רד"ק/תהילים/לט

רד"ק ‏ תהילים לט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

למנצח לידיתון מזמור לדוד: זה המזמור גם כן חברו דוד ונתנו לידותון המשורר, וענינו כענין המזמור הקודם לזה.

ב

אמרתי אשמרה דרכי חשבתי בלבי ש אשמ ו ר דרכי . רוצה לומר: מנהגי ועניני, כמו מעשות דרכיך (ישעיהו נח יג); דרכי ספרתי (תהלים קיט כו), והדומים להם.

מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום שלא אדבר דבר אשר לא כן מתוך צערי וחליי כמו שנאמר באיוב (ב י): בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו.

בעד רשע לנגדי: וכל שכן בע ו ד שה רשע לנגדי הבא לבקרני ולראות כאבי ואידי ש אשמרה פי מלדבר כאלו מחסום ב פי . כי אפילו שאגת החולה, שדרכו לצעוק ולנהום ב פיו מתוך החולי והצער, אני אשמור מזה בע ו ד רשע לנגדי שלא ישמח לי

ג

נאלמתי דומיה נאלמתי בשתיקה. כלומר כל כך אני שותק כאלו אני אלם .

החשיתי מטוב אפילו מדבר טוב החשיתי.

וכאבי נעכר: אף על פי ש כאבי נעכר ונשחת אני חוסם את פי מלדבר אפילו ה טוב כדי שלא יזדמן ל פי הרע מתוך צערי. ויש לפרש: החשיתי מ דבר טוב כי לא יבא לי טוב שאדבר עליו. או פרוש החשיתי: על מחשבות הלב, כי אין לי עוד תקוה בטוב, ו החשיתי והחרשתי ממנו. ובאמרו: נעכר , על הבשר, מקום ה כאב , אומר ולא על ה כאב עצמו.

ד

חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש מכובד החלי כל כך חם לבי עד ש בהגיגי תבער אש , כי ה חם היוצא מפי בהגיגי הוא חם כמו אש שידמה שה אש תבער בי.

דברתי בלשוני: הוא כפל דבר, רוצה לומר: כש דברתי בלשוני.

ה

הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא כמו שאמר איוב (ו יא): ומה קצי כי אאריך. אם קצי ארוך כפי שנות האדם אסבול עד שתרפאני ואהיה אחר כך בריא; אבל אם מעט הם ימי אשאל ממך שאמות מהחלי מהרה, כי לא אוכל לסבול הצער הגדול מבלי תקוה אחריו בעולם הזה.

אדעה מה חדל אני: חדל תואר, והשם (ישעיהו לח יא): עם יושבי חדל , שפרושו, זמן עולם הזה לאדם; ופרושו: כמה יהיה זמני בעולם הזה.

ו

הנה טפחות נתתה ימי המדה המעוטה מן המדות היא מדת ה טפח כן הם ימי , וימי כל האדם קצרים.

וחלדי זמני

כאין נגדך כי אתה חי וקים לעולם.

אך כל הבל כל אדם נצב סלה: כי הבל כל אדם , מה ש אדם נצב בעולם הזה הבל הוא. ואמר: כל הבל רוצה לומר: המעט שב הבל , כאלו אמר: הבל הבלים (קהלת א ב). וכל זה כמו: כל מלאכה לא תעשו (ויקרא כג לא); כל חלב וכל דם (שם ג יז), והדומים להם

ז

אך בצלם יתהלך איש בחשך (רש"י) יתהלך כל ימיו, כי לא ידע יום מותו. ו צלם : חשך; וכן בלשון ערבי צלם בנקודה על הצד"י: חשך. ויש אומרים (דונש): שהוא מן צלמות, שפרושו: חשך; ואיננו נכון, כי צלמות ענינו שתי מלות: צל מות. ויש מפרשים אותו (מנחם): כמשמעו. ופרושו: כי האדם ישתנה בצלמו מיום אל יום ומעת אל עת בדמות, כמו הנהר המתהפך ומ תהלך וצלמו עובר. והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: כי טעם צלם מערכת הככבים המשרתים שלא יעמדו רגע אחד על מתכונת אחת כן ישתנה האדם.

אך הבל יהמיון ל הבל הם ה ו מי ם לאסוף ממון

יצבר והוא יצבר הממון מעט מעט

ולא ידע מי אספם: כלומר במותו, כשיוציאוהו מביתו.

ח

ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא: שאני בחליי מה קויתי אין ת קותי ו תוחלתי לאמר, אלא לך היא , ולא לרופאים.

ט

מכל פשעי כי הם סבת חליי ומכאובי

הצילני מהם שתכפרם לי.

חרפת נבל אל תשימני: כי ה נבל י חרפ ני בלבו בבאו לבקרני, כמו שאמר (פסוק ב): בעוד רשע לנגדי; ובחוץ י חרפ ני בפיו לפי שאני איש מכאובים, והוא בריא ושלו.

י

נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית: ואין לי על מי שאצעק חמס, כי לא באו לי המכאובים מיד בני אדם אלא מידך, לפיכך נאלמתי כי גם עליך אין לי לצעוק חמס כי הכל הוא סבת פשעי.

יא

הסר מעלי נגעך ה נגע אשר אתה מביא עלי. ואמר (תהלים לה יב): מנגד נגעי יעמדו: הנגע שיש לי. כי אותיות הכנוי תבאנה על הפועל ועל הפעול. וכן: ושמחתים בבית תפלתי (ישעיהו נו ז); שמעתי את תפלתך (מלכים א ט ג) וכמוהם רבים.

מתגרת ידך פרושו: ממלחמת ידך , מן ואל ת תגר בם מלחמה (דברים ב ט)

אני כליתי:

יב

בתוכחות על עון יסרת איש כן דרכיך ל יסר בני אדם על עונ ם כמו שעשית לי, כמו שאמר: והוכח במכאוב על משכבו (איוב לג יט).

ותמס כעש חמודו ה מס ית חמודו שהוא שומן בשרו וחוזק גופו, כ מו ה עש שמכלה מהרה הבגד כן תמס ה האדם ביסורין כמו שאמר: יכל בשרו מראי (שם כא).

אך הבל כל אדם סלה: כי חמודו ילך כאין.

יג

שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש אחרי שקבלתי תוכחות יך וסבלתי יסוריך שמעה תפלתי שתנקני מפשעי ותרפאני.

כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי: וכן אמר דוד בדברי הימים (א כט טו): כי גר ים אנחנו לפניך ו תושב ים ככל אבותי נו. והענין כי האדם בעולם הזה כ מו ה גר בארץ לא לו, כי נוסע תמיד ממקום למקום כי האדם בעולם הזה אין לו מעמד וקיום בו, כי כל יום הוא בדרך שיסע ממנה ולא ידע יומו. ויקרא גם כן: תושב לפי שהוא מתישב בעולם הזה כאלו יהיה בו לארך ימים. ובאמרו: עמך רוצה לומר: לפניך, להודיע כי ביד האל, יתברך, ומאתו הי ש י ב ה בעולם הזה והנסיעה ממנו. ובאמרו: ככל אבותי , ככל אבותי נו: להודיע כי הדורות האחרונים כראשונים דרך אחת להם, אין ביניהם שנוי אלא דור הלך ודור בא (קהלת א ד); כן היה וכן יהיה לעולם. וטעם מלות כי גר : אמר שמעה תפלתי לחיותי מחליי כי מעט הם ימי האדם בעולם הזה כי כ מו ה גר נחשב בעולם; לפיכך אמר אחר זה:

יד

השע ממני כלומר: הרפה ממני , שלא תיסרני עוד בחליים.

ואבליגה כלומר: אתחזק מהחלי ואשובה עוד לעשות רצונך, כי הכרתי כי פשעי היו סבת חליי, לפיכך אני מבקש ממך הסליחה והרפואה

בטרם אלך אל הקבר

ואינני: כלומר: אינני שאוכל עוד לעשות רצונך. כי עולם הזה הוא עולם המעשה והעולם הבא הוא עולם השכר, אבל לא עולם המעשה כמו שאמר (שם ט י): כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה. ואמרו רבותינו, זכרם לברכה (בבלי עירובין כב א): אשר אנכי מצוך היום לעשותם (דברים ז יא): היום לעשותם ולמחר לטול שכרם.

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.