הטור הארוך/שמות/לה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:18, 14 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הטור הארוך TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png לה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. פי' אנשים ונשים כי כולם התנדבו במלאכ' המשכן וזה הי' מחרת יום הכפורים יום שאחר רדתו מן ההר והוא כבר נצטווה במשכן בעליי' ראשונה כדכתיב ועשו לי מקדש אלא שכיון שחטאו בעגל נסתלקה מעליהם השכינה וכיון שמחל להם הקב"ה וחזרה השכינה לשרות ביניהם ציום על המשכן שנצטוה בו כבר:

אלה הדברים וגו'. י"מ שקאי על צוואת שבת ואמר אלה הדברים לפי ששבת שקולה כנגד כל המצות. א"נ לפי שיש בה אבות מלאכות הרבה. והרמב"ן כתב שקאי על צוואת המשכן וכליו והקדים השבת לומר כי ששת ימים תעשה מלאכת אלה הדברים ולא ביום השביעי שהוא קדש לה':

ב[עריכה]

כל העושה בו מלאכה יומת. אפילו מלאכת שמים כגון בנין המשכן שעל זה נאמר:

ג[עריכה]

לא תבערו אש וגו'. פליגי בה חד אמר ללאו יצאת וחד אמר לחלק יצאת. (לחלק יצתה. לומר מה זאת מיוחדת שהיא מאבות מלאכות הנעשי' במשכן וחייב עליה הכתוב בפני עצמה שפרט בה אף כל שהיא אב מלאכה אם עשה הרבה בהעלם אחת חייב על כל אחת אחת דבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא. ללאו יצאה. כלומר הבערה יצאת מכלל לא תעשה מלאכה דשבת להוציא אותה מן שאר מלאכות וללמד עליה שאינה לא בכרת ולא במלקות אלא בלאו כדפי' רש"י במס' שבת.) ולמ"ד לחלק למה כתב לא תבערו לחלק טפי משאר לאוין י"מ משום שאינה ניכרת כ"כ מלאכה הוצרך להזהיר בה יותר. וי"מ משום שיש בה צורך ונוהג בכל אדם יותר מבשאר מלאכות. והרמב"ן כתב לפי שלא נאמר העושה כל מלאכה יומת אלא העושה מלאכה סתם והוי מצינא למימר שלא אסר מלאכת אוכל נפש כמו שנא' בחג המצות לא תעשה מלאכה ואין אוכל נפש בכלל ולכך הזכיר בפירוש דאף אוכל נפש אסור ואמר לא תבערו אש אף לבישול ולאפות כי האש צורך כל מלאכה הוא:

ה[עריכה]

יביאה את תרומת ה'. כמו יביא את תרומת השם כן דרך הפסוק שיכנה ויפרש אחר כך כמו ותפתח ותראהו את הילד. והנה סיפר משה לכלם את כל המלאכה בכלל להודיע לכלם גודל המלאכה ושצריכין להביא נדבה גדולה כפי גודל המלאכה. ואמר בכלם המשכן הארון והשלחן כלם הזכירם בה"א הידיעה כמי שאומר את המשכן ואת הכלים אשר נגיד לחכמים העושים במלאכה בפרטן ובשיעורן כי עתה לא הגיד לכל העם אלא שמותם:

כא[עריכה]

ויבאו כל איש אשר נשאו לבו. כ' הרמב"ן בנדבה כתב אשר נדבו לבו ולא כתב בה נשיאות כאשר כתב בעושי המלאכה לפי שלא הי' מי שלמד המלאכה ממלמד או מי שאימן ידו בה לעשותה אלא מי שמצא בטבעו שידע לעשות ויגבה לבו בדרכי ה' לבא לפני משה לאמר לו אני אעשה כל אשר אדוני דובר ולכך הזכיר בה נשיאות לב:

כב[עריכה]

ויבואו האנשים על הנשים. פי האנשים היו טפלים לנשים שהנשים מיהרו לבא והטעם מפני שהנשים תכשיטיהן מצוים להם מיהרו מיד להביאם ופרקו נזמיהם וטבעותיהן מיד והביאו תחלה ואחר כך האנשים אשר נמצא להם הביאו עמהם:

וכל איש אשר הניף תנופת זהב לה'. פי' שכבר הזכיר שכולם הביאו כל כלי זהב כי לכולם היו כלי זהב ואמר שיש מהם שהניפו תנופת זהב שבור או מטבע:

כג[עריכה]

וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן. כי לא ימצאו אלה רק למקצתו וחזר ואמר אשר נמצא אתו עצי שטים כי היו יותר מעטים שבידם עצי שטים. ואומר כל מרים תרומת כסף ונחשת כי לרוב אנשים הי' כסף ונחושת כמטבעות וכלים אבל לא הזכיר זה למעלה עם כלי הזהב לפי שהזכיר שם הנשים ואין להם כסף או נחשת רק זהב בתכשיטי' כאשר אמר נזמי הזהב אשר באזני נשיכם. ואמר וכל איש אשר הניף תנופת זהב כי לא היו רבים כמרימי כסף ונחושת ולא היתה הבאת הזהב מרובה כהבאת כסף ונחשת על כן זה תנופה וזה תרומה כי המביא זהב ינופף ידו לחשיבות הנדבה או הלוקחים יניפו הזהב להראותו לשבח המביא על נדבתו. ובפרשת אלה פקודי קורא זהב וגם הנחשת תנופה לפי שלא הזכיר שם כסף (תרומה. כצ"ל) כלל רק כסף פקודי העדה ויתכן שנקרא גם הנחשת תנופה שהי' להם יותר חשוב מן הכסף מפני שלא הי' בידם מצוי אלא מעט או שהי' חשוב מאד כענין שכתוב וכלי נחשת מוצהב טובה שהם חמודות כזהב:

כז[עריכה]

והנשיאי' הביאו. תרגום ירושלמי ועננייא אייתיאו. והחכם ר' אברהם אמר כי בצאתם ממצרים והשאילום שאל כל איש כפי מעלתו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.