ערך/כל הקורא לאברהם אברם

אם הקורא אברם עובר בעשה ולא תעשה

בברכות (יג.) אמרו כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה כו', רבי אליעזר אומר עובר בלאו כו'.

ולהלכה לא הזכירו דין זה הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש בחיבוריהם ולא במנין המצוות.

אמנם המגן אברהם (סימן קנו סק"ב) העתיק דין זה, וכך מדייק במנחת יצחק (ח"ד סימן ל סק"ב) מבית שמואל (שמות אנשים א') ומהרש"ל (ב"ש שם) שיש איסור בדבר, מדכתבו שמותר לקרות לתינוק שנולד "אברם", הא אם קראו לו אברהם אסור לכנותו אברם. ומציין למהרי"צ חיות (גיטין נ.).

הצל"ח (ברכות שם) תלה עיקר דין זה במחלוקת חכמים ובן זומא אם מזכירין יציאת מצרים בלילות, ואליבא דחכמים דקיי"ל כוותייהו ליכא איסור לקרות אברם.

ועיין מנחת יצחק (שם סק"ז) שמדייק מאליה רבה (סימן קנו) ומשנה ברורה (שם) שהעתיקו הרבה דינים מהמג"א שם ודין זה לא העתיקוהו.

ובשו"ת משכנות ישראל (סימן א) הוכיח דלא נקטינן הכי, כיון דקיי"ל כרבי עקיבא (סנהדרין קיג.) גבי עיר הנדחת דמש"א "לא תבנה עוד" - לכמו שהיתה אינה נבנית אבל נעשית גינות ופרדסים, א"כ גם האיסור "לא יקרא עוד" - לכמו שהיה אסור וזה לא שייך שיחזור יהיה אברם בלבד, אחרי שהקב"ה קראו אברהם וכך כתב בתורה בכ"מ. ועי' חוות יאיר (סימנים ט, קלט, קצב), בית אהרן גיטין (סימן קכ), [משנה למלך (מלכים פ"י ה"ז)].

מקור האיסור

בגמרא בברכות (שם) אמרו: כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, שנאמר (בראשית יז ה) "והיה שמך אברהם". רבי אליעזר אומר עובר בלאו, שנאמר (שם) "ולא יקרא עוד את שמך אברם".

אכן האחרונים הפר"ח (ס"ס סז) ובאר שבע (מס' תמיד)^{[השלם מקור]} כתבו דהוא רק אסמכתא בעלמא, ודייקו כן מדלא הזכירו הפוסקים דין זה.

ובדגול מרבבה (סימן קנו) ציין לשיירי כנסת הגדולה (סוף הס', כללים נפרדים, אות כה) שהביא מבאר שבע דהוא דרבנן. [וע"ע בכללים נפרדים שבסוף כנסת הגדולה (סק"א) ששם הביא מבנימין זאב דאשכחן בגמ' איסור דרבנן קורין לו איסור עשה].

דין הנקרא אברהם סתם או נקרא על שם אברהם אבינו

ובמנחת יצחק מייתי משדי חמד (כללים, כלל פג) שמחלק בין הקורא לאברהם עצמו, או הנקרא בשמו, לבין הנקרא כך סתם. אכן במנחת יצחק שם מייתי מבית שמואל הנ"ל דכולם על שם אברהם הם, וצ"ל בכונת השדי חמד דנהי דהשם התחדש ובא מאברהם אבינו ע"ה מ"מ רק מי שקרוי על שמו ממש הוא דבכלל האיסור .

כשקורהו לשבח

עוד הביא המנחת יצחק ממלא הרועים (ברכות שם) שהאיסור הוא כשמזלזל בו, שנקרא אברהם לחשיבות שנעשה אב המון גויים וגם שניתנו לו ה' איברים שאינן בידו של כל אדם, אבל כשקורהו לשבח אינו עובר.

למה החמירו באברהם יותר מביעקב

בגמרא בברכות (יג.) מבואר שאף שאסור לקרות לאברהם אברם כיון שנשתנה שמו, מכל מקום מותר לקרות לישראל יעקב אף שנאמר (בראשית לה י) "לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך", דשאני התם דהדר אהדריה קרא.

וביאר בנחלת שבעה (ח"א סימן מה סכ"א סק"ב), שאף שגבי יעקב נאמר "כי אם ישראל יקרא עוד שמך" וגו' שלא נאמר באברהם, דשינוי השם דאברהם היה מצד שינוי המזל לפי שהיה אברהם תחת המזל שאינו מוליד, משא"כ יעקב דשינוי שמו היה רק מצד חשיבות.

אם בלשונות העמים שרי לכתוב אברם

עיין מנחת יצחק (שם סק"ז).

שונות

יעויין פירוש על דרך האגדה על איסור זה בספר 'לפרקים'.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף