ביאור הגר"א/אורח חיים/תקנג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:08, 15 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט()
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקנג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שונה הלכות
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א אע"פ כו'. כמ"ש באיכה רבתי ר"י בן בתירא כו' והביאו הרא"ש ותוס' ספ"ג דעירובין וסוף תענית וש"פ:

אא"כ קבל כו'. כמו שכ' בספ"ב דעירובין ואומר בפירוש לאפוקי אם דעתו שלא לאכול דאין זה קבלה: וקבלה כו'. וכ"כ בסימן תר"ח ס"ג בהג"ה ודבריו תמוהין מאד ושגגה היא דל"פ הפוסקים אלא בדעתו שלא לאכול שמהר"ם וראבי"ה כ' דאף כה"ג אסור ואין ראיה מן המדרש דבבוקר היה ועבהג"מ וכ"מ מדברי הרמב"ם שאסור וע' בפ"ג דהלכות תענית ובהג"מ שם והפוסקים חולקים בזה אא"כ קבל אבל קבלה בלב לא מיירי אם הוא קבלה ודינו כשאר תענית ואף שהמ"מ כת' בשקבל עליו בפירוש והוציא בשפתיו כו' ס"ל דכל קבלה צריך להוציא בשפתיו אבל לדידן דקי"ל דאף קבלה בלב סגי כמש"ל סימן תקס"ב ס"ו ובי"ד סי' רנ"ח ובח"מ סי' רי"ב לא גרע מכל קבלת תענית וכמ"ש ר"ת דכל נדר בלב סגי:

ב[עריכה]

ס"ב ת"ב כו'. כמ"ש בת"צ אוכלין ושותין מבע"י כו' ואין קל הלילה אלא לענין מלאכה כמ"ש שם י"ג א' כשאמרו אסור במלאכה כו' וכשאמרו כו' משמע דבשאר דברים יום ולילה שוין ועתוס' שם י"ב ב' ד"ה מה כו' ואמרו אין ת"צ כו' ובפ"ד דפסחים אמרינן ובה"ש שלו אסור ואמרינן כל שהוא משום ט"ב אסור ברחיצה ובתוספתא גם סיכה ולכל הפירושים בלילה מיהא אסור:

ומותר כו'. דלא כהרמב"ן שפי' מש"ש כל שהוא משום ט"ב כו' דבסעודה המפסקת ואילך אסור ברחיצה וסיכה כמ"ש בתוספתא כנ"ל וכת' דקי"ל כת"ק אבל הראב"ד פי' דקאי אחר שהפסיק וקיבל עליו איסור אכילה אסור בכל העינויין וה"ק כל שהוא כו' ר"ל שמפסיק משום ט"ב אסור וכל שאינו כו' אלא משום ת"צ שאינו ט"ב ואע"ג שהפסיק באכילה מותר בשאר ואף לפי' הרמב"ן י"ל דהלכה כר"י בר' יוסי מדשתיק במתני' ואף שהרמב"ן הקשה ע"ז מ"מ המנהג כר"י בר"י וכן פשטא דמתני' מ' כן דאין אסור אלא בבשר ויין ומדפרט הנך מ' דשאר מותר:

עד בה"ש. ר"ל דא"צ תוספת כמ"ש הרמב"ן מדקאמר בה"ש אסור:

ואם הוא כו'. דאסור שום סימן אבילות בשבת כמ"ש בפ"ג דמ"ק ואף מה שפוסק מבע"י הקשו בספ"ג דעירובין ואמרו שהרי אכל ושתה כל היום כו' משא"כ בחליצת מנעלים:

מלבד ש"ץ כו'. כמ"ש בספ"ה דברכות מפני הטירוף וכדי שלא לנהוג בשבת עינוי אמר רק כו':

ונהגו כו'. משום שמחה כמ"ש בסי' תקנ"ד ס"א וחומרא יתירה היא דהא אינו נוהג שום דבר מדברים הנוהגים בט"ב רחיצה כו' כנ"ל:

וכן. ע' סי' תקנ"ד סעיף כ"א:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.