רש"י/תהילים/לט

רש"י ‏ תהילים לט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לידותון. שם אדם אחד מן המשוררים וגם כלי שיר היה שם ששמו ידותון ומדרש אגדה על הדתות ועל הדינין והגזרות של צרה הנגזרת על ישראל:

ב

אמרתי אשמרה דרכי וגו'. אנחנו היה בלבנו לשמור את עצמנו על כל הצרות הבאות עלינו שלא נהרהר ונדבר קשה אחר מדת הדין אע"פ שהרשעים לנגדנו המצירי' לנו:

מחסום. כמו לא תחסום שור (דברים כה ד) אמושלמנ"ט בלע"ז ונאלמו דומיה ימים רבים וגם החשינו מטוב אפילו מדברי תורה מפני יראתם ומתוך כך כאבנו נעכר ונבהל וכששתקנו חם לבנו בקרבנו ובהגיון לבנו בוער בנו כמו אש והוא גורם לנו שאנו מדברי' בלשוננו (בלחש סא"א) לפניך וזו היא שאנו מדברים הודיענו ה' קצינו עד מתי נהיה בצרה ונדע מתי נהיה אנחנו חדלים ממנה:

ו

הנה טפחות. מדודים הם ימי האדם כדבר הנמדד בטפחי' כן ימי האדם קצובים. וחלדי. וזקנתנו כאין נגדך, חלד, ל' חלודה רדוייל בלע"ז:

כל אדם נצב. כל אדם חי הבל הם חייו ומצבו:

ז

אך בצלם. בחושך, פירשו דונש ל' צלמות, ומנחם פירשו צלם ממש כמו כי בצלם אלהים עשה את האדם (בראשי' ט'), ולא יתכנו דבריו:

אך הבל. הוא כל ההמיה ותאוה שלהם:

יצבר. תבואה בשדה כל ימות הקציר:

ולא ידע מי אספם. אינו יודע מי אספם לבית שמא לפני האסיף ימות:

ח

ועתה מה קויתי. מה היא השאלה אשר אני שואל ומייחל ממך אינו אלא שמפשעי הצילני:

ט

חרפת נבל. חרפת הנבל אל תשימני הבא גם עליו נגעים ומכאובות שלא יוכל לומר לי אתם לוקים ואנו אין אנו לוקים והתפלה הזאת גרמה להביא ייסורי חלאים עליהם:

י

כי אתה עשית. שהבאת עלינו צרה:

יא

מתגרת ידך. ממורא מכותיך, תגרת לשון ויגר מואב (במדבר כב ג) והתי"ו יסוד נופל בתיבה כמו תנובה תלונה תקומה תחנה כן פירש מנחם, ואני אומר שאין תגרת לשון מגור שהיה לו לומר תגורה כאשר יאמר מן וישב תשובה ויקם וירם וילן תקומה תרומה תלונה כן אמר ויגר תגורה או מגורה כמו (ירמיה כ ג) מגור מסביב, מגורתם אביא להם (ישעיה סו ד) הא למדת שאין תגרת אלא כמו למה תתגרה ברעה (ד"ה ב כ"ה) אל תתגרו בם (דברים ב ה) שהפועל שלו גרה כמו קוה אוה צוה שפעולתם תקוה תאוה מצוה, כן יאמר מן גרה תגרת וכן פירושו ממכת ידך אשר אתה מגרה עלי אני כליתי:

יב

בתוכחות. הכתובו' בתורה על עונינו שהעוינו לפניך ויסרתנו בהם:

ותמס כעש חמודו. הרקבת בשרינו כבגד שאכלו עש:

חמודו. בשרו שהוא חמדתו:

יד

השע ממני. הרף ידך מלהלקותי:

ואבליגה. ואתחזקה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף