דרישה/אורח חיים/תקלד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:27, 14 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישה אורח חיים תקלד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"



דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה | עריכת קוד מקור]

וכתב א"א הרא"ש ז"ל ולא נהגו כן וכתב ב"י מדברי רבינו נראה דמ"ש הרא"ש ולא נהגו כן קאי גם אבגדי קטנים דהא עירב ותני בגדים קטנים בהדי כלי פשתן ולע"ד איפכא מסתברא דלא קאי אלא אבגדי פשתן וכדעת רבינו ירוחם וכו' יש לדקדק ממ"ש וכל כלי פשתן מותרין לכבסן ומותרין שכתב נראה שהוא מיותר וצ"ל דקאי אכלי פשתן לחוד וכל כלי פשתן התחלת ענינים ולכך הוצרך לסיים דמותרין לכבסן דאף די"ל דבגדי קטנים התחלת ענינים הוא מדלא כתב וכל כלי פשתן ובגדים הקטנים משמע דכל בגדי פשתן התחלת ענינים. עיין בב"י שהביא ת"ה שכתב ז"ל אע"ג דהני רבוותא כתבו דאין לכבס בגדים קטנים אלא אחד אחד נראה דהיינו דוקא חלוקותיהם אבל סדינים קטנים שמלפפים בהן התינוקות כיון דלא סגי לתינוק בא' כו משמע מדבריו דבגדי קטנים דאסרו הוי אפי' בגדי פשתן דאי לא תימא הכי א"כ הו"ל לכתוב אע"ג דאין לכבס בגדי קטנים היינו דוקא חלוקותיהם כו' אבל סדינים קטנים כו' כיון דבגדי קטנים הם של פשתן אלא הכי הו"ל למימר שאני בגדים קטנים שהם של צמר משא"כ סדינים דהוי של פשתן אלא ע"כ צ"ל דבגדים של קטנים דקאמר איירי אפי' של פשתן לא התירו אלא א' ולפ"ז צ"ל דקאי אליבא דמהר"ם והגהות מיימוני שהביא ב"י אח"כ בסמוך דפסקו כאביי ורבא שאסרו אפילו של פשתן אבל לפי הפוסקים כר' יוחנן דשרו בכלי פשתן א"כ בגדי קטנים שרי אפי' בשל צמר וכמ"ש הרא"ש בהדיא והביאו ב"י בסמוך:

ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ובסמ"ק אסר אלא א"כ איזורו מוכיח עליו ותמה ב"י על רבינו דלא הו"ל לכתוב והר"ף הוסיף כיון דלאו תוס' הוא ומה הוסיף לאסור דקאמר כיון דסמ"ק אסר אלא אם כן איזורו מוכיח עליו ממילא משמע דחלוקים שלנו כיון שאין להם איזור מוכיח אסור ונדחק ליישבו וכתב אדהא דקאמר בגמרא איזורו מוכיח עליו פירש"י שני פירושים בפרק אלו מגלחין כו' דמי שאין לו אלא חלוק א' פושטו ומתעטף במקטרנ"ו וחוגרו באיזורו ועומד ומכבס חלוק ומודיע לכל שאין לו אלא חלוק א' ובפרק כל הבשר פי' איזורו מוכיח עליו תמיד הוא קבוע בחלוקו וכשהוא פושט חלוקו ולובש חלוק אחר נוטל האיזור מזה וקבעו בזה וזה שאין לו אלא חלוק א' מכבס עם איזורו והרואה כשהוא מכבס ואיזור עמו יודע שאין לו אלא חלוק א' והעלה דרי"ף סובר כפרש"י בפרק אלו מגלחין והוכיח מדברי הרי"ף והרא"ש בחד תירוצא דלפי פירש"י באלו מגלחין כיון דכל מי שאין לו אלא חלוק אחד מסתמא אין לו מי שישמשנו והוא מכבסו ע"י עצמו ואז איזורו מוכיח עליו מפני כך התירו לכבסו בין ע"י עצמו בין ע"י אחר דסתם התירו חכמים ולא חלקו דלא נתנו דבריהם לשיעורים כו' ולפי פי' זה אין לחלק בין חלוקים שלהם לחלוקים שלנו אבל לפי פירש"י בפרק כל הבשר שהאיזור תמיד הוא קבוע בחלוקו לפי זה יש לחלק בחלוקים שלנו שאין להם איזור מוכיח ובזה נתיישב דברי רבינו שכתב דברי מהר"ף בלשון הוספה דרבינו סובר דסמ"ק שכתב מי שאין לו אלא חלוק א' ואיזורו מוכיח עליו מותר לכבס הוא סובר כפרש"י בפ' אלו מגלחין וכדעת הרי"ף והרא"ש אלא שהם סוברים דלא נפקא לן מיניה מידי בזה ולכך השמיטו הא דאיזורו מוכיח עליו דנפקא לן מיניה שלא יכבס ע"י אחר או שלא ישאל כו' וא"כ לסמ"ק אין חילוק בין חלוקים שלנו לשלהם אבל הרי"ף שחילק בין חלוקים שלנו לשלהם ע"כ צ"ל דסבר כפירש"י בפ' כל הבשר דלפ"ז יש לחלק ביניהם וכמו שפירשתי ומש"ה כתב רבינו דברי הר"ף בלשון הוספה ומ"ש דרבינו היה גורס בסמ"ק שהגהות הר"ף מתחיל מאבל אין איזורו מוכיח עליו אסור נראה דמש"ה כ"כ משום דאי הוי האבל אין איזורו כו' מדברי סמ"ק א"כ הוי ק' לפי מה שפי' דסתם כל מי שאין לו אלא חלוק א' אין לו מי שישמשנו ומכבסו ע"י אחר לא הו"ל לסמ"ק לכתוב אבל כו' כיון דלא שכיח כלל הא דאיזורו מוכיח עליו. ומש"ה הרי"ף והרא"ש לא הזכירו. ולכך פי' דרבינו היה גורס אבל הגהות מהר"ף מתחילין מאבל אין איזורו כו' כך צריך לפרש לפי מה שפירש ב"י ז"ל ולעד"נ דלקמן והכא הוי דעתו של רבינו שכתב דברי הר"ף בל' הוספה משום דסובר רבינו דסמ"ק שכתב מי שאין לו אלא חלוק א' ואיזורו מוכיח עליו מותר ולא חילק בין חלוקים שלנו לשלהם ע"כ צ"ל דסובר כהפוסקים כר"י דכלי פשתן מותר וחלוקים שלנו הוי מפשתן ולכך לא חילק אבל הר"ף שחילק ואסר חלוקים שלנו ע"כ צ"ל דסובר כמהר"ם והגהות מיימוני דפסקו כאביי ורבא דאסרו אפילו כלי פשתן ולכן אסר חלוקים שלנו כיון שאין להם איזור מוכיח עליו וא"ש מה שכתב רבינו דברי הר"ף בל' הוספה ואחר שכתבנו זה מצאתי בד"מ שכתב כן בהדיא:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.