ביאור הגר"א/חושן משפט/צה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
(א) מן התורה. דמדרבנן נשבעין כמ"ש פ' הכותב סבר כו' ועבתוס' דפ"ג דב"ב ל"ג א' ד"ה מיגו:
(ב) אפי' של ח"ל. ר"ל אע"ג דאמרי' בספ"א דעירוכין כ"ט א' מקרקעי דח"ל כמטלטלי דא"י דמי ה"מ חרמים דאין נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג דיליף משדה אחוזה מה התם אינו חייב אלא בא"י כו' משא"כ לענין שבועה ואונאה. סה"ת ש"ז ח"ב:
(ג) וכן נכסי עכו"ם. כן הוא במכילת' פ' משפטים פט"ו וכי יתן איש אל רעהו כו' ולא להקדש ולא לאחרים:
(ד) ל"ש כו' ל"ש שבועת השומרים. שם במתני' ואלו דברים כו' וקאי אשבועת הדיינים ש"ח אינו נשבע ושבועת הדיינים קתני שם מנה כו' אין לך בידי אלא חמשים וה"ה לע"א וכ"ה בירושלמי פ' הדיינין הל' א' כל ששנים מחייבים אותו ממון ע"א זוקקו לשבועה והרי שנים מחייבים אותו קרקע שנייא הוא שאין נשבעין על הקרקעות ומודה מקצת בריש ב"מ בסלעין דינרין ובפ' השואל ועוד אין נשבעין על הקרקעות. ובפ' הכותב איתנהו לתרווייהו הפוגמת סבר רב"ח כו' וע"א כו' סבר רב"ח כו':
(ה) ואפי' כו' ל"ש כו'. כמ"ש ס"פ החובל צ"ג א' דכל היכי דמעטינהו קרא אפי' ש"ש מפשיעה דהא לרב יוסף ש"ש הוה משום פרוטה דרב יוסף כמו שומר אבידה וה"ה לשואל ועבה"ג ובס"ס ס"ו ובריש סי' ש"א כ' דעת החולקים ע"ש:
(ו) ואם התנה כו'. דוקא אם קנו מידו כמ"ש בב"מ נ"ח א' וע"ש בתוס' ד"ה אמר כו' וכ"כ בסי' ס"ו ובסי' ש"א ע"ש:
(ז) אבל כו'. כנ"ל:
(ח) וכן. עבה"ג וכן בעבדים כמ"ש ב"מ ק' ב' בטענו עבד בכסותו ושדה כו' וכן בכולם וכמ"ש בירו' פ"ח דקדושיין סוף הל' ה' מנין למדו לגלגול כו' ע"כ דברים שנשבעין עליהן כו' כמ"ש בסי' שקדם ע"ש:
(ט) והקדשות כו' אכל. ממ"ש בס"פ החובל לשמור ולא לחלק לעניים משום דממון שאין לו תובעים כמ"ש שם שאני עניים דפומבדית' כו' ולא פטר מטעם הקדש:
(י) וי"א דתלוש כו'. וכמ"ש בפ"ק דחולין ט"ז א' בין לענין ע"ז בין לענין הכשר זרעים בין לענין שחיטה ואע"ג דרבא מספקא ליה שם לענין שחיטה לא קי"ל כוותיה כמ"ש הרי"ף ורמב"ם וכמ"ש בש"ע י"ד סי' ז' ואפי' בטלו דלא כרא"ש שם ועתוס' דב"ב ס"ד ב' ד"ה בעי ר"י. ונראה לר"י דלרבנן כו' אבל לדידן דקי"ל כתי' דר"ב בחולין שם דמחלק בין כותל בנין לכותל מערה כ"ש באצטרובל ודלא כר"ח ורשב"ם ס"ז א' ד"ה אגבה מאיצטריבלי. ש"מ דסוגיא כו' ואע"ג דלענין עישור נכסים קי"ל שם דכמקרקעי דמי וכן לענין מכר דסתם מתני' נר"א אין ראיה ממכר כמ"ש תוס' שם וכמ"ש בגמ' שם משום עין יפה וכן לענין עישור נכסים דסמכה עלוי וק"ל בדף של נחתומין כרבנן כמ"ש הרמב"ם פי"א מה' כלים וכן לענין צנור לפסול את המקוה כמ"ש בש"ע י"ד סי' ר"א סל"ד וכן לענין כוורת קי"ל כרבנן ול"ק מפלוגת' דר"מ ורבכן בכ' הדיינין דרבנן אמרי כל המחובר לקרקע ה"ה כקרקע ואף ר"מ ל"פ אלא בעומדו' ליבצר דהשריש שאני כמ"ש התוס' בחולין שם ד"ה לענין כו' לא בעי כו' ועתוס' דע"ז מ"ח א' ד"ה גדעו כו':
(יא) ויש חולקין כו'. דכאן מודים כמ"ש רבנן כל המחובר לקרקע ה"ה כקרקע מדקאמר כל כו' משמע דכל המחובר כו' ואין חילוק דישנא דכל המחובר מ' אף בכה"ג וכמ"ש בב"ב ס"ה ב' וטעמא דקרקע אימעיט מכלל ופרט וכלל מה הפרט דבר המטלטל כו' וה"ה במחובר לקרקע כיון דאין מטלטל כמו כסף וכלים ועס"ג:
(יב) טענו כו' והוא כו' שכל כו'. ז"ל הרמב"ם בפי' המשנה שם והלכה כחכמים ודוקא כשמסר לו בתורת שמירה אבל לענין מקח וממכר ואונאה ומודה במקצת כשעקר התביעה שלא בתורת השמירה קי"ל שהם כמטלטלין שכל העומד ליבצר כבצור דמי ור"ל בשאינם צריכין לקרקע ויליף לה ממ"ש בכתובות נ"א ס"ס כל העומד לגזוז כגזוז דמי דצריכי כו' וע"כ פלוגתא דר"מ ורבנן באין צריכין לקרקע ממ"ש בפ' השולח ל"ט א' ובסנה' ט"ו א' ע"כ ל"ק ר"מ התם כל כמה כו' ודלא כר"ן ומ"מ וכ"פ לקמן הרמב"ם וש"ע סי' ש"א ס"ה כחכמים וע"ש במ"מ ובה"ג אבל כאן ובסי' קצ"ג פ' שהן כמטלטלין ובה' מעילה פ"ה מ' להדיא דסבר שהן כמטלטלין ע"ש שחולק בין אשבוחי משבח למכחש כחוש והוא כר"מ והוא הולך בשטת רבו כמ"ש הטור כאן בשמו וכ' הר"י הלוי דוקא לענין שומרים כו' דכיון דלשמירה הן כו' דהא לאו למיתלשינהו מסרינהו ניהליה ע"ש וכ' אבל הרמ"ה כ' דל"ד לענין שומרים דה"ה לענין כל מילי דמיעטיה רחמנא כגון גזל ואונאה ושבועת הפקדון וכן חלק עליו הטור על הרמב"ם בסי' קצ"ג וכ"כ שם בהג"ה ולענין ב"ח אף הרמב"ם מודה דכמחוברין דמי וכמ"ש בסי' קט"ו וכפי' הרי"ף בשבח המגיע לכתפים בפ"ק דב"מ ע"ש והטעם שם כיון דכתב ליה בע"ח אנא איקום כו' כמ"ש שם בגמ' ולענין גבית מיתומים ק"ל בכתובות שם כל העומד ליגזז כגזוז דמי כנ"ל והיינו ע"כ החילוק כנ"ל וכמ"ש בפ"ק דב"מ אלא מעתה מתנה כו' וכ' ה"ה ביתומים וכמ"ש בסי' קט"ו וכן לענין נזיקין ק"ל כר"ש דאמר אכל הפירות גמורי' כו' דרב פסיק הלכתא כר"ש כמ"ש בב"ק:
(יג) י"א דמיירי כו' וי"ח כו'. ל' הר"ן וא"ת והא הילך כו' וי"ל כשבצרן וא"ת א"כ אמאי פטרי רבנן כו' וי"ל כיון דעיקר הפקדון היה קרקע אע"ג דבצרן וכ"מ בריש ב"מ ולמ"ד הילך כו' כגון דחפר כו' וכ"כ הרמב"ם והוא מ"ש לקמן בס"ו ומ"מ מודה הרמב"ם בשכירות קרקע כו' כמ"ש בס"ג אבל הרשב"א כ' דתביעת תשלומי נזקי קרקע וכן תשלומי ענבים שבצרן ה"ה תביעת מטלטלין כו' והוא היש חולקין שבכאן והוא הי"א דס"ו בהג"ה ופלוגתא דשם תליא בפלוגתא דכאן ובס"ג בהג"ה סתם כרמב"ם שם וכס' כראשונה דכאן שכ' וה"ה אם כו' ועמ"ש שם:
(יד) טענו כו'. כמ"ש בב"ב שם ובכתובות ס"ט אגבה אפי' מעמלא דבתי ודוקא שם כמש"ל דסמוך עלה ומדקא' אפי" מ' דאינה כקרקע בכ"ד וכ"ש לפי' התוס' שם ושם דבעבר זמן השכירות ה"ה כמטלטלין אף שם ע"ש:
(טו) וה"ה אם. ממ"ש בב"מ ק' א' ועוד אין כו' בטוענו דמי כו':
(טז) הואיל כו' ערש"י שם ד"ה דמי עבד כו' ותוס' שם ד"ה דמי כו' מ' דוקא בכה"ג אבל בחלוקין שמכר לו הוי כקרקע וז"ש הואיל כו' וזה כס' ראשונה דס' שקדם וס' האחרונה ס"ל כפשטן דמי עבד כו' שמכר כו':
(יז) וכן אם כו'. שם נ"ו ב' מכאן אמרו המוכר שטרותיו ו' ועש"ך ס"ק ט"ז:
(יח) שטר כו'. ט"ס וצ"ל בלהד"ם היסת ועבה"ג:
(יט) וכן הדין. כמ"ש בס"א:
(כ) החופר. עס"ב:
(כא) (ליקוט) די"א כו'. דא"כ ה"ה כמ"ש שתים חבלת בי והוא כו' דר"ל דשמין אותו כעבד וה"ה בקרקע והרשב"א בתה"א סי' שמ"ג כ' דאפי' תבעו למלאות פטור. וראית הרמב"ם ממתני' דפ' הדיינין רמ"א יש דברים כו' וע"כ כשבצרן דאל"כ הילך הוא וההיא דריש ב"מ ולמ"ד הילך פטור כו' וע"ש שתי' כל זה (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |