אלשיך/תהילים/לט

אלשיך תהילים לט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

למנצח וכו':

ב

אמרתי וכו' לומר בראותי דבר שלבי בא להרהר אמרתי בלבי אשמרה דרכי מחטא בלשוני פן אטיח דברים חלילה בראות רשע וטוב לו ודי לו שמור דרכי בעוד שאין רשע לנגדי אך בעודו לפני אין די זה כי אם כאלו כבר החטא בלשוני ובא לדבר וצריך לשים מחסום בפי אל יצאו הדברים מפי כי בראותי אותו לפני אין מעצור לרוחי לעכב מלדבר תלונותי וזהו אשמרה לפי מחסום וכו'.

ג

אך בראות עצמי ביסורין עד גדר שנאלמתי דומיה שהוא כי יש בהם ביטול תורה כד"א האנק דום שהוא דממת תורה אז אמרתי הנה החשיתי מטוב הוא מלקח טוב ביסורין וכאבי שהיה לי על טוב הרשע נעכר בקרבי שעתה הוכפלה הרעה טוב הרשע ויסורין עלי עד גדר ביטול תורה:

ד

אז חם לבי בקרבי בהרהורי בהגיגי תבער אש שלא יכולתי לשמור דרכי מחטוא בלשוני ואז דברתי בלשוני ומה דברתי הלא הוא אמר הודיעני ה' קצי שהוא כי כל אדם יש לו קץ ותכלית אשר להשתלם בו הביאו יתברך אל העולם ומי ומי יספיקו לו מדת ימיו למלאות התכלית הצריך לו כי אלו ידע איש מה שצריך להשתלם לא היה מטפל בדברים אחרים וזה יאמר הנה לא אוכל לבלתי דבר על זולתי כענין רשע וטוב לו אך הודיעני ה' קצי הוא תכליתי שבאתי להשלים ומדת ימי מה היא כי עי כן אדעה מה חדל אני שחדלתי עד כה מלהשלים ובזה לא אשית לבי להרהר ולדבר על זולתי כי אהיה עסוק על הנוגע לי:

ו

הנה טפחות וכו' הנה נמנעתי מלדבר בלשוני על טוב הרשע אך אדרבה על המין הבלתי רשעים איך הולכים מהעולם בלתי שלמים כי לא יחושו על הוצאת ימיהם בעבוד את ה' והשלים עצמם כי אני הנה טפחות נתתה ימי כלומר גם שהם קמצים קומץ מאברהם וקומץ מיעקב וקומץ מיוסף כנודע מספר הזוהר כי מהם נתן לו יתברך שבעים שנה הנה גם שהיו טפחות כבר נתת ימים שנתת לי ויש לי ע' שנה בטוחים ועכ"ז וחלדי שהוא חיי בעולם לפי צורך תיקוני הוא כאין נגדך ומה יעשו כל המון העולם שאין להם בטחון שום קצבת שנים כי הנה אך כל הבל כלומר כמעט כל בני אדם הבל במה שכל אדם חושב כי הוא נצב סלה ולא ימות כי לא ישים לבו להשלים עצמו טרם מותו:

ז

וכ"כ הם שטופים בהבלי העולם כי אך כללם כו' והוא כי בספר הזוהר אמרו פרשת ויחי כי משלשים יום קודם סילוק האיש אפילו הצדיק שנקרא איש צלם שלו מתמעט והולך וכן אמרו שמה ב' צללים אין לו אז רק א' והראוי היה כי אשר לו מוח בקדקדו אז יתבטל מכל עסקי העולם ויתבודד בתורת ה' וישוב ויתקן כל מעשיו אמר ראו נא עד היכן הגיע סכלות בני האדם השוכחים מיתתם ותיקונם כי אין צ"ל במיטב ימיו כ"א גם כאשר אך בצלם שלו שכבר יתהלך מן העולם שהוא תוך שלשים ליום המות עם היות שאך הבל יהמיון שהומים ואומרים כי אך הבל העולם הוא וכל רואיו במיעוט צלם עכ"ז לא ימיש מלצבור ממון כ"א יצבור ואין צ"ל אשר לו בנים ויצבור בשבילם כ"א גם אף אשר לא ידע מי אוספם:

ח

ועתה מה קויתי כו' אמר הלא אמרתי כי באו עלי יסורין עד שנאלמתי ומיה שנתבטלתי מד"ת והנה עתה שכבר באו עלי יסורין מה קויתי אדני כלומר איני כצוברים הון כי אם מה קויתי הלא הוא אדני שהוא השכינה היא שם אדנות שיהיה דבק בי והנה תוחלתי זאת לך היא שגם אתה ה' שאני דובר בך באמרו הודיעני ה' קצי גם תוחלתי זו לך היא כי גם אתה ה' מיחל תמיד ותאב יהיה שם אדנות מתייחד ודבק בך ולא יהיה פירוד חלילה באופן שאין קווי חביב לפניך כזה ותרצני. או יהיו דבריו ענין פסוק חלקי ה' אמרה נפשי על כן אוחיל לו והוא כי הנה טבע החלק להיות חושק לידבק אל הכל שממנו נאצל באופן כי יותר ראוי הוא תהיה נפש האדם באדם חושקת את קונה לידבק בו יתברך מאשר הוא יתברך יכסוף לידבק בה ועל כן יאמר המקונן אם מאשר אני שאני החלק בלתי חושקת להקב"ה הייתי שופט שמכ"ש שהוא יתברך אשר הוא הכל לא יחשוק לידבק בי ואם כך הייתי גוזר אומר הייתי אובד תקוה ולא אוחיל לו יתברך אך חלקי ה' אמרה נפשי לומר הנני רואה כאלו הוא יתברך מתנהג עמי כאלו הוא החלק ואני הכל כי הוא חושק בי יותר ממה שאני חושקת בו ועל כן אוחיל שאם לא כן הייתי מאבד תוחלתי בך וזהו חלקי ה' אמרה נפשי לכן אוחיל והוא מאמרנו על פסוק אני לדודי ועלי תשוקתו שאומרת כנסת ישראל אני לדודי כלומר אנ שלו חלק ממנו והיה ראוי תהיה עליו תשוקתי ונהפוך הוא כי אדרבה עלי תשוקתו שהוא יתברך המשתוקק אלי וזה יאמר פה שאומר לפניו יתברך האיש כאשר בצלם יתהלך ורואה כי קרבה פקודתו וכל יגיעו לא ימצאו לו רק מה שצבר ולא ידע מי אוספם משלים דברו ואומר ועתה מה קויתי אדני הוא השכינה אני מקוה שתדבק בי כי הנה ידעתי כי זה חשקך כי תוחלתי הראויה לי לידבק בך על היותי החלק ואתה הכל לך היא מה שראוי להיות לי כי אתה הוא הכוסף לידבק בי יותר ממה שאני חושק כלומר ולכן בזה בטחתי:

ט

מכל פשעי הצילני כו' חוזר אל ענין היסורין שאמר שהיו עליו כאמרו נאלמתי דומיה כו' אומרו אם עוני שעל כן יסורין עלי הוא על שהתעלמתי עיני מן הצדקה והיה בי חרפת נבל הוא שקול כע"א כמאמרם ז"ל נאמר כאן כי יהיה דבר עם לבבך בליעל ונאמר להלן יצאו אנשים בני בליעל כו' מה להלן ע"א כו' הנה על כן אני אומר כי מכל פשעי הצילני בל יקטרגו עלי כי תמחול אותם וחרפת היותי נבל ידעתי שאל תשימני כלומר כי לא חטאתי בזה כי אדרבה הייתי תמיד עושה צדקה:

י

ואם הוא על ביטול תורה כי נאלמתי דומיה שהוא מן התורה כמדובר למעלה וקיימא לן פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה הנה אין עלי אשם כי אם נאלמתי לא אפתח פי בתורה הוא כי אתה עשית ביסורין שיש בהם ביטול תורה שנתת בי:

יא

והנה זאת בקשתי והיא הסר מעלי נגעך כו' והוא כי במזמור הקודם חלה פני אל אל יוכיחנו ע"י מלאכי הרוגז כקצף וחמה ואף וזעם וכיוצא כי אם בידו יתברך וכן עשה יתברך ואין ספק כי כח איזה רוגז מעין עונו והוא מצפה עליו ישליטנו בו הוא ית' וידוע כי כחות חיצונים נקראים נגעים כד"א ובנגעי בני אדם וזה יאמר הסר מעלי נגעך הוא כח חיצוני שתיחס לעוני אשר חפץ למוגגני כי הלא מתגרת ידך הקדושה שיסרתני בה אני כליתי מה יעשה ע"י כח חיצוני אכזרי שלא אוכל לסובלו:

יב

ואם מה שתיסרני הוא למען יראו בני אדם ויקחו מוסר מאשר עלי מה בצע אחר שאינו מועיל ואין לוקחים מוסר כי הנה כבר בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו ועשרו ולא לקחו מוסר כי עכ"ז אך הבל כל אדם סלה כי לא משו מלימשך אך הבלו של עולם סלה:

יג

שמעה תפלתי ה' כו' הנה למדונו רז"ל כי שמיעה מרחוק והאזנה מקרוב ושעל כן משה שהיה קרוב לשמים מלארץ אמר בשמים האזנה ובארץ שמיעה משא"כ ישעיה שאמר שמעו שמים כו' ונבא אל הענין אמר דוד הנה יש תפלה ויש גדר שועה ויש דמעה אם גם כי אתפלל עודך רחוק ממני שמעה תפלתי אך אם אשוע שהיא תפלה יותר עיקרית מלב ומנפש תספיק גדר שועה להתקרב אלי ולהתייחס להאזנה וזהו ושועתי האזינה אך אם אבכה לא אצטרך לומר שתקרב אלי כי הלא ידעתי כי מאליך אל דמעתי אל תחרש כי דבק אתה בי כי הלא מפאת הנפש גר אנכי בעוה"ז עמך כי להיותי עמך כי נפשי מרכבה אליך אני גר בארץ ואם מצד הגוף אני תושב אינו כגדר מלך הרודה עמים ועושה עיקר מהעוה"ז כ"א ככל אבותי אשר לא מלכים היו ואם יחזור אל האבות יאמר תושב ולא כמי שהיה בלתי מטולטל בארץ כי אם ככל אבותי כאברהם שלא שקט ולא נח מעבר הירדן לחרן ומשם לארץ ומשם למצרים ואחרי כן נטע אהלו בפרשת דרכים וגם יצחק היה מטולטל והיו מגרשים אותו ממקום למקום וגם הוא יתברך האומר אליו גור בארץ הזאת ונאמר בארץ מגורי אביו וגם יעקב רבו ויעצמו טלטוליו ואמר דוד כי גם אומרו מה שהיה תושב לא כגדר מלך ולא כגדר אחד העם השקטים רק ככל אבותיו:

יד

ושירש שאלתו ובקשתו ואמר השע ממני ואבליגה והוא לומר איני שואל שתסיר היסורין ממני לגמרי כי שמח ביסורין אני אך השע ממנו שיעור שאבליגה שתהיה לי הנפשה להתחזק בין צער לצער בטרם אלך ואינני שהוא בטרם אקוץ בכבדותן ואהרהר ואהיה תוהה ומיצר עליהם ואפסיד צדקתי נמצא שאלך מהעולם ואינני אשר אני הוא עתה כי אם אחר שעתה אני צדיק ואקנה תואר אחר.

או יאמר על דרך זה בטרם אלך כו' במה שידענו מרז"ל כי הרשע בחייו קרוי מת נמצא מהלך בחוץ והוא כאלו מת וזה יאמר בטרם אלך ואינני שאקוץ בצדקי ואהיה הולך בעוה"ז שהחיים בו נקראים הליכה כד"א כי הולך האדם אל בית עולמו וכאלו אינני כי אהיה כמת משא"כ בהשעך ממני ואעמוד בצדקי תמיד:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.