלא קיבל וכו'. והט"ז פסק אף שלא קיבל אם היה שם בשעת קבלה אסור חוץ לתחום ופירש כן דברי הטור וכן מצאתי בספר צידה לדרך מאמר ה':

ד

[ד] חוץ לתחום וכו'. אפילו אין דעתו לחזור מותר (ב"ח):

ה

[ה] ביום התענית וכו'. הנכנס לעיר ומצאו שמתענין הרי זה משלים עמהן (תוספתא פרק ב' דתענית), ונראה לי פירושו אף שאכל היום קודם שבא לעיר. מכל מקום משלים עמהן ואינו אוכל:

ו

[ו] ואפילו שלא בפניהם וכו'. כן כתב רמ"א, ונראה לי שמפרש מה שכתב למעלה ואל יראה עידונין וכו' ורצה לומר דאף בשכח ואכל לא יאכל יותר אף שלא בפניהם ומגן אברהם הקשה ונדחק בחינם עיין שם:

ז

[ז] [לבוש] שהוא מצוה וכו'. והבית יוסף משמע קצת הטעם דלא תהא גלמודא כל כך, ועל טעם הלבוש קשה הא קיימא לן ביו"ד סימן קצ"ד דטבילה בזמנה לאו מצוה אם לא משום פריה ורביה, גם תמיה לי דהבית יוסף הוציא עיקר דין זה מירושלמי ולא ראה באגודה פרק קמא דתענית שפירש הירושלמי דלחשוכי בנים הוא דמותר בליל טבילה משום דאשה מתעברת סמוך לטבילה, וממילא מתורץ קושייתו של מהרש"א בתוס' תענית דף י"א ובאליהו זוטא הארכתי בזה, שוב נדפס ספר מגן אברהם ופסק נמי דאסור בליל טבילה אם לא לחשוכי בנים וכן פסק בספר נחלת יעקב פרשת מקץ, ועיין סימן ר"מ ס"ק כ' כתבתי נמי ראיה בשם הזוהר מיהו לחשוכי בנים מותר מכל מקום במשמעות ש"ס דילן אף אחר ליל טבילה עד שתתעבר ועיין סימן תקנ"ד ס"ק [י"ט]:

ח

[ח] חשוכי בנים וכו'. פירש הט"ז דוקא שחשוך לגמרי שהולך ערירי, אבל מי שלא קיים פריה ורביה אסור, ותימא עליו שהרי בהדיא פירש רש"י דף י"א דאם לא קיים פריה ורביה מותר. וזה לשון ספר צידה לדרך מאמר ה' אסור לשמש מטתו אם קיים מצות פריה ורביה עד כאן לשונו, מבואר דאם לא קיים מותר אף שיש לו שני בנים אם אין לו בת וכן מבואר ברמב"ם פרק ב' מהלכות תענית, וכן משמע בר"ן גם סותר דברי עצמו שכתב בספר דברי דוד פרשת מקץ זה לשונו האי איסור תשמיש לאו לגמרי הוא אלא תשמיש שהוא לתענוג בעלמא אסור אבל לקיום המין או דיצרו תקיף עליו ויש חשש השחתת זרע אין איסור ודבר זה בכלל חשוכי בנים הוא אלא דמילתא דפסיקא נקט עד כאן לשונו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.