אליה רבה/אורח חיים/תקעה

אליה רבה ‏ אורח חיים תקעה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] סדר תעניות וכו'. מצות עשה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שלא תבוא על הציבור, וידוע הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו' וזהו שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם אבל אם לא יזעקו וכו', ומדברי סופרים להתענות וכו' (רמב"ם) וכתב מגיד או שופר או חצוצרות, ומגן אברהם בריש סימן תקע"ו תמה למה אין אנו נוהגין לתקוע בעת צרה ואף שאין תענית ציבור בבבל, מכל מקום הלא מדאורייתא מצוה לתקוע בלא תענית, ועיין מה שכתבתי בסימן תקפ"ה דתקיעה זו מעומד:

ב

[ב] [לבוש] כמו ביום כיפור ותשעה באב וכו'. בטור לא כתב אלא ביום כיפור משמע דתוספות מבעוד יום בעינן והלבוש סיים נמי בתשעה באב להורות דרק בין השמשות אסור ולא תוספות וכן הסכים המגיד פרק ג' דלא יהיו חמורין אלו מתשעה באב:

ג

[ג] המוכרות מאכל וכו'. אבל חנויות של משתה אסור לפתוח רק מטין דהא יכולין לקנותו בערב שבת מה שאין כן מאכל שצריך הכנה:

ד

[ד] [לבוש] שהם רבים וכו'. ואם כן אם ציבור גזרו שלוש תעניות ויש אדם חלוש שאינו יכול להתענות כולם אין צריך להתענות כלל וצריך עיון (מגן אברהם):

ה

[ה] של שמחה וכו'. קאי למעלה גם אמשא ומתן דאינו אסור אלא של שמחה וכמו שכתב סימן תקנ"א. וממעטין באירוסין וכו'. פירוש שאין מארסין כלל בו (מגן אברהם), דחמירי מתשעה באב שמארסין בו תוספות מגילה דף ז', וצריך עיון ממה שכתבתי בס"ק א' בשם המגיד:

ו

[ו] מתענין וזועקין וכו'. אבל לא בשופר (בית יוסף):

ז

[ז] עד שיבשו וכו'. ואם לא יצא זמנה של רביעי מתענה י"ג תעניות כפי הסדר ואם אין שהות כל כך מתריעין מיד למה שהם צריכין לזרוע בתחילה בית יוסף מר"ן:

ח

[ח] אבל וכו'. והוא הדין כשעונות הגשמים שלהם אחר שבועות בית יוסף:

ט

[ט] [לבוש] אלא בנפש וכו'. ודוקא בשעת התפילה אבל קודם התפילה שרי ולכן אמרינן ליה בפסוקי דזמרא בשבת תוס' מגן אברהם:

י

[י] ועיין לעיל סימן תקס"ט וכו'. ששם נתבאר בירדו קודם חצות שאם תלמידי חכמים ורוב ציבור רוצין להשלים אין היחיד רשאי לפרוש וצריך עיון בירושלמי שהביא בית יוסף דנחית מטרא ברמשא סליק ר' מנא ובעי למשתיה אמר ליה ר' יודן ר"י המתן שמא ימלכו להשלים הרי דאחר חצות תלוי בהמלכתן ויש ליישב בדוחק:

יא

[יא] [לבוש] שהוא הודו וכו'. כן כתב בית יוסף בשם הרי"ף אבל מגן אברהם פסק כפסקי תוס' תענית שהביא בית יוסף דיש להתחיל משיר המעלות הנה ברכו וגומר העומדים בבית ה' בלילות מפני ששירת הגשמים בלילות ואומר מעלה נשיאים מקצה הארץ, עד כאן. וצריך עיון הא בפסחים דף קי"ח מהיכן הלל הגדול ר' יודא אומר מהודו וכו' ר' יוחנן אומר משיר המעלות וכו' ופסקו כל הפוסקים שם כר' יודא וכמו שכתב בסימן ת"פ, גם לא ידעתי הפירוש שכתבו ששירת הגשמים בלילות, שוב ראיתי בירושלמי סוף פרק ג' דתענית איזה הלל הגדול ר' חנינא אמר מהודו וכו' א"ר יוחנן ובלבד שעומדין בבית ה' ולמה אילן תרתי פרשתא מפני שירידת גשמים כלולה בהן על דעתיה דר' יוחנן ניחא דכתיב מעלה נשיאים וכר' חנינא מה בגין דכתיב נותן לחם וכו' עד כאן לשונו. ואי לאו דמסתפינא הייתי אומר שנפל טעות בפסקי תוס' שצריך לומר שירידת גשמים כלולה (כמו בירושלמי) וטעו והדפיסו ששירת הגשמים בלילות, ואין להקשות לפי זה למה מתחילין משיר המעלות דיש לומר דסבירא ליה דחדא פרשתא הוא עם הללויה וכו' שעומדים או מטעם אחר, וראיה דבש"ס דילן קאמר נמי ר' יוחנן משיר המעלות כדלעיל ועיין בתוס' פסחים דף קי"ד ע"א, ומכל מקום לדינא כיון דאיכא פלוגתא בש"ס דילן וקיימא לן דלא כר' יוחנן אין לשנות ואף דהכא יש טעם דכתיב ביה מעלה נשיאים ודאי בפסחים נמי יש טעם לר' יוחנן ועוד דהכא והתם תנא במתניתין וברייתא סתם הלל הגדול, איך נפרש לחלק פירושו ועוד דבתוספתא סוף פרק ב' דתענית מצאתי נמי כן בפירוש המשנה סוף פרק ג' דתענית ראיתי שכתב זה לשונו מהודו עד שיר המעלות, עד כאן, והוא תמוה:

יב

[יב] [לבוש] לשכרות אומרים וכו'. והוא הדין אם רצו רוב הציבור להשלים יאמרו הלל הגדול קודם אכילה מגן אברהם ועיין סימן תקס"ט, וצריך עיון דאם כן גם בירדו לאחר חצות דמשלימין יאמרו הלל קודם אכילה דלילה, אלא אין אומרים אלא כשאוכלים ביום, וכן משמע במגיד סוף פרק א':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.