מיני תרגומא/בראשית/לד
ז[עריכה]
שם סי' ל"ד פסוק ז' זה לשון הרמב"ן וכן לא יעשה לענות הבתולות וכו' שהאומות גדרו עצמן מן העריות מפני המבול. לשון רש"י. ולא ידעתי זה כי הכנענים שטופים בעריות ובבהמה ובזכור דכתיב כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ולא התחילו בהן באותו הדור ובימי אברהם ויצחק היו יריאים פן יהרגו אותם לקחת נשיהם אבל וכן לא יעשה נמשך עם בישראל כי נבלה עשה בישראל וכן לא יעשה בהם על כן אמר בישראל כי איננו נבלה בין הכנעניים. ואונקלוס אמר לָא כָּשַׁר לְאִתְעַבָדָא לומר שהוא אסור ולכך היא נבלה בישראל עכ"ל. ועיין מזרחי טען הרבה על הראיות שכתב הרמב"ן:
יא[עריכה]
שם סימן ל"ד פסוק י"א ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה וגו' ויענו בני יעקב וגו'. לכאורה יפלא שדברו הבנים ולא חשו לכבוד אביהם יעקב וכבר כתב רש"י על ויען לבן ובתואל רשע היה וקפץ להשיב לפניו. ושמעתי שרבים שתו לב ובקשו ליישב. ומהנראה דסתמא כפירושו דוודאי גם יעקב ענה בתחלה להשיא להם עצה ההוגנת ואח"כ יתחתנו והיה דובר אמת בלבבו כבפיו וכפיו כן לבו. אך שני בני יעקב לא היה פיהם ולבם שוים ולכך כתיב ויענו בני יעקב וגומר במרמה: