פלתי/יורה דעה/ל

פלתי ‏ יורה דעה ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי	עריכה

(א) נפתחה וחסר כסלע טריפה יש מיני אווזות שנבראו בחסרון בעצם גלגלתם אבל לא ניקב הקרום ויש סימן על ראשם בנוצות שהם קצת גבוה שקורין שעפליך וקצת חושבין לאסור בשני טענות א' כי כסלע כפי מ"ש רי"ו הוא בראם הגדו' ומכאן ואילך הכל לפי ערך וגדלו וא"כ לפי ערך ראם אווז' ומכ"ש בר אוזזא זו זוטר' לי' שעורי' למאד עד שנקב שיש בו חסרון כל דהו מיטרי' דהוי בערך חסרון כאיסור: ויש לעיין כי כבר כתבתי בסימן מ"א כי בזה מחלוקת רבוותא אי משערין מראמי' גדולים וממנו למטה הכל לפי ערך או כל בהמה וחי' גדולם וקטנה הכל שעורא חד רק בעוף משערין לפי ערך הבהמה ולפום הנך רבוותא א"כ בבהמה קטנה דשעור' סלע בעוף יש כאן ערך בהמות בחסרון ולא מועיל חסרון כל דהו כי אם לפחות שליש סלע וכדומה אבל לדעת האומרים דמן שור הגדול מתחיל הערך א"כ בעוף הנ"ל חסרון כל דהו מחשב סלע ועיין לקמן בסי' מ"א סתם הש"ע כהך דיעה ובאמת לפי הך דיעה ראשונה מרווח יותר דהא הך חסרון דסלע באדם אתמר בחסרון גלגלת לטמא באהל ואיך הי' ערך אדם וערך שור הגדול בשוה זו לא שמענו וגם אם במין ח' יש ג"כ ערך והבדל בין גדול לקטן כמו בין שור לעגל א"כ חסרון בגלגלת דאינו מטמא יהי' הבדל בין אדם גדול לאדם קטן וזהו לא מצינו בשום מקום ואם באנו להך דיעה דמשערין הכל לפי ערך שור גדול א"כ ע"כ צ"ל חסרון בגלגלת' היינו חסרון ביד ולא נברא חסר דהא אם בשור הגדול סלע שור בן יומו חסרון כל דהו מטריף וא"כ בנברא חסר הא אז הי' בן יומו ומטריף בחסרון כל דהו וכי יחזור הטריפה לכשרותו כשיגדל וא"כ איך יהי' ואיך תמצא חסרון בסלע ולמה קתני בניטל וכסלע לתני בנברא בחסרון כל דהו וזהו כונת ת"ה בסי' קע"ז דכתב דחסרון בשדרה היינו ניטל ביד ולא נברא חסר דהא כייל לי' בהדי חסרון גלגלת וזהו איירי בניטל ביד ולכאורה קשה היא גופי' מנ"ל ולפי מ"ש ניחא דס"ל לת"ה כהרא"ש דמשערין בשור הגדול ואם כן א"א בנברא חסר ודו"ק. כללו של דבר מכל צד משמע בכהאי גוונא בנברא מותר ועיין לקמן סי' ל"ד דכתב דשיעור איסר הוא לכל פחות חצי רוב רוחב הקנה אם כן פשיטא דסלע גדול מאיסר הוא לפחות שיעורו כך וזהו אינו באווזות: ובפרט כי זה חסרון דגלגלת לאו הסכמת כל פוסקים כי רבים חולקין ומכשירין ובפרט אם קרום העליון קיים בעל עיטור והרא"ש כפי שהעיד הטור בנו ורבינו יונה: ובדברי תוס' יש ספק כי הא דפריך בגמ' ריש פרק א"ט על ח"י טריפות שמנה ר"י ולחשוב חסרון בשדרה דתניא כמה חסרון בשדרה ב"ש אומר ב' חולי' וב"ה אומר חוליא אחת ואר"י אמר שמואל וכן לטריפה והקשה התוס' דשם ג"כ נאמר חסרון בגלגלת ב"ש אמר כמלא מקדח וב"ה אומר כדי שינטל מן החי וימות דהוא סלע ואר"י אמר שמואל וכן לטריפה ולמה פריך הגמ' מחסרון בשדרה ולא מחסרון בגלגלת ותי' דר"י לא קאי אגלגלת דס"ד דחסרון דגלגלת הוי עס חסרון דקרום ובהמה מיטרפה בנקיבת הקרום לבד והא דתנן בעירובין דחשיב תרי חומרא דסתרי כגון שדרה וגלגלת אגב שדרא נקט גלגלת וכו'. #א) צ"ע בתוס' כי יש להבין מה זה שכתבו בתוס' דס"ד דחסרון דגלגלת הוי עם חסרון דקרום הא לפי התוס' באמת כך הוא מדלא פריך בהך ואת"ל דס"ל לתוס' רק בס"ד אבל במסקנא חסרון גלגלת לבד בלי קרום ליטרף די"ל חסרון בשדרה וגלגלת חדא היא מלבד דתוס' שם ד"ה הנך כתבו אם אין שווין בשיעור לא חשבינן כחדא אף א"כ א"צ לתוס' לדחוק ולומר גלגלת דנקט בעירובין אגב שדרה וכדי נקטי דהא למסקנא משפט אחת לגלגלת כמו לשדרה. #ב) ונראה ליישב דלכאור' יש ליישב קושי' התוס' בפשוט דזה ודאי מקובל מקדמונים דחסרון בגלגלת כדי שינטל מן החי וימות ויש בזה המאמר חסרון בגלגלת שני פירושים אם כוונו לגלגלת בלבד אובצירוף הקרו' ומילתא דא נתברר מהך אי טריפה חיה או אינו חיה אי טריפה אינו חיה ובמשנה נאמר חסרון הקרום טריפה וכיון שאינו חי' הרי זה שניטל מן החי וימות וא"כ לאיזה צורך נאמר חסרון בגלגלת דל גלגלת מהכא הלא בחסרון הקרום לבד ניטל מן החי וימות וע"כ דכיוונו לחסרון גלגלת לבד אבל אי אמרינן טריפה חי א"כ אף דמיטריף בנקיבות הקרום מ"מ אינו שינטל מהחי וימות ולענין טומאות אוהל אינו טהור עד שיחסור כ"כ כדי שינטל מהחי וכו' דאז נפקא לי' מתורת אדם ולכך בעינן תרווייהו גלגלת וקרו' ואז גבר החולשא שינטל מהחי וימות וא"כ א"ש לדידן דקיי"ל טריפה אינו חי א"כ חסרון דגלגלת בעצם לבד מטריף ושפיר קאמר שמואל וכן לטרפה על גלגלת לבד ואמרינן בעירובין דהוי תרי חומרא וכו' אבל לתנא דבי ר"י דס"ל טריפה חי' י"ל כהנ"ל חסרון גלגלת היינו עם הקרום דאף דמיטריף בקרום מ"מ אינו בכלל שינטל מהחי וכו' וא"כ א"א לו למנותו בחשבון הטריפות דכבר חשב ליה ניקב הקרום וצ"ע לכאורה. ומה #ג) שיש ליישב נראה דקשי' לי' לתוס' קושיות התוס' בעירובין דמאי קמ"ל שמואל וכן לטריפה כיון דקתני שינטל מהחי וימות פשיטא דטריפה הוא דהא מיית וליישב כי תירץ התוס' בעירובין דחיקא ליה ולכך ס"ל דשמואל אמר למילתי' למאן דאמר טריפה חיה ולגבי טומאה מקובל בידינו דצריך להיות כ"כ שינטל מהחי וימות ואז טהור מטומאת אהל א"כ י"ל הנ"מ לטהר טומאת אוהל בעי שיעור סלע דאי הוי ליה חסרון כ"כ ודאי מיית אבל לטריפה לא בעינן שיעורו דסלע דבאמת אינו מיית ומ"מ טריפה היא דטריפה חיה ולכך קאמר שמואל לא כן היא וכן לטריפות דשיעור הנאמר בטומאה הוא הנאמר לענין טריפות ובעינן סלע דוקא וזה מין הטריפות חמו' עד שאפי' מיית ביה אע"ג דבעלמא טריפה חיה וא"כ קושי' התוס' שפיר מעירובין דל"ל דסוגיא דשם קאי למ"ד טריפה אינו חי' דהא עיקר מימרא דשמואל אתיא כמ"ד טריפה חי' ודו"ק. וכן מצאתי בנדה דף כ"ד דס"ל לשמואל בריה שיש לו ב' גבין וב' שדראו' דבאשה הוי ולד לטומאת לידה ואף דודאי טריפה דכל יתר כנטול דמי' ואילו גבי גוף אטום מסקינן למ"ד טריפה אינו חי' אינו טמאה לידה וע"כ צ"ל דס"ל לשמואל דטריפה חיה ודוק (ועיין מה שכתבתי לקמן בסי' ל"א). ומעתה גם דברי התוס' דכתבו לס"ד ניחא. #ד) דקשה לי' לתו' לר"ת דאוקי הך חסרון דגלגלת רק באדם ולא בשארי בעלי חיים הא קתני במתני' כדי שינטל מהחי וימות מלת מהחי מורה על כל מיני חיה דאל"כ ה"ל למתני מאדם וא"כ איך נימא לר"ת דאיירי דוקא באדם רק אי אמרינן טריפה חי' כדעת שמואל ותנא דבי ר"י וא"כ חסרון הקרום באדם כשר ובבהמה טריפה אבל מ"מ אינו בכלל ינטל מן החי וימות דטריפה חי' אבל בנחסר גם הגלגלת איכא תרתי לריעותא אז בכל בעלי חיי' כשינטל ימות ומיני' באדם אף דאית לי' מזל מיטרפא כיון דחזינן דהאי חולשא כ"כ עד שגורם מיתה בבעלי חיי' וא"ש וזו הכל לשמואל ולתנא דבי ר"י אבל לדידן דקיי"ל טריפה אינה חי' א"כ ל"ל חילוק ר"ת לחלק בין אדם לבהמה דהא מהחי קתני דכולל כל מיני בעלי חיים ותירץ הנ"ל לא שייך דהא טריפה אינו חי' וע"כ מקרה אחד לאדם ולבהמה ולתנא דבי ר"י לא קשה ולחשוב כו' דהוא ס"ל טריפה חי' ושפיר יש הבדל בין אדם לבהמה ושפיר כתבו התוס' לס"ד דבמסקנא לא קאי. וכן לתי' השני' בתו' דאיירי חסרון בגלגלת וניקב הקרום העליון אפי' למ"ד קרו' עילאה לבד באדם שאני דקרום התחתון קשה וקשה ג"כ היאך קתני במשנה כדי שינטל מהחי ומשמע בכל בעלי חיים והא בבהמה דקרום העליון בלבד מיטריף וצ"ל ג"כ כמו שכתבתי דטריפה חי' לכך לענין שימות בעינין אף בבהמה תרתי גלגולת וקרום והא דקאמרינן התם בעירובין וכן לטריפה וכו' הכל למ"ד טריפה חי' אבל לפי דקיימ"ל טריפה אינו חי' לא שניי' לן בין אדם ובהמה. ואמת כי בתוס' שאר דוכתי משמע דר"ת ס"ל כך באמת לחלק בין טרפות אדם לבהמה. אבל עכ"פ מתו' הנ"ל משמע להיפוך כו'. והנה עדות הטור נאמנ' כפי מה שהעיד בשם אביו הרא"ש דס"ל דמכשיר חסרון בגלגלת. ונוטים הדברים כי השמיט הך דינא. #ה) אבל מ"מ צריך ישוב כי מה שטענו עליו הא דהעתיק ר"נ כסל' כיות' מסלע י"ל כמ"ש המפרשים דקאי על גלוד' אך הא קשי' בטענותו על הרי"ף דמפרש בעופא מאי אם נחסר כאיסר וטען הרא"ש א"כ אף בחסרון גלגלת בסלע ג"כ ה"ל לשאול בעופא מאי ע"ש. ומזה מבואר דס"ל אף חסרון דגלגלת לטריפה אתמר בבהמה ובעוף ובאמת לולי דברי הטור הייתי חושב דהרא"ש ס"ל כדעת התוס' בעירובין דיש לחלק בין נטולה בידים דאז חולשא ביותר דטריפה לנטל ממילא או מחמת חולי דכשרה ולכך בגלגלת שחסרה דהיינו ע"י חולי וכדומה ס"ל לרא"ש דכשר ולכך העתיק המשנה כצורתה ולא כ' דחסרון סלע טריפה אבל על הרי"ף טען דעכ"פ דבנטל ביד וחסר סלע טריפה ה"ל לשאול בעופא כמה שיעורא אך בטלה דעתי בזה נגד הטור. #ו) ואולי י"ל לא להשיג על הרי"ף כ' הרא"ש הזאת רק לפרש דברי רש"י בא דרש"י פי' בעופא מאי על נקב כנפה ולא פי' כהרי"ף דקאי על חסרון כאיסור ומפרש הרא"ש דקשי' לי' לרש"י דא"כ אף בחסרון דגלגלת ה"ל לשאול דרש"י ס"ל חסרון בגלגלת טריפה בכסלע אבל באמת הרא"ש לנפשי' לא ס"ל. ויותר #ז) נראה דודאי ס"ל להרא"ש בנחסר גלגלת לחוד א"א לומר טריפה כמ"ש התוס' מעשים בכל יום בני אדם חיים שנים רב וגלגלת חסר רק י"ל בנחסר גלגלת וקרום עליון אז טריפה כמ"ש התוס'. אך אין לשון משנה סובלתו דקתני כמה חסרון בגלגלת וכו' ואין זכר מקרום כלל וקרום מאן דכר שמיה והנה הרי"ף פסק נקב קרום טריפה דקתני נקב היינו קרום התחתון כי העליון אינו מעלה ואינו מוריד וצ"נ דאף דסתמא קתני נקב קרום מ"מ אין עליון בכלל וכלא יחשב כי הוא בטל לגבי גלגלת וא"כ שפיר י"ל נחסר גלגלת דקתני היינו עם קרו' עליון והא דלא קתני ליה דהא בטל וטפל לגבי גלגלת כמו דלא מני לי' במשנה טריפות וקתני סתם ניקב קרו' והיינו קרו' תחתון ואין זכר לקרו' עליון אבל להרא"ש דס"ל בעינן נקיבות שני קרומים וא"כ ניקב קרום דקתני במשנה היינו קרום עליון ותחתון וא"כ א"א לומר דנחסר גלגלת במשנה היינו בצירוף קרום עליון דמאן דכר שמיה הקרום והא באלו טריפות נזכר קרום ולמה לא נזכר באהלות במשנה וע"כ צ"ל דלא כוונה במשנה אהנות דקתני חסרון גלגלת לקרום ובאמת אינו טרפה בבהמה ולפ"ז הרא"ש דטען על הרי"ף טען לשיטתו כי לשיטתו יפה טען ה"ל לשאול גם בחסרון גלגלת נמי בעופא דלשיטת הרי"ף הוי טריפות כחסרון גלגלת אבל לשיטת הרא"ש לא ס"ל דיש טריפות אך לפ"ז אף להרי"ף צ"ל דס"ל דחסרון גלגלת לחוד לא הוי עד דאינקב קרום עליון וצ"ע: והנה רי"ו כתב בשם ר"ת דנחסר גלגלת וניקב קרום עליון טריפה והקשה הב"י הא לר"ת ניקב קרום עליון לבד טריפה #ח) וי"ל דהא דאמרינן דגבי אדם קרום התחתון קשה ולכך בעינן גלגולת נמי כמ"ש התוס' ליישב מלתא דר"ת או כמ"ש ר"ת בעצמו דאדם יש לו מזל מ"מ נ"מ דהא דפסק ר"ת ניקב העליון לבד טריפה בבהמה מכח שני לשונות ואזלינן לחומרא א"כ הוי ספק לפ"ז בספק אי ניקב קרום עליון מותר מכח ס"ס ספק לא ניקב ואת"ל ניקב דלמא הלכה כמ"ד דבעינן קרום תחתון משא"כ בנחסר גלגלת דמדינא טריפה אפי' באדם ליכא כאן רק ספק אחד וטריפה ודו"ק: עכ"פ לא פלטי מספיקא כי גדולי חכמי מכשירין בחסרון בגלגלת ויש לצרף לעובד' הנ"ל. וטענ' ב' שטענו להריף אווזות הנ"ל עיין מ"ש בסוף הסי':

(ב) שיש בהם חסרון האחרונים ובתוס' הש"ך נסתפקו באין בהם חסרון אם מצטרף לרוב ואני אומר רוב זו לא הבנתי אם כוונו כמו רוב גרגרת שפירשו היקף הקנה אף שהוא רק סדק בעלמא ואינו מחזיק כמות כלל זהו לא יתכן דא"כ קשיא קושי' אחרונים לקמן סי' ל"ד דמאיסר תוכל לחתוך רצועות על כמה וכמה רוב היקף ומכ"ש מסלע וא"כ ביש חסרון קיל מאין חסרון כמו שהקשו הש"ך וט"ז לקמן סי' ל"ד ובזה לא שייך תי' האחרונים בין אורך להיקף בזה אין נ"מ בין אורך ורוחב כלל ואם באמת כוונו שהיה כ"כ הרבה סדקין עד שבצירופין רוב כמות מגלגלת נסדק זהו בכלל גלגלת שנחבסה דהיינו שיש שברים וסדקים כמ"ש הערוך להדיא ברובא ואף שיש לחלק בחסרון בכח או במקרא כמ"ש הרשב"א בחידושיו יש לנו להחמיר בשל תורה ולא לסמוך על חילוק קלוש כזה:

(ג) חסרון ואם השלם שביניהם מצטר' נחלק הב"י והש"ך. #ט) ולענ"ד מוכרע מדברי הרא"ש דטען על הרי"ף דפי' בעופא מאי על נחסר כאסר והקשה דא"כ אף בחסרון גלגלת כסלע ה"ל לשאול בעופא מאי ולכן פי' הרא"ש דשאלת הגמ' על נקבה כנפה הואיל מצטרף השלם וגם משערין לפי ערך בציר ליה שיעור' וק' עדיין ק' ה"ל גבי חסרון כסלע ג"כ למשאל דאם נצטר' השלם ולפי ערך בציר ליה שיעורא ומה בכך שסלע יותר גדול אף הערך משתנה ע"כ צ"ל הואיל הוא עצם וקשה ואינו נפחת ונתרע בקל וגם לרוב פוסקים טריפות חסרון גלגלת הוא שגורם שנקב בקרום וא"כ כשיש הפסק אין כאן גרם לנקיבת הקרום ולא דמי לגרגרת שהוא חסרון מצד עצמו:

(ד) שהיא שליש טפח וכו' הגמ' אמרו ד' נ' ע"ב אר"נ סלע כיתר מסלע איסר כיתר מאיסור ולפי פרש"י ויתר מפרשים פירושו סלע מצומצם דינו כסלע ברחבה אבל לפמש"ל בסי' ל"ד ס"ל לרמב"ם דחסרון גרגרת כאיסר מצומצם כשר וקשה ע"ז הא אמרו חז"ל איסר כיתר מאיסר. #י) ונ"ל דאיהו מפרש איסר כיתר מאיס' פירש מה שנזכר בדברי משנה איסור פירושו איסור מרווח דהיינו יתר מכאיסר ועי' מש"ל סי' ל"ד ולפ"ד אף בחסרון בגלגלת דקתני סלע פירושו יתר מסלע ובהכי נכון דרמב"ם בהל' טריפות בחסרון סלע בגלגלת כתב בחסרון סלע טריפה ובהל' טומאות המת פ"ב כתב ג"כ בחסרון מגלגלת סלע טהור ואילו פ' סלע מצומצם וקשה כהנ"ל טומאה ה"ל להחמיר ולומר דטמא עד יותר מסלע כמבואר בגמ' דכל שיעורא דרבנן להחמיר עיין חידושי רשב"א שם אבל לפמ"ש דבאמת פירושו יותר מסלע לגמ' דתו ליכא להחמיר ביותר וא"כ הדבר סרה ממילא קושי' הש"ך שהקשה איך נתן הש"ע שיעור שליש טפח שהוא שיעור של יותר מסלע על סלע כמבואר לקמן סי' מ"ח דלפמ"ש אף בזה פירושו יותר מסלע ולק"מ: אך לישנא הש"ע ודעת רוב מחברים סלע מצומצם וא"כ קשה קושית הש"ך אבל לא על הש"ע לבד רק על הרא"ש קשה דס"ל גבי נקדרה כסלע אם נקדרה יותר מסלע טריפה שאם תמתת תעמוד על טפח פי' חוט המקיף את הקדירה כשתמתח יהיה טפח נמצא רוחב הסלע שליש טפח עכ"ל פתח מיתר מסלע וסיים דרוחב סלע שליש טפח. ועיין מעדני מלך שהגיה סלע במקום קדירה ואין ענין זה להך דלעיל ויותר ישוב היה להגיה במקום סלע יותר מסלע. #א) וכ"כ רבינו ירוחם להדיא כמ"ש המחבר דרוב סלע שליש טפח שהקיפו טפח ושם א"א לתלות בטעות והיה נראה לומר דקשה מאי פליגי בגמ' על הך נקדרה אי רוחב סלע או יותר מסלע הא במשנה לא נזכר שיעור רק שיעור קרע טפח וא"כ בא ומדוד אם סלע אלכסנו שליש טפח א"כ בהמתחו טפח בסלע טריפה דהוא קרע טפח הנאמר במשנה ואם סלע אין אלכסנו שליש טפח וא"כ אף בהקיפו אין טפח כשר דקרע טפח שנינו ובעי יותר מסלע שיהיה אלכסנו שליש טפח ומה פליגי בזה אמוראי בדבר שתינוק יוכל לברר לכן נראה דבהך פליגי במשנה קתני בגדולה טפח והוי כאילו נאמר עד טפח עיין תוס' דף נ"ד ע"ב ד"ה כסלע ומר סבר כך פי' בגדולה אם נקרע הרבה טפח טריפה ועד ולא עד בכלל א"כ טפח כשר ומר סבר מלמטה למעלה אם נקרע קרע קטן עד טפח כשירה הא טפח טריפה דלא עד בכלל וא"כ בזו נחלקו גבינא ס"ל דטפח טריפה ואף כסלע מצומצם טריפה הוא בהקיפו טפח ור"ח ב"א ס"ל דקרע טפח כשירה ולכך אף קדירה סלע כשר ובעיצן יתר מסלע ואז טריפה וא"ש ולא נחלקו במציאות. והן הן דברי הרא"ש. #ב) דפי' אחרי דפסק יותר מסלע בדברי גבינא כסלע שאם תמתת יהיה טפח נמצא רחב סלע שליש טפח ובזה ליכא מחלוקת רק נחלק אי טפח טריפה או כשר וקמ"ל דכשר אבל זה לכ"ע דסלע אלכסנו שליש טפח והקיפו טפח. והן הן דברי רי"ו שהחליט דרוחב סלע שליש טפח כנ"ל ומ"מ פסק יותר מסלע דוקא והיינו כמ"ש דקרע טפח כשר וישוב זו נכון בדברי הרא"ש ומהרי"ו אבל הש"ע אשר בסי' זו נמשך אחרי דברי הרא"ש ורי"ו ופסק דסלע הוא שליש טפח ובסי' מ"ח נמשך והעתיק ל' הרמב"ם שכתב על יתר מסלע שאם ימתח קרע זה יהיה קרע טפח והוא מורה בביאור שפחות מזה אין קרעו טפח וא"כ קשה איך נמשך פעם אחרי הרא"ש ופעם אחרי הרמב"ם. ונראה עוד דודאי קושי' הנ"ל חזקה איך יחלקו גבינא ור"ח ב"א במציאות נמדוד כמות סלע אם הקיפו טפח או בפחות ונקרע טפח שנינו במשנה ומש"ל דקרע טפח גופיה י"ל כשר דוחק. ומה #ג) שיש ליישב היא דרשב"א בחידושיו על הך מילתא דר"נ כסלע יותר מסלע העלה דעל חסרון בגלגלת קאמר ר"נ דסלע מצומצם כפי' רש"י וכתב רשב"א דשורת הדין לא מיטרוף רק כיתר מסלע רק להחמיר אמרו דאף בסלע טריפה ע"ש וצ"ל דהחמירו לבל יטעו ויהיה יותר והם יחשבו שהוא רק כסלע לכך החמירו אף בסלע להטריף. וצריך ליתן טעם לר' חייא בר אבא למה לא החמירו בקרע בכרם ג"כ להטריף בסלע כמו יותר מסלע משום טעות וצ"ל דזהו לא שכיח ולא גזרו משא"כ חסרון גלגלת שכיח כמ"ש התוס' ריש אלו טריפות הרבה בני אדם וכו' וגזרו. ובזה י"ל טעם מחלוקת גבינא ורחב"א דגבינא סבר גם בזה גזרו כמו חסרון בגלגלת ולכך מטריף אף בסלע מצומצם ור' חייא בר אבא ס"ל לא גזרו ובעי דוקא יותר מסלע ושניהם מודים בקרע טפח דטרפה וצ"ל למה לגבינא לא החמירו בקרע טפח להטריף אפי' בפחות מטפח כמו בסלע אבל הענין כי בסלעים שייך שפיר להחמיר כי נודע לכל עושה המטבעות כי אין שומרים תבנית המטבע כ"כ על בוריו שלא יהיה לפעמים א' רחב מחבירו מעט מכפי הכאות הדפוס ברקוע הכסו' ויש סלעים רחבים ויש סלעים בלתי רחבים ובינונים כפי הזדמן במלאכת המטבע ובאמת שיעור שליש טפח הוא סלע בינוני וקצת יש לחוש שיקח סלע רחב ועוד ויכשיר והוא שלא כדת לכך קבעו חז"ל כשיעור סלע מצומצם וא"כ אף שיקח סלע רחב לית לן בי' כי מהראוי באמת להיות יותר מסלע: אך זהו בסלעים אבל אם אנו משערין בקרע טפח ודאי כל אחד יוכל לשער בצמצום טפח או פחות מטפח ואין בו טעות ולכך לא גזרו בו והניחו על הדין טפח שהוא יותר מסלע ולא החמירו בו כלל כיון שאין מקום טעות ואתי' ככ"ע א"כ עכשיו דאין לנו סלעים לשער בו רק צריכין לשער אם הקדירה עגול עד שאלכסנו שליש טפח דבהקפו טפח בזו יש לשער אף שבאמת הוא יתר מסלע כמ"ש דכאן ליכא גזירה כי בין טפח נפחות מטפח ליכא מקום טעות וא"כ דברי הש"ע ברורין לענין חסרון גרגרת בעי רק סלע להחמיר כמ"ש דלא נטעה בין סלע לסלע אבל עכשיו דאין לנו סלע ואנו משערין בהקיף הקדירה הוא באלכסון הקדירה בשליש טפח ואף דזהו שעורו של סלע ויותר מה בכך כך הוא שורת הדין ומקום טעות שנחמיר במדת הטפח ליכא ולא שייך נמי טעי ולכך לא מטריף רק כפי הדין ודברי הש"ע זקוקים וברורים ודו"ק: והנה עוד קושיא א' הקשה הש"ך הא כלל כל שיש ברחבו טפח יש בהקיפו ג' טפחים אינו מדוקדק לפי חכמי הנדסה רק הוא טפח וחלק שביעית משליש טפח. קושיא גדולה לכאורה. #ד) וליישב דברי קדמונים וכו' כי הא דהיה מקובל קרע טפח הכרס טריפה היה הקבלה לקדירה אשר אלכסנו שליש טפח טריפה וממנו למדו חז"ל דקרע טפח טריפה דכל שיש בהקיפו טפח וכו' ותו לא קשה הא לפי חכמי הנדס' הוא טפח ושביעית משליש טפח דלחומרא לא דק להטריף אפי' בקרע טפח כל דהו. משא"כ אלו היה הקבלה על קרע טפח א"כ אלכסנו אפי' בפחות משליש טפח טריפה כפי חכמי הנדסה ומדות קשה כמ"ש ש"ך:

(ה) ובעוף המים. הנה כתבתי לעיל ריש סימן אווזת ובר אווזת שיש להם נקב בגלגלת הראש אבל קרום שלה בלי דופי אשר פלפלנו בו מחמת חסרון גלגלת אבל הטענה כי אווזות שלנו כעוף של מים וא"צ נקיבות הקרום בזו לכ"ע וכבר עמדו גדולי הדור בזה והרב בעל צ"צ ראש מדברים להתיר וכ"כ רבו האוסרים ואני בביתי מחיתי לאוכלן ולא יהיה אלא כבשר שהורה בו חכם. #ה) אבל לאוסרו לעלמא לא ידעתי טעם ברור לאוסרו כי הרשב"א שכתב בתשובה סימן שפ"ג לאסור נקב בדקין כתב ואף שאומרין שנברא כך רבים מבהמות שיש לו כך מי יודע ורבים דאומרים שלא נברא כך רק מנגיחות השוורים וא"כ משמע בזה דכ"ע מודים שנברא כך אין לפקפק. ואמת להתיר מכל הני חיוי ברייתא אי' לי' קשה להתיר דאנן לא בקיאין כיצד יהיה שכיח ובאיזה אופן עד שנימא שיש כאן מין יוצא מכלל שארי אווזות ויש להם נימוס וטבע אחרת רק זו אם אמרינן לחדש מין בטבע חדשה אבל בזו האווזת דיבשה כשרות בכה"ג רק אווזות המים קרומן רך ומטריפים בנקב הגלגלת ואמרו אווזא דידן כאווזא דמיא דמי' והיינו משום דרובא הם אווז מים. אבל מ"מ אינו מוחלט שאין מין אווז כלל מיבשה עיין תשובת הרא"ש כלל ד' וא"כ כיון דחזינן דחיים הם י"ב חדשים ומולידים זו לראי' ולעדות שאווזות ההמה אינם מין אווז דמיא רק אווז דיבשה ואין נקב עצם לבד פוסלת ולכך הרי הם כשארי חיים לחיות ולהוליד ואם כי ודאי טריפה אין לידה וחיות יב"ח סימן זהו כי אין לשנות הכלל. אבל כאן אנו דנין אם הוא מין אווזות דמיטרף או לא וכיון שרואין דמוליד וחי ראיה ברורה שהם מין אווז דיבשה ואין כאן הכחשה לכלל טרפה אינו חי'. וכבר בקשו חז"ל להביא ראיה מן איוב וכדומה לברר הספק אם הוא טריפה אף כאן כיון דלא ברירי לן דטריפה סימן לידה י"ב חודש סימן גמור שהוא מן כשירים בעופות שאינם נטרפים בנקיבות עצם גרידא. וזה ברור. וגם בגמ' ופוסקים לא נזכר רק נשבר ונקב יש לחוש לנקיבות הקרום כי הקרום רך ונשען על העצם וכשנקב עצם כשל עוזר אבל במה שנברא בטבע הטבע מחזק ואימץ לקרום שיהיה ברי אולם ולא יפול בו חולשה ואין כאן שבירה ונקיבה רק כך היה וכך יתמיד וא"כ במה יטרוף ואף שדעת הרבה בטריפה לאסור ג"כ מה שנברא חסר מ"מ אין זהו טריפה מחמת עצמו רק מחשש שיקרה נקיבה לקרום א"כ נשבר אתמר אבל נברא חסר לא אתמר ומהכ"ת ניחוש לנקיבות הקרום מה שרואין שהתמיד בעוף זה ואין כאן רושם לנקובה מהכ"ת להטריף ולחדש דין בגמ' דתנן נשבר לומר נברא. וקצת יש לדייק מ"ש מהרא"י בשערים וכן או"ה דלא רצה לברר ענין עוף של מים דגם בעוף דיבשה אין אנו בקיאין בבדיקה וא"כ תו ליכא נ"מ. וקשה הא נ"מ טובא אם יולידו ביצים או יחיה יב"ח בעוף דיבשה כשר דהא אין כאן רק חשש טריפה. משא"כ בעוף דמים הא ודאי טריפה ולא יועיל יב"ח וטובא נ"מ. ולכן י"ל דס"ל אף בעוף המים הפי' הואיל וקרומו רך יש לחוש בשבירת העצם אולי אח"כ קרה נקב קטן לקרום הרך אבל לא ודאי אף בזו מועיל בצים ויב"ח ולכך ליכא נ"מ ודו"ק. כי זה כתבתי אשר המקיל בזה לא הפסיד ויש לו עמודים גדולים לסמוך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.