דרישה/אורח חיים/תקעד

דרישה ‏ אורח חיים תקעד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואסור לשמש בו המטה חוץ מבליל טבילה כן דקדק ב"י מהירושלמי ובזה נלע"ד ליישב מה שהקשו התוס' בפ"ק דתענית מלוי שנולדה לו יוכבד בין החומות ברדתם למצרים ואיך שימש בשני רעבון דאין לתרץ קודם מתן תורה היה דהא יליף זה שם בגמרא מיוסף שנא' בו וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב ובזמן א' היה ותירצו שם התוס' דלכ"ע לא הוי אסור אלא למי שרוצה לנהוג עצמו בחסידות כיוסף לא שימש אבל שאר בני אדם שמשו והר"ן תירץ שאינו אסור אלא בזמן שישראל שרויין בצער ובני ישראל יודעים היו בעצמן שהן שבעים ויוסף נמי הוו יודעים בו שהוא שרוי בריוח אבל יוסף היה סובר שהן שרויין בצער ולפיכך לא שימש וב"י הקשה ע"ז התירוץ איך ידעו ז' חדשים קודם רדתם למצרים שיוסף היה שרוי בריוח ומהר"ר אליה מזרחי תירץ שלוי חשוך בנים היה שעדיין לא הוה לו בת ולכך היה מותר (וכמ"ש לקמן בע"א) וב"י הקשה ע"ז דא"כ יוסף ג"כ היה מותר שהרי לא היה לו בת דא"כ הו"ל למנותה בכלל שבעים נפש יורדי מצרים וב"י תירץ דקודם מתן תורה היה מותר לכל ולא מייתי הגמרא מיוסף אלא אסמכתא בעלמא מיתורא דקרא ע"ש. ולע"ד יותר נראה דאון להקשות מלוי שנולדה לו יוכבד די"ל דנתעברה ממנו אשתו בליל טבילתה דאין להקשות הא עדיין לא נצטוו אדין נדה דהא ע"כ קיימי כל התורה דאל"כ למה לא שימש יוסף בשנת רעבון וק"ל. במסכת תענית איתא אמרי ליה לרב יהודא איכא מותנא בחזירי גזר תענית משום דדמיין מעייהו לבשר אדם יש שלמדו מכאן ק"ו שגוזרין תענית אם יש באומות דבר ואחרים חולקים וסמכו דבריהם מפרק במה מדליקין שטנא בתרי אומות לא שליט וב"י פסק כסברא ראשונה דק"ו הוא וכ"כ רא"ף בהגהותיו:

מעבר לתחילת הדף ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.